בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחשב לכל מורה

הילדים שלנו מחוברים למחשב בכל רגע ורגע של היממה - עד שהם הולכים לבית הספר, שם הם נאלצים לחלוק בכל מחשב עם עוד 12 ילדים בממוצע ? בניסיון לשפר את מצבה של ישראל, המפגרת במחשוב בתי הספר בהשוואה למדינות המערב, משיקה היום הממשלה תוכנית חדשה - שאמורה להתאים את מערכת החינוך אל המאה ה-21

תגובות

>> הם מסמסים בטבעיות מהרגע בו הם יודעים לכתוב, את שעות הפנאי שלהם הם מבלים בפייסבוק ובמסנג'ר, כדי להכין עבודה לבית הספר הם לא פותחים בריטניקה לנוער אלא גולשים לוויקיפדיה, והם יודעים מה ההבדל בין פוסט לבלוג ובין סטטוס לטוויט. ולמרות כל זאת, כשהתלמידים הישראלים נכנסים לכיתות - הם פוגשים שם בדרך כלל לוח, גיר ומורה. האביזר המתקדם ביותר בו נתקלים התלמידים בבית הספר הוא מקרן שקופיות מיושן. הפער בין חייהם האישיים של הילדים לבין מה שמציעה להם מערכת החינוך בישראל מעולם לא היה גדול יותר.

למעשה, ישראל נחשבת כיום מדינה מפגרת מבחינת רמת התקשוב בבתי הספר: מחקר בינלאומי שנערך בנושא ב-2006 (SITES) הציב את ישראל בשליש התחתון של המדינות שהשתתפו במחקר. המחקר מצא כי המצב בישראל התדרדר בתחום זה: ב-1998 היה בישראל יחס של מחשב אחד לכל תשעה ילדים ביותר משליש מבתי הספר, בדומה לממוצע במדינות OECD באותה תקופה. אלא שמאז, מספר בתי הספר שבהם קיים יחס כזה עלה בממוצע ב-OECD ליותר מ-70%, ואילו בישראל ירד - כיום, כל 12.7 תלמידים בממוצע חולקים עמדת מחשב אחת. הידרדרות זאת הביאה את ישראל למקום האחרון בנוגע למידת השיפור בתשתית המחשוב בעשור האחרון.

במלים אחרות: מערכת החינוך הישראלית לא מקנה לתלמידיה מיומנויות בסיסיות בעולם הדיגיטלי של היום ולא מכינה אותם כיאות להשתלבות עתידית בלימודים אקדמיים ובשוק העבודה. המצב כמובן גרוע ביותר בקרב תלמידים שאין להם נגישות למחשבים גם בבתיהם, ובעיקר בקרב יישובים במגזר הערבי. עד לאחרונה יכלה ישראל לנסות להסתיר את הנחיתות שלה בתחום, אבל בשנים הבאות מיומנויות המחשב צפויות להיבחן במסגרת המבחנים הבינלאומיים.

תוכנית חדשה שתושק היום על ידי שר החינוך גדעון סער וראש הממשלה בנימין נתניהו, 15 שנה אחרי שנתניהו הבטיח מחשב לכל ילד, נועדה לטפל בבעיה הקשה הזאת. במסגרת "התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21", יפותחו תשתיות אינטרנט ומחשוב מתקדמות ב-220 בתי ספר יסודיים בצפון ובדרום, והיא תכלול כ-84 אלף תלמידים. בהמשך נערך משרד החינוך ליישום מורחב של התוכנית ב-700 בתי ספר יסודיים נוספים בצפון, בדרום ובמחוז ירושלים.

אתמול הודיע משרד החינוך כי גם בתי הספר של רשת החינוך החרדית של ש"ס, מעיין החינוך התורני, הסכימו להיכלל בתוכנית ולשלב בכיתות מחשבים וחיבור לאינטרנט, בתנאי שהשימוש בהם יותאם לאורח החיים החרדי.

בהתאם לתוכנית, היוצאת לדרך כעת אחרי הכנות רבות בשנה האחרונה, יקבל כל מורה מחשב נייד כדי לעשות בו שימוש בהוראה ובניהול השיעור; בכל כיתה יוצב מקרן להקרנת דוגמאות וחומרי לימוד אינטראקטיביים לתלמידים; והיא תצויד גם בתשתיות אינטרנט אלחוטי. בנוסף, כל בית ספר יפתח פורטל אינטרנטי שישמש להעלאת חומרי הלימוד, שיעורי בית ותרגילים וגם יאפשר להורים לעקוב אחרי התקדמות ילדיהם בכיתה - הציונים, החיסורים ובעיות המשמעת. כמו כן, לכל בית ספר הוקצה טכנאי ומקרב המורים הוכשר מורה שישמש כרכז תקשוב ויהיה אחראי על הטמעת המערכת בבית הספר.

במערכת החינוך מקווים שהתוכנית הנוכחית תפתור סוף סוף את מצוקת המחשוב בבתי הספר ואף תסייע בשיפור איכות ההוראה, העצמת המורים, החדרת תשתיות מתקדמות לכיתות ועידוד התלמידים להשתתף בלמידה.

לצורך יישום התוכנית תוקצב המשרד בתוספת של 420 מיליון שקל בתקציב הדו-שנתי של 2011-2012. בשנים הקרובות אמור תקצוב התוכנית להיכנס לבסיס תקציב המשרד כדי לאפשר תקציבים לרכישת ציוד, תוכן והפעלה לבתי הספר לאורך זמן. תקציבים אלה נחוצים כדי להימנע ממצב שקיים בבתי הספר שרכשו מעבדות מחשב בעבר, אך נותרו ללא תקציב כדי לשדרג ולשמר את הציוד. עם זאת, מדובר בהיקף נמוך יותר מהתוכנית המקורית שהציג סער לנתניהו בפברואר שנה שעברה. אז, עלות התוכנית הוערכה בכ-5 מיליארד שקל על פני חמש שנים, והיא תוכננה להיות מיושמת גם בקרב חטיבות הביניים ולא רק בקרב בתי הספר היסודיים, וגם באזור המרכז.

במשרד החינוך מקווים כי בשנים הקרובות התוכנית תתרחב לכל בתי הספר בכל הארץ וכן גם לחטיבות ולתיכונים. ואולם לא ברור אם מימון חלקים מהתוכנית, כמו רכישת מחשבים ניידים לתלמידים, יהיה באחריות המדינה או ההורים.

שר החינוך גדעון סער אמר בחודש שעבר בנאום בכנס הרצליה כי התוכנית היא שינוי משמעותי ראשון במערכת. "איננו עוסקים במקבץ פרויקטים נקודתיים שאין בכוחם לחולל שינוי מערכתי או לקיים מדיניות אחידה. אנחנו מבצעים מהלך ארצי, שיטתי ויסודי. בלב התוכנית נמצאים צוותי ההוראה והמנהלים שהכשרתם היא התנאי להפיכת בית הספר לחממה טכנולוגית-פדגוגית ושינוי חיובי בתהליכי הוראה ולמידה".

"אני מלוות למידה יותר מאשר מורה"

בכיתה של מאיה שירי, מחנכת כיתה ו' בבית ספר גנים בגני תקווה, העתיד כבר כאן. בית הספר של שירי נהפך מתוקשב לפני כחמש שנים ושינה לחלוטין את שיטת ההוראה שלה. "לפני עידן המחשוב הילדים למדו רק מה שהיה בחוברת הלימוד של המורה, אבל כיום תפקיד המורה השתנה לחלוטין", היא אומרת. "כרגע אני רואה את עצמי כמלוות למידה יותר מאשר מורה. אני מכינה את יחידות הלימוד ומערכי השיעור, אבל מפה והלאה אני מאפשרת לתלמידים להגיע לעולמות של מאגרי ידע כל כך עצומים, שהם פרצו ממזמן את גבולות הספר והחוברת", היא מספרת. "אני נהנית מתפקידי כפי שלא היה קודם ואני לא יודעת איך מורים יכולים ללמד שנים מאותן חוברות. יש לי תחושה שאני רלוונטית לתלמידים הרבה יותר מבעבר, גם בבית הספר וגם לאחר הלימודים".

הנה דוגמה קטנה, שנשמעת כמעט אוטופית: שירי מספרת כי "לאחר לימוד משל כבשת הרש, הילדים למדו על עוולות חברתיות ומשימתם היתה להיכנס לאתר מבקר המדינה ולהשוות בין הכלים שבו משתמש השופט בדימוס לינדנשטראוס לאלה שהיו קיימים אצל נתן הנביא. אחד התלמידים השתמש בטופס המקוון באתר המבקר כדי להתלונן על התלבושת האחידה בבתי הספר ואף זכה לתשובה", אומרת שירי. לאחר מכן התפתח בפורום הכיתה גם דיון על הצורך בבקשת סליחה ובמחילה. "התקשוב מכניס אפקט מדהים לשיעור. עד היום שיעורי תנ"ך לא היו אהובים על התלמידים, אבל כיום, כשהמורה עוצר בסוף השיעור הם במתח, וממש מחכים לקרוא את הפרק הבא בבית".

בית הספר של שירי הוא אחד מ-40 בתי ספר מתוקשבים ברחבי הארץ. בבתי ספר אלה כל תלמיד מצויד במחשב נייד, ובחלקם יש גם לוחות אינטראקטיביים. הם משמשים דוגמה למיצוי הפרויקט במתכונתו הסופית, שאליה שואף המשרד להגיע בשנים הקרובות. החזון של התוכנית הוא ליצור מערכת חינוך "שתכין את התלמידים לאתגרי המאה ה-21 ותשפר את היכולות המדעיות והטכנולוגיות של מדינת ישראל", ולפיו התלמידים יגיעו לבתי הספר עם מחשבים ניידים בלבד, והמורים יבחרו מערכי שיעור מתוך מאגרים ממוחשבים ויחליפו ביניהם חוות דעת באמצעות תקשורת ממוחשבת.

ברוב בתי הספר המתוקשבים, תהליך מחשוב הכיתות החל ביוזמה של הרשות המקומית או ההורים ובשיתוף פעולה עם אחד הגופים שפועל בתחום, כמו המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) או עת הדעת. בתי ספר אלה מוחשבו ברמות שונות ולא על פי תוכנית מסודרת, ברוב המקרים תוך השתתפות כספית של ההורים שרכשו את המחשבים במחירים מסובסדים. כעת יזכו גם בתי ספר אלה לתמיכה תקציבית של המשרד וייכללו בתוכנית.

"התלמידים קוראים יותר"

ההכנות הרבות ליישומה של התוכנית כללו הדרכות למורים בבתי הספר שכלולים בה - כל מורה שנכנס לכיתה ממוחשבת עבר השתלמות בת 30 שעות ומנהלי בתי הספר ורכזי התקשוב עברו השתלמויות של 60 שעות. זאת, בנוסף לליווי של מדריכים בתוך בתי הספר. "אחד הדברים המיוחדים בתוכנית הוא הדגש שהיא שמה על המורים", אומר ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. "השתלמויות והדרכות רבות ניתנו למורים במסגרת התוכנית, מתוך ידיעה שהתנאי להצלחה הוא להפוך את המורים למתוקשבים.

"אם המורה יניח את המחשב על השולחן ועליו את היומן שבו הוא רושם נוכחות אז נכשלנו", אומר רימון. "כדי להגיע למצב שבו כל מורה, גם בגיל מבוגר, משתמש במחשב נדרש מאמץ ענק - אבל זה היה חיוני".

אמצעי הלימוד הממחושבים בכיתות מכונים יחידות הוראה מתוקשבות. אלה יכולות לשמש אמצעי הדגמה, משחק חינוכי או תחליף לספר ולמחברת. היתרון שבהן הוא האפשרות לתרגל גם בבית. התכנים נוצרו על ידי משרד החינוך וגם על ידי חברות חיצוניות כמו המרכז לטכנולוגיה חינוכית, חברת LNET שמפתחת מערכת למידה מרחוק, אתר בריין פופ שמכיל סרטונים לימודיים וחברת ממשק לשילוב טכנולוגיה בהוראה. התכנים האלה נרכשים על ידי בתי הספר המשתמשים בהם. חלק מהיחידות פותחו על ידי מורים. באחרונה פירסם המשרד קול קורא שהמציע למורים להגיש הצעות לפיתוח יחידות הוראה מתוקשבות, בתמורה לקבלת תגמול על היחידות הנבחרות.

שירי, שמפתחת גם תכני תקשוב בעצמה, מספרת כי היא משתמשת בתקשוב כדי להפוך את חומרי הלימוד לרלוונטים עבור התלמידים. לאחרונה ביקשה שירי גם מתלמידיה להציע הצעות לתכני לימוד ממוחשבים, בהבטחה שהטובות ביותר יוגשו לבחינת משרד החינוך. תלמידי הכיתה של שירי התמודדו בחודש שעבר גם עם הכנת מצגות ממוחשבות שהוצגו בפני הכיתה וההורים. "התלמידים לא רק משננים את החומר בעל פה, אלא קוראים יותר חומרים, בונים משימה ומנסחים שאלות. למדתי תקשוב באוניברסיטה ובהשתלמויות של המשרד אבל אני לומדת הכי הרבה מהילדים בכיתה, שגם מלמדים אחד את השני", אומרת שירי, שלא מוטרדת מבעיות משמעת בעקבות הטכנולוגיה החדשה. "להפך, הסגנון והשיח, הכבוד ההדדי ועבודת הצוות נהפכו להיות דברים שכבר טבועים בהם מבחינה חינוכית", היא מספרת.

חוסמים את פייסבוק

הציפיות מהתלמידים בתוכנית גבוהות: הם אמורים לשפר מיומנויות תקשורת ומידע, חשיבה ביקורתית ומערכתית, זיהוי בעיות ויצירת פתרונות, חשיבה יצירתית וסקרנות, עבודה שיתופית, למידה עצמאית ואחריות אישית וחברתית. ואלה רק חלק מהתפוקות המצופות מהתוכנית שמלווה במערכת מדידה והערכה לכל אורך יישומה. כל בית ספר שמצטרף לתוכנית חייב להכין תוכנית עבודה שתפרט את יישומה, כשהתפוקות המצופות מבתי הספר כוללות שיפור ביעילות, שקיפות בניהול הידע, שיתוף ההורים והקהילה ושמירה על איכות הסביבה.

אך שילוב מחשבים בכיתות עלול גם להסיט את התלמידים מהלמידה עצמה. לכן, בכמה מבתי הספר המדגימים החליטו לחסום בכיתות את הגישה לפייסבוק ולאתרים נוספים. "גם בתקופה שלא היו בה מחשבים היה ניתן להפריע למהלך השיעור, וזו לא סיבה לא להתאים את עצמנו לתקופה הנוכחית", אומר רימון. "רוב המורים אמרו לנו שכשהם באים לשיעור מתוקשב, רמת הקשב של התלמידים עולה והם מרגישים הרבה יותר רלוונטים. אנחנו מכניסים טכנולוגיה באופן מאוזן כערך מוסף, ולא כתחליף לצורת הלמידה המסורתית".

רימון גם משוכנע שהתכנון המוקפד של התוכנית הנוכחית לא יביא לתוצאות החלקיות של התוכניות הקודמות - לא היו די מחשבים, וגם אם כן, הם היו מיושנים. לדבריו, "אנחנו מתקצבים בבתי הספר תפקידים של טכנאי ורכז תקשוב, ומשתתפים בתקצוב חיבור לאינטרנט ובסיפוק של תכנים. מדובר בתקציבים שיינתנו לבתי הספר לאורך זמן ויבטיחו תשתיות שמזמינות את הטכנולוגיה להיכנס לבתי הספר. אלה אלמנטים שאין להם תקדים בשום תוכנית שהכרנו עד עכשיו, והם אלה שמבטיחים את הפעלתה לאורך זמן".



מחשב לכל מורה


מחשב לכל מורה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו