בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם הנגיד יגיד, פרס יסכים

מבחינת נתניהו, אחת ממעלותיו של נגיד בנק ישראל החדש, סטנלי פישר, היא חברות קרובה עם שמעון פרס. למה? כי הוא ישכנע את פרס לתמוך בהפרטת הנמלים

תגובות

הכל בגלל הקשר שהתהדק בין ראש הממשלה לבין רואה החשבון הפרופ' יצחק סוארי. מכל המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל - אמיר ברנע, אבי בן-בסט, ויקטור מדינה, דוד ברודט והנגיד היוצא דוד קליין - זימן אריאל שרון לפגישה אישית רק מועמד אחד, המועמד שלו, סוארי.

סוארי עסק במשך שנים ב"הבראת חברות" ונעשה איש עסקים ויזם נדל"ן. הוא השקיע כסף רב בעסקות הממומנות באשראי גדול, בעיקר בבריטניה. יש לו גם אחוזי שליטה בקבוצות ישראליות ("דלק", "גירון פיתוח", "הפניקס" ועוד). הוא אינו מקורב לבנימין נתניהו, אבל הוא גם לא התלהב מתפקיד הנגיד. בלשכתו של נתניהו דיברו עליו בזלזול. "רואה החשבון סוארי", קראו לו. שר האוצר הבין, שהוא צריך להביא מישהו בעל-שם כדי להפיל את מועמדו של שרון, אם סוארי ישנה את דעתו או אם שרון ימצא מועמד אחר.

דני גילרמן, שגריר ישראל באו"ם ולשעבר נשיא איגוד לשכות המסחר, נחלץ לעזרתו של נתניהו. לפני כחודש וחצי טילפן גילרמן ליוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, וסיפר לו שנפגש עם חבר ותיק, הפרופ' סטנלי פישר. הצעתי לו להיות נגיד בנק ישראל, אמר גילרמן, ולא תאמין - הוא אמר לי שזה רעיון לא רע.

מה שהתחיל כחצי בדיחה נהפך בתוך חודש למציאות. נתניהו טילפן לפישר ושאל אותו אם הוא באמת מעוניין בתפקיד, פישר אמר לו שיכול להיות, הוא יבדוק ויחזור אליו, ומאותו רגע התפתח דו-שיח של שיחות טלפון בין השניים.

ביום שני שעבר הפתיע נתניהו את שרון בפגישה שבה נכחו גם יוסי בכר ואילן כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ועסקה בתיקונים לדו"ח בכר. נתניהו סיפר, שיש לו מועמד חדש לתפקיד הנגיד. יש סיכוי שסטנלי פישר יסכים, אמר.

לשרון לא נותרה ברירה אלא להסכים, ונתניהו פתח במשא ומתן רשמי עם פישר. שלשום, בשבע ועשרים בבוקר, בישר פישר לנתניהו שהוא מקבל את ההצעה.

שמעון פרס שפע אתמול בבוקר דברי שבח לפישר, ששימש אחד היועצים ששר החוץ האמריקאי לשעבר ג'ורג' שולץ שיגר לישראל כדי שילווה את תוכנית החירום הכלכלית ב-1985, שהנהיג פרס עם יצחק מודעי המנוח. זו אותה תוכנית שצימצמה אמנם את האינפלציה, אך גם הולידה את חוק ההסדרים ההרסני ואת ההנחות בסכומי עתק של מיליארדים שמעניקה הממשלה בכל שנה למעסיקים בתשלומי הביטוח הלאומי של עובדיהם ("שיפוי מעסיקים"). פישר ופרס הם חברים קרובים. כדי לממש את הפרטת הנמלים נתניהו זקוק לפרס. פישר אמור לסלול את הסכמתו של פרס לתוכנית.

פישר אמור להיות השוטר שימנע משינויים פוליטיים, אם יתרחשו בישראל, להשפיע על המדיניות הכלכלית שמנהיג נתניהו. הוא שאמור להמשיך לגלגל את המהלכים הניאו-ליברליים שיצמצמו עוד יותר את שרידיה של מדינת הרווחה הישראלית. הוא מייצג את אותם שווקים בינלאומיים שעליהם הפוליטיקאים הישראלים נוהגים לומר "השווקים לא ייתנו" בכל פעם שמדובר בצעד שיש בו חריגה מעט מהגירעון.

פישר קיבל את התפקיד הכלכלי השני בחשיבותו במשק אף שאין לו רקורד ציבורי ישראלי. למעשה, הוא מעין שכיר חרב, גם אם מדובר ב"יהודי חם", כפי שהרבו לתאר אותו ביומיים האחרונים. שכיר חרב נשכר כשהגורמים הפנימיים כבר אינם בטוחים בכוחם. אם פישר ייכשל בתפקידו, הוא תמיד יוכל לחזור לאמריקה, או לשמש יועץ המלווה תוכנית כלכלית במדינה מתפתחת אחרת.

נקמתו של פריצקי

בזמן ששורות אלה נכתבות לא ברור עדיין אם ממשלת שרון החדשה תאושר בכנסת, ואם יוסי ביילין, שפרש ממפלגת העבודה בגלל ממשלת האחדות של שרון עם בנימין בן אליעזר, יתמוך בממשלת האחדות של שרון עם שמעון פרס.

גם לא ברור עדיין מי יהיה יו"ר האופוזיציה החדש: יוסף לפיד, או אלי ישי. לפיד אמנם עומד בראש הסיעה הגדולה ביותר, 14 מנדטים, אבל ישי הצליח להשיג חתימות של כמחצית מחברי האופוזיציה, 28, והוא זקוק לעוד חתימה אחת.

אם תקום ממשלת האחדות החדשה, היא תהפוך את האופוזיציה לערב-רב של קטבים, שמעולם לא ישבו בספסלים האחוריים במליאת הכנסת: מהימין הקיצוני (האיחוד הלאומי), עבור בחד"ש והמפלגות הערביות (בל"ד ורע"ם), מפלגה חרדית גדולה (ש"ס), ושתי מפלגות המגדירות את עצמן כחילוניות והן צהובות זו לזו - שינוי, שהודיעה כי תצביע נגד הממשלה החדשה, ויחד, שהתנדנדה בין הצבעה בעד לבין הימנעות. ויש סיעת עם אחד, הנמצאת עם רגל וחצי בתוך הממשלה, ועוד ח"כ יחיד אחד - יוסף פריצקי - שנהפך לבעל בריתו של ישי. האופוזיציה נראית היום כמו הקואליציה - היא מסוכסכת ומשוסעת.

לפי החוק, יו"ר האופוזיציה הוא ראש הסיעה הגדולה ביותר, אלא אם מועמד אחר הגיש חתימות של יותר ממחצית חברי האופוזיציה התומכים בו. לישי יש חתימות חברי הכנסת של האיחוד הלאומי, המפד"ל, ש"ס ועם אחד. יש רק שני קולות מתנדנדים - ח"כ טאלב א-סנע מסיעת רע"ם וח"כ פריצקי, ששמר על שתיקה עד לרגע האחרון.

כדי לשכנע את א-סנע שוגר אליו השייח נימר דרוויש, שדיבר על לבו כדי שיצביע בעבור ישי. ובנוגע לפריצקי - התברר שלא צריך בכלל לדבר על לבו. פריצקי שיגר מסר לישי, שאם הקול שלו הוא שיכריע - ישי יהיה יו"ר האופוזיציה, לא לפיד.

מתברר, שיוסף לפיד הוא אולי ראש הסיעה הכי גדולה באופוזיציה, אבל גם אחד האנשים השנואים במשכן. עמיר פרץ, למשל, התומך בתוכנית ההתנתקות, הודיע, שהוא וחברי סיעתו יצביעו בחדווה לישי, שמתנגד לתוכנית ההתנתקות. חברי יחד-מרצ רק מחכים לראות איך ישי מביס את לפיד, ואילו פריצקי מעוניין בחוויה מתקנת לפרשת הקלטת. אתמול בבוקר הצליח פריצקי להתחמק מאין-ספור שיחות טלפון שהגיעו אליו מחדרי סיעת שינוי. הוא לא רצה שידברו על לבו. הוא כבר החליט למי יצביע, וזה לא יהיה ללפיד.

"זה בסך הכל משחק של יצרים ויוקרה", אומר פריצקי. "מדובר במכרז על מסירת וולוו ממשלתית ופגישת עדכון חודשית עם ראש הממשלה. זהו תפקיד יו"ר האופוזיציה. היות שללפיד יש כבר מכונית כזאת מהבית, אולי עדיף שהמכונית תימסר לישי. ולגבי פגישת עדכון עם שרון - אם לפיד יבקש יפה, אני בטוח ששרון ייאות להיפגש אתו".

שלום לאייכלר

בעוד כחודש וחצי יעזוב ח"כ ישראל אייכלר את הכנסת ויתחלף, במסגרת הסכם רוטציה, עם הח"כ החדש-הישן שמואל הלפרט. אייכלר נחשב לח"כ הכי שמאלן ביהדות התורה, מומחה לענייני חולין וחילונים ותקשורתן מדופלם, חבר לשעבר בפאנל של "פופוליטיקה".

והנה, דווקא הוא ביקש כבר בשבוע שעבר לממש את הסכם הרוטציה. הוא לא מוכן, כך הודיע לחברי סיעתו, להיות חלק מהממשלה החדשה, שאותה כינה "קואליציה עם שינוי בלי שינוי".

עם או בלי אייכלר, חייה של הממשלה החדשה, אם תוקם, לא יהיו סוגים בשושנים. לא רק בגלל מורדי הליכוד, אלא גם בגלל התנאי שהציב הרב אליישיב: יהדות התורה תצטרף לממשלה לשלושה חודשי ניסיון בלבד. אם בפרק הזמן הזה ימולאו כל דרישותיה - היא תמשיך לשבת בממשלה. אם לא - אז לא. ובינתיים אפשר לצרף גם דרישות חדשות.

עם או בלי אייכלר, בפעם הראשונה מאז שהפוליטיקה החרדית היא חלק מהכנסת והממשלה - מתקיימות הפגנות מול בתיהם של גדולי התורה. מועצת יש"ע דוחפת מאחור, אבל לא צריך לדחוף הרבה מדי: "הרחוב החרדי", כפי שנהוג לומר, הוא רחוב ימני, ויש לחץ על גדולי התורה שלא לתת יד לתוכנית ההתנתקות.

"הודעתי שאני רוצה לתת למחליפי את התענוג להצביע בעד התקציב, אבל חברי חששו שזה יתקבל כהתרסה ולא כניסיון להשתחרר מהנטל, אז לא קיבלתי אישור לעשות את זה, והריני עדיין יושב כאן", אומר אייכלר. "אני מבין את חברי. לא היתה להם ברירה. איימו עליהם שבדלת עומדת שינוי, ואם הם לא ייכנסו לקואליציה - שינוי תיכנס, וזה עבד".

השפעתו בכנסת היתה פחותה מהשפעתו באותה תוכנית טלוויזיה קולנית. כחבר כנסת התמקד אייכלר בעיקר בשירותי סעד ונהפך לעובדת סוציאלית: מנסה לארגן מיטה פנויה בבית חולים סיעודי, תור לניתוח, שיגור חבילות מזון, דברים מהסוג הזה.

אייכלר הוא אחד הח"כים החרדים הבולטים שנאבקו במדיניות האוצר. אתמול הוא הופיע בכנסת בפני תלמידים מבית ספר תיכון בקרית ביאליק. "ההבדל הגדול בין האנשים שהקימו את המדינה לבין אלה שמנהיגים אותה היום", אמר להם, "הוא, שכל ראשי הממשלה בעבר היו שרויים במצוקה כלכלית, וכשהגיעו לאן שהגיעו הם הבינו שאי אפשר להפקיר את האזרחים. היום, כשאני מתבונן על האנשים שמנהיגים את המדינה, אני מגלה שאף אחד מהם מעולם לא סבל ממצוקה או מרעב. ביבי בכלל יודע מה זה?"



אייכלר. שירותי סעד


פריצקי. התחמק מפניות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו