בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לחשוב מחוץ לקופסה

תגובות

>> היוזמה של אוניברסיטת סינגפור הלאומית לשלוח סטודנטים לישראל מתקשרת לסיפורה של פרופ' איימי צ'ואה - האמא הנמרה מסין - שעוררה ויכוח לוהט בארה"ב לאחר שפירסמה ספר כיצד החינוך הנוקשה והקפדני שהיא מפגינה כלפי ילדיה מוביל אותם להישגים.

הישראלים כמובן רחוקים מאוד מהתרבות הסינגפורית והסינית. במבחני פיז"ה הבינלאומיים, למשל, ילדי סינגפור מדורגים שניים בהישגיהם במתמטיקה לעומת הילדים הישראלים, המדורגים במקום 42. ואולם לא רק בחינוך סינגפור עולה על ישראל. קל מאוד לעשות עסקים בסינגפור. ב-2010 מצא הבנק העולמי כי כי סינגפור היא המדינה המובילה בעולם בקלות עשיית העסקים. ישראל, אגב, מדורגת רק במקום 29 בעולם. לכאורה, הישראלים צריכים ללמוד מהסינגפורים ולא להפך, כאשר הביורוקרטיה הסינגפורית מקילה מאוד על יזמויות וחברות שמעוניינות לפעול בשטחה.

ואולם כנראה שיש דבר אחד שאי אפשר ללמד: רוח יזמית. החשש הגדול של לא מעט ישראלים העובדים בהיי-טק הוא שמאות אלפי המהנדסים שיוצאים מהאוניברסיטאות הסיניות לשוק החופשי ייקחו עבודות פיתוח תוכנה מהמהנדסים הישראלים. היטיב לבטא זאת אמיר גל-אור, מנהל בקרן הון סיכון אינפינטי, שאמר באחרונה ל-TheMarker כי "המהנדסים הישראלים חושבים מחוץ לקופסה, מחוץ להנחות היסוד שהוגדרו להם. לפעמים הם יכולים לתקוף בעיה לא לפי החוקים שהגדירו להם. זאת תכונה יהודית שמלמדים אותה גם בישיבות תורניות - להציב סימן שאלה. זה דבר שלא קיים בתרבות הסינית".

רוח הדברים האלה באה לידי ביטוי גם במודעת הפרסום שאוניברסיטת סינגפור הלאומית פירסמה כדי לעודד סטודנטים להתמחות בהיי-טק הישראלי. הקמפיין נושא את הכותרת "היכונו לגלות את אומת הסטארט-אפים".

בישראל יש אינספור בעיות מבניות הקשורות לכלכלה וחברה. פריון נמוך, שוק תעסוקה צר וריכוזיות הן רק חלק מהן, אך לפחות בדבר אחד המשק הישראלי מצטיין: תרבות יזמית. הסינגפורים אינם היחידים שרוצים ללמוד מהישראלים איך עושים זאת נכון. לאורך השנים מדינות רבות בעולם, כמו הודו ורוסיה, יצרו קשר עם משרד התמ"ת הישראלי כדי להבין את המודל המיוחד של החממות הטכנולוגיות, תוכנית יוזמה שהולידה את תעשיית קרנות הון סיכון ויוזמות נוספות שהפכו את ההיי-טק הישראלי למוביל עולמי.

עם זאת, לישראל נותר ללמוד איך להקל מבחינה ביורוקרטית על משקיעים ויזמים לבצע יזמויות בישראל, ולהפוך את אלפי הניצנים של סטארט-אפים לחברות בינוניות וגדולות, שמסוגלות להעסיק מאות ואלפי עובדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו