בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הצעת החוק לבוררות חובה היא זלזול בתפקיד השופט ובמהות השיפוט"

תזכיר החוק שהגיש שר המשפטים קובע כי נשיא בית משפט שלום יוכל להעביר, ללא צורך בהסכמת הצדדים, כל תביעה אזרחית בסכום של עד 2.5 מיליון שקל לבוררות חובה בפני עורך דין בעל ותק של שבע שנים. עורכי דין מתנגדים: "מדובר בהפרטה של ההליכים המשפטיים"

תגובות

>> בניסיון להתגבר על העומס בבתי המשפט, הליכי הפרטת סמכויות השופטים עולים מדרגה. אתמול פירסם שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן תזכיר חוק בוררות חובה, שיחייב את הצדדים ללכת לבוררות חובה בתביעות אזרחיות המוגשות לבתי משפט השלום - כלומר תביעות שסכומן הוא עד 2.5 מיליון שקל. לצד השופטים, שמהם אמור לרדת נטל תיקים משמעותי, אמורים להרוויח מהמהלך מאות עורכי דין ותיקים שיצורפו למאגר הבוררים הממשלתי שיוקם ויקבלו את שכרם מהמדינה.

בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "על המערכת השיפוטית במדינת ישראל מוטל נטל שיפוטי כבד בהשוואה למערכות שיפוטיות בעולם. נטל זה גורם להתמשכות בלתי רגילה של הליכים ולעומסים קשים, המשליכים בראש ובראשונה על זכויות המתדיינים ואף פוגעים בתדמית בית המשפט".

נאמן אמר אתמול עם הגשת ההצעה כי "עינוי הדין הוא תופעה שאיננו יכולים להשלים עמה. העומס הרב המוטל על מערכת המשפט מחייב אותנו לקדם כלים ראויים, כגון הצעת החוק, כדי להביא להקלה בעומס זה. הצעת החוק עתידה להביא לקיצור משך הדיונים בצורה ניכרת ולהפחתה משמעותית ביותר בעינוי הדין הנגרם לציבור מעומס זה".

תזכיר חוק הוא שלב ראשוני בגיבוש הצעת חוק, ועל בסיסו נערכת טיוטת חוק שמובאת לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. לאחר מכן היא מונחת על שולחן הכנסת להצבעה. אישור הצעת החוק מותנה בהעברתו בשלוש קריאות בכנסת, תהליך שעשוי להימשך זמן רב.

לפי המצב כיום, רק בהסכמת הצדדים יכול בית המשפט להעביר תיק לבורר. על פסק הבורר ניתן לערער לבית משפט רק בנסיבות מיוחדות שפורטו בחוק.

בעלי הדין יוכלו לבחור את הבורר

לפי המתווה המוצע בתזכיר החוק, יוסמכו נשיא בית משפט שלום או סגנו להורות על בירורה של תביעה אזרחית שהוגשה לבית משפט להידון בפני בורר בהליך של בוררות חובה, ללא צורך בהסכמת בעלי הדין. הבורר ייבחר על ידי בעלי הדין, ואם הם לא יגיעו להסכמה בפרק זמן קצוב ימנה בית המשפט את הבורר. בוררות החובה תתנהל בהתאם לדין המהותי ולדיני הראיות החלים בבתי המשפט, אך לא בהכרח בהתאם לסדרי הדין החלים בהם.

הצעת החוק לא תחול על תביעות לפיצוי בגין נזקי גוף, על תביעות הנמצאות בסמכותו הייחודית של בית משפט המינהלי ועל תביעות המעלות שאלה משפטית עקרונית, תקדימית, בעלת רגישות או שקיימת חשיבות להכרעה של בית המשפט לגביה. שיקולים נוספים שעל נשיא בית משפט השלום לשקול לפני העברת תביעה לבוררות חובה הם: יעילות בירור התביעה בבוררות חובה, בין היתר בהתחשב במורכבותן של השאלות המשפטיות או העובדתיות המתעוררות במסגרת התביעה; המורכבות הראייתית שלה; מספר בעלי הדין בתביעה; והאפשרות שתוגש תביעה שכנגד והודעת צד שלישי. בנוסף, שר המשפטים שמר על זכותו להגביל בצו את סוגי התביעות שעליהן תחול בוררות החובה.

פסק הבוררות יהיה טעון אישור של שופט בית משפט השלום לאחר שניתן. אם אחד הצדדים ירצה לערער עליו, ניתן יהיה לעשות זאת בתוך 45 ימים ממתן פסק הבוררות לבית המשפט שממנו הועברה התביעה.

הבוררות תנוהל בידי עורך דין הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי - כלומר בעל ותק במקצוע של לפחות שבע שנים. כדי להיכנס למאגר הבוררים, יצטרך הבורר לעמוד בסטנדרטים כגון העדר עבר פלילי ועבר משמעתי שבגינם אינו ראוי לכהונת שיפוט, הוא לא הוכרז כפושט רגל וכן נאסר עליו להימצא בניגוד עניינים.

הבורר ייכלל ברשימה לתקופה של חמש שנים או עד הגיעו לגיל 75. ההצעה קובעת כי שר המשפטים יאשר אילו עורכי דין יופיעו ברשימת הבוררים לפי המלצתה של ועדה מייעצת בראשות שופט בדימוס. בהצעת החוק עדיין לא נקבע מה יהיה שכרו של הבורר בבוררות חובה, ואולם נקבע כי הוא ישולם על ידי הנהלת בתי המשפט ועל ידי משרד האוצר.

"עורכי דין שיעשו חלטורה בשיפוט"

עו"ד יובל אלבשן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וסמנכ"ל עמותת ידיד, סבור כי "הצעת החוק היא זלזול מוחלט בתפקיד השופט ובמהות השיפוט. התפישה כאן היא כי שיפוט הוא שירות ולא מקצוע, ולכן אין בעיה להפריט אותו לתקופת מה לאנשים שלא מיומנים לשיפוט. שר המשפטים עורך זילות מוחלטת של התפקיד השיפוטי והפרטתו לידי עורכי דין שלא מיומנים בכך כלל". אלבשן טוען כי זהו צעד נוסף בתהליך הכרסום במקצוענות השיפוטית וכי הדבר חמור לא פחות מהפרטה.

לשיטתו של אלבשן, לשופטים יש תפקיד חברתי ממדרגה ראשונה ואילו הצעת החוק הופכת את הבורר לשופט של תעשיית ייצור החלטות. "רואים כאן גישה צרה ששר המשפטים מייצג, גישה שרואה בבית המשפט תעשייה שתפקידה לסגור סכסוכים בלי קשר לצדק ולתפקידיה האחרים של מערכת המשפט. הצעת החוק יוצאת מתפישה שהתביעות הן סתם טרדה של אזרחים שצריך לנפנף אותן כמה שיותר מהר. אין כאן אפילו שאיפה לעשות צדק, אלא להיות יעיל".

לדבריו, "מי שנפגע מכך שהמשפט הופך לתעשייה הם האזרחים הפשוטים, שבית המשפט הוא המגן האחרון מבחינתם. אלה לא אנשים שיכולים להגיע להרצוג פוקס נאמן, שם יידעו היטב להגן על האינטרסים שלהם". לדעתו, "כדי להתמודד עם בעיית העומס יש לקלוט יותר שופטים למערכת ולא עורכי דין שיעשו חלטורה בשיפוט".

גם עו"ד בועז בן צור מבקר את תזכיר החוק בנוסחו הנוכחי. לדבריו, "יש קושי לא מבוטל בעיקרון המוצע בתזכיר החוק. הלכה למעשה מדובר בהפרטה של הליכים משפטיים שאמורה להיעשות אד הוק ולעתים בניגוד לרצונם של המתדיינים. ההכרעה בסכסוכים אמורה להיות מופקדת בידי הרשות השופטת והמדובר בעיקרון חוקתי בסיסי".

לדברי בן צור, "אני בהחלט בעד קידום מוסד הבוררות ובעד מתן תמריצים לאלה מבין המתדיינים שיבחרו בכך. מוסד הבוררות הוא כלי יעיל וחשוב בפתרון סכסוכים, אך הפנייה אליו צריכה להיות וולונטרית".



"הצעת החוק לבוררות חובה היא זלזול בתפקיד השופט ובמהות השיפוט"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו