בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלה מדברים יידיש, אלה מדברים סינית

מאז נאלץ עו"ד יעקב נאמן לפרוש מצוות המשא ומתן של הליכוד אין מי שיתרגם לאנשי הליכוד את שפתם של אנשי יהדות התורה

תגובות

כבר יותר מחודשיים הם יושבים זה מול זה - צוות המשא ומתן של יהדות התורה בראשות השועלים הוותיקים, אברהם רביץ ומשה גפני, שמאחוריהם עומדים צמד האריות הקשישים, יעקב ליצמן ומאיר פרוש - וצוות המשא ומתן של הליכוד, בראשות סוללה של עורכי דין מהזן היאפי, ובהם יורם ראב"ד, גדעון סער, ציפי לבני ואיתן הברמן. אלה מדברים יידיש, אלה מדברים סינית. ואין מתורגמן.

מאז שעו"ד יעקב נאמן נאלץ לפרוש מצוות המשא ומתן של הליכוד, בגלל הטענה שקיים ניגוד עניינים בין עיסוקו זה לבין לקוחותיו במשרדו הפרטי, אין מי שיתרגם לאנשי הליכוד את שפתם של אנשי יהדות התורה. כשליצמן או פרוש, שעומדים מאחורי רביץ וגפני, אומרים להם לומר "בסדר" - זה לא אומר שאפשר לחתום על ההסכם הקואליציוני. "בסדר" זו לא תמיד תשובה חיובית מוחלטת, ולפעמים זו אפילו לא תשובה חיובית בכלל, אלא שלילה מנומסת של ההצעה.

אחד ממנהיגי החרדים הסביר את שיטת המשא ומתן שלהם כך: נכנס אדם לקנות משקפיים ואין לו מושג כמה הם עולים. האופטיקאי מבין מיד עם מי יש לו עסק ואומר לו שהמשקפיים שבחר עולים 400 שקל. האיש לא מגיב, והאופטיקאי ממשיך: זה המחיר בלי המסגרת. האיש לא מגיב, והאופטיקאי מוסיף: ובלי העדשות. האיש לא מגיב, והאופטיקאי מסיים: ובלי הנרתיק. כך השיג האופטיקאי את מטרתו והמשקפיים נמכרו במחיר מופקע.

אנשי יהדות התורה בצוות המשא ומתן הם האופטיקאי. הם רצו בתחילה רק דבר אחד: לסלק את שינוי מהממשלה. כשראו שהצליחו, דרשו תקציב למוסדות החינוך החרדיים. כשהשיגו את 290 מיליוני השקלים, הם דרשו את אי יישום הסעיפים בדו"ח דוברת בכל הנוגע לחינוך החרדי, וכשהשיגו גם את זה, ואמרו שוב "בסדר", התברר שהם רוצים עוד משהו, משהו קטן, אולי עוד תקציב, עוד תפקיד, מה שמכונה בלשונם "קומפוט".

בכל שלב ושלב במשא ומתן, אנשי הליכוד היו בטוחים שאם הדרישה הבאה תמולא - יהדות התורה תחתום על הסכם קואליציוני. הם טעו, שוב ושוב. לא היה מתורגמן שיסביר להם שהשיטה היא להשיג דבר אחד, רק דבר אחד, ואז להמשיך הלאה. ובעיקר - למשוך זמן. להמתין עד שמרכז מפלגת העבודה יאשר את ההצטרפות לממשלה, לחכות עד שייבחרו שרי העבודה לממשלה, וגם אז לא לחתום, רק לומר "בסדר".

בין לבין הצליחו גפני ורביץ לסכסך בין הליכוד לשינוי, בין הליכוד לעבודה, בין העבודה לשינוי, וכשלא מצאו משהו אחר שבעזרתו אפשר למשוך את המשא ומתן, הם דיברו בשני קולות. זה מייצג את דגל התורה, וזה את אגודת ישראל. האחרונה מוכנה להצטרף לממשלה, אבל דגל התורה מתנגדת, ואחר כך דגל התורה הסכימה אבל אגודת ישראל התנגדה.

ביום חמישי בערב, בביתו של הרב יוסף שלום אליישיב, התבקש בעל הדעה הקובעת ביהדות התורה לומר מה הוא פוסק בעניין דו"ח דוברת. הרב אמר שבלי ביטול הדו"ח בכל הנוגע לחינוך החרדי - יהדות התורה לא תצטרף לממשלה. שרון, כך העריכו בחצרו של הרב, לא יסכים לסעיף הזה. אבל שרון הסכים, וגם אז התברר שזה לא הסוף, מה פתאום.

ותוכנית ההתנתקות, שבגללה סילק שרון מממשלתו את שינוי, התומכת בתוכנית, כדי לצרף את יהדות התורה, שהצביעה נגדה בכנסת? לפני כשבועיים, כשנדמה היה לנציגי הליכוד בצוות המשא ומתן שהנה הנה ההסכם נחתם, הודיע מאיר פרוש שהוא לא מסכים לחתום על התחייבות מראש של יהדות התורה לפינוי מגוש קטיף. גדעון סער, שבכלל מתנגד לתוכנית ההתנתקות, הודיע שאם כך לא יהיה הסכם קואליציוני. היו כאלה שסברו ששרון מעוניין לפוצץ את המשא ומתן עם יהדות התורה כדי להודיע על הקדמת הבחירות, אבל אז התברר שעמרי שרון סבור שאסור לאביו להסתכן בהקדמת הבחירות. מאוחר יותר התברר שהסיבה לאולטימטום שהציב שרון היא אחרת לגמרי: הוא חושש שצירוף יהדות התורה לקואליציה, ללא תמיכה מוקדמת בהתנתקות, תגרום לכך שנציגי יהדות התורה בוועדות הכנסת, ובעיקר בוועדת הכספים, יטרפדו את מימוש הסעיפים הכלכליים של תוכנית ההתנתקות.

והתוצאה? הרב אליישיב מסרב בינתיים להתחייב על הסכמה לאישור כל מהלך של הממשלה בנוגע להתנתקות - הן בממשלה והן בכנסת.

בכלי האפקטיווי היחיד שבידי שרון - צירוף שינוי, שוב, לממשלה - לא נעשה עדיין שימוש. האיום הזה יעיל אף יותר מאיום הקדמת הבחירות בכל הנוגע ליהדות התורה. אבל הוא טומן בחובו מלכוד: אם שרון ישתמש בכלי הזה הוא יקים עליו כמעט את כל הליכוד כולו, מכיוון שהמרכז כבר החליט שלא תקום ממשלת ליכוד-עבודה-שינוי.

להצדיע לכומתה או לכיפה?

גל הסרבנות של חיילים וקצינים דתיים, הזוכה לגיבוי בלתי רשמי מצד מועצת יש"ע, יצר גם תגובה נגדית. בינתיים מדובר בעיקר באנשי אקדמיה, המייצגים חלק מהרוב הדומם של הציבור הדתי-הלאומי, החושש כי תנועת הסירוב תעשה למחנה הדתי-הלאומי את מה שההפרטה עשתה לתנועה הקיבוצית. מחיל חלוץ לחברת שוליים.

לפני שבוע התקיים באוניברסיטת בר-אילן כנס בנושא "גישות יהודיות ליישוב סכסוכים". בכנס השתתפו רבנים ואקדמאים, רובם קרובים לתנועת הציונות הדתית. הד"ר משה הלינגר, מהמחלקה למדעי המדינה בבר-אילן, אמר את מה שחושבים רבים במחנה הדתי-הלאומי: העובדה שנוצרה תנועה עממית רחבה כל כך המעודדת סרבנות ונתמכת על ידי רבנים מרכזיים וראשי ישיבות - מהווה הוכחה לכך שהציונות הדתית נכשלה בדרכה.

לומר שהציונות הדתית נכשלה בדרכה זה כמו להכניס צלם בהיכלו של מוסד אקדמי, אוניברסיטת בר-אילן במקרה זה, אותה הקימו אנשי הציונות הדתית-הלאומית. מי שקורע היום את העם, זו היתה משמעות דבריו של הד"ר הלינגר, הוא לא אריאל שרון אלא הרבנים הקוראים לסרב לפקודת הפינוי. הדרישה הרבנית לסרבנות, אמר, מעמידה את החיילים והקצינים הדתיים במצב בלתי אפשרי ומכריחה אותם להיקרע. הדילמה הזאת שיוצרים הרבנים, הוסיף, יוצרת טראומה איומה וחריפה - הרבה יותר מטראומת פינוי ההתנחלויות, ומעמידה בסימן שאלה את המשך דרכה של הציונות הדתית ביום שלאחר הפינוי.

האיום בהרס הציונות הדתית-הלאומית מול האיום לסרב פקודה - הוא הוויכוח שקורע היום את מה שהיתה פעם תנועת הפועל המזרחי, שהולידה את המפד"ל, שהולידה את גוש אמונים, שהולידה את תנועת אמנה שיישבה את ההתנחלויות. דבריו של הד"ר הלינגר על מה שיקרה לציונות הדתית-הלאומית יום לאחר הפינוי מהווים איום ממשי על הקצינים הבכירים והפחות בכירים, חובשי כיפה, העומדים היום בפני הדילמה אם להצדיע לכומתה או לכיפה. אם תנועת הסרבנות תצבור תאוצה - קידומם של קצינים דתיים בצבא עשוי להיעצר.

נשיא אוניברסיטת בר אילן, הפרופ' משה קווה, שנחשב לאחד מבכירי הציונות הדתית-הלאומית, אמר אף הוא לפני כשבועיים כי הציונות הדתית תיהרס אם תנועת הסירוב תצבור תאוצה. "אסור להכניס חיילים דתיים או כל אזרח לנאמנות כפולה. דעתו של רב בנושאים מדיניים יכולה להיות אך ורק דעתו הפרטית ואסור שתהפוך להיות דעת תורה מחייבת. כל ערעור על נאמנות לחוק הוא בעצם הרס היסוד של הציונות הדתית", הוא אמר.

המוחרמים מגוש קטיף

מאיר רוטנשטיין הוא יהודי ירא שמים, שגר עם רעייתו וחמשת ילדיו בנוה דקלים שבגוש קטיף. במשך שנים התפרנסה משפחתו מחנות למכשירי חשמל, "מאיר אלקטריק", שבמרכז המסחרי בנוה דקלים. מאז שאבי המשפחה התבטא בעד תוכנית ההתנתקות בפגישות פרטיות, אין מי שפוקד את חנותו. חרם כללי הוטל על החנות, על המשפחה ואפילו על ילדי המשפחה. בני נוער, תושבי המקום, עומדים בפתח החנות ומזהירים כל לקוח אפשרי שלא ייכנס אליה. האב, מאיר, הוכה ונזרק עליו פח זבל, וילדי המשפחה עוברים מסכת של התנכלויות ופגיעות גופניות בבית הספר.

המשפחה הגיעה לפת לחם. מצד אחד, אין למאיר רוטנשטיין לקוחות בגוש קטיף, מצד שני אף אחד לא מוכן לקלוט אותו לעבודה באזור הדרום משום שהוא גר בגוש קטיף. "התחלתי להחזיר סחורה לספקים כדי לשלם את החובות, ואני נעזר היום בעמותה שנותנת לנו אוכל", מספר מאיר. "לבן שלי יש בר מצווה בעוד חודשיים וכשאמרתי לו שנחגוג רק בבית הכנסת הוא בכה. אני מבין אותו. הבן הגדול שלי, שראה את המצוקה, קנה ב-500 שקל שהוא תיכנן לקנות מחשב, נעליים לילדים. הגעתי למצב שהבן הגדול שלי עוזר לי מהחסכונות שלו".

כמו מאיר רוטנשטיין כך גם אבישי נתיב מרפיח ים, שהפיצריה שבבעלותו מוחרמת על ידי המתנחלים והוא מחפש היום עבודה באזור הדרום. כך גם שמחה וייס מהתנחלות שליו בגוש, שבבעלותה היה מזנון ששירת את כל תושבי גוש קטיף, אבל לאחר שהביעה את הסכמתה להתפנות - החרימו התושבים את המזנון עד שנאלצה לסגור אותו. גם היא מחפשת היום עבודה.

"זה התחיל משיחות בארבע עיניים עם חברים", מספר רוטנשטיין. "אמרתי שאני תומך בתוכנית ההתנתקות, ואני מחכה שכבר יבצעו אותה. אחר כך חבר שלי הביא נציג של תנועת 'שובי' (תנועת נשים התומכת בנסיגה מעזה) לבית שלו והשתתפתי בפגישה. מיד לאחר הפגישה תלו כרוזים על החנות שלי, שקוראים לתושבי הגוש שלא לקנות ולא לתקן אצלי מכשירי חשמל. אני משלם היום 1,400 שקל משכנתא על הבית שלי במקום המחורבן הזה, ואני לא יודע איך אני יוצא מכאן. אני לא מבין מדוע הממשלה לא מעניקה חלק מהפיצוי כבר עכשיו לתושבים שרוצים להתפנות. בשביל מה לחכות? בשביל מה להגיע לפת לחם? יש הרבה מאוד אנשים בנוה דקלים שרוצים לעזוב, אבל הם מפחדים כי מופעל טרור נגדם ונגד הילדים שלהם. יש לי חמישה ילדים ואין לי מה לתת להם, והכל בגלל שאני רוצה לצאת מהגיהנום הזה שנקרא גוש קטיף".



קווה. הסרבנות תהרוס הציונות הדתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו