בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בנק הוא לא זיכיון בארומה

תגובות

>> רוח חדשה נושבת בבנק ישראל, והיא עשויה להרעיד את הצמרות של כל הבנקים בישראל. זוהי הרוח הגורסת כי שליטה בבנק היא לא כמו זיכיון לסניף בית קפה של ארומה - זיכיון מובטח, שלא ניתן להעבירו ולא ניתן לפתוח לו תחרות. להבדיל מזיכיון לסניף של ארומה, הזיכיון לשלוט בבנק אינו מובטח בדבר. אין הבטחה להיעדר תחרות, וגם אין הבטחה לעצם השליטה.

מה זה אומר? בפועל, שמבחינת בנק ישראל כל הבנקים בישראל פתוחים להשתלטות, עוינת או ידידותית. זה שלשרי אריסון יש 20% מהון המניות של בנק הפועלים, המוגדרים כגרעין שליטה, אינו אומר שהשליטה מובטחת לה. אם מחר יגיע גוף ראוי, נניח סיטיבנק, ויבקש להגיש הצעת רכש ל-51% ממניות בנק הפועלים וכך להשתלט על הבנק, בנק ישראל אינו צפוי להגיד לו לא.

שליטה בבנק אינה זיכיון לסניף של ארומה מכל הבחינות - גם מבחינת ההשפעה העצומה שיש לשליטה הזו על המשק בישראל. במשך שנים עמד בנק ישראל כחומה בצורה לצד גרעיני השליטה של הבנקים בישראל, בשם היציבות וההמשכיות הניהולית, משום שהוא חשב שבכך הוא מיטיב לשרת את טובת המשק. עד שהבנק המרכזי גילה כי השליטה המונופוליסטית שהוא העניק לגרעיני השליטה עמדה לו לרועץ.

במקום לחזק את הניהול בבנקים ולהיטיב אותו, מה שבנק ישראל חטף היה דווקא התנהלות מונופליסטית מן הסוג הירוד ביותר - של מי שמעמדם מובטח, ולכן הם לא עושים כל מאמץ להשתפר.

כך הידרדר גרעין השליטה בבנק הפועלים לכדי תקשורת עם ישויות עליונות, ובשלב מאוחר יותר לכדי חשדות לפלילים של יו"ר הבנק (שזכה להגנה גורפת של בעלת השליטה), שכללו גם חשדות להדחה לפלילים של הנהלת הבנק. כך הידרדר גרעין השליטה בבנק אגוד למריבות אינסופיות בין השותפים, ולכך שחלק מהשותפים התגלו כמי שעושים עסקים עם גורמים בעולם התחתון - כפי שניתן ללמוד מפסק הבורר בפרשת רציו. כך הידרדרה איתנותו הפיננסית של בנק דיסקונט עקב סירובו של גרעין השליטה להשקיע בהון הבנק.

בכל אחד מהמקרים האלה מצא עצמו בנק ישראל חסר אונים מול גרעין שליטה הבטוח בשליטתו, ולכן חסר מוטיווציה ממשית לשפר את התנהלותו ואת התנהלות הבנק. מיתרון, נהפכו גרעיני השליטה לחיסרון.

כך החלו לנשב הרוחות החדשות בבנק ישראל, הגורסות כי אפשר להתנהל בלי גרעיני שליטה כלל. ברוח זו הוגש בשבוע שעבר לכנסת התיקון לחוק הבנקאות, שקובע את המנגנונים לניהול של בנק ללא גרעין שליטה. אם אפשר בלי גרעיני שליטה כלל, המסקנה המתבקשת היא שלבנק ישראל בעצם כבר אין צורך אסטרטגי להגן על גרעיני השליטה הקיימים. אם אין חשש מכך שגרעין שליטה יתפרק, אין גם צורך יותר לשמור על גרעין השליטה ולהעניק לו שליטה בלעדית בבנק.

זוהי הרוח החדשה בבנק ישראל, הגורסת כי אין כל בלעדיות מובטחת לגרעיני השליטה, וכי מבחינת הבנק המרכזי הם חשופים לתחרות ולהשתלטות בכל רגע נתון. רוצה גרעין השליטה להבטיח את עצמו? שיטרח לבצר את שליטתו בכך שיגדיל את השקעתו בבנק, או בכך שישפר עד מאוד את איכות הניהול של הבנק - דבר שיביא לעליית ערך המניות ויחסום מתחרים פוטנציאליים; לא רוצה? יתכבד בעל הגרעין ויתחרה על שליטתו בבנק מול משקיעים אחרים, לא פחות טובים ממנו.

מנגנון שוק הוא המנגנון החדש השולט בבנקים בישראל - בין אם יש להם גרעין שליטה ובין אם לא. בשם מנגנון השוק כלל התיקון האחרון לחוק הבנקאות גם שינויים לגבי מינוי דירקטורים בבנקים בעלי גרעין שליטה. מעתה מינוי הדירקטורים מחויב לעבור אישור פרטני של האסיפה הכללית של בעלי המניות. אותה אסיפה יכולה גם להציע מועמדים מטעם עצמה לדירקטוריון הבנק.

אם בעל השליטה ממעט להשקיע בבנק, ומסתפק באחזקה מינימלית במניות הבנק, בהחלט יכול להיווצר מצב שבו האסיפה לא תהיה מרוצה עוד מהניהול ותחליף את הדירקטורים על דעת עצמה. בנק ישראל לא יתנגד לכך. לתשומת לבם של בעלי השליטה בבנקים בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו