בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ערוץ הנילוס" מבקש מחברות הכבלים והלוויין: הצילו אותי

תגובות

החשיפה מצומצמת, התחרות גדולה, השמועות על סגירת מקום העבודה גוברות, וחרב הפיטורים מונפת מעל ראשי העיתונאים. בערוץ דובר העברית של רשות השידור המצרית מודאגים.

"עמיתינו מהמחלקה בצרפתית ובאנגלית אמרו לשר האחראי שאף אחד לא צופה בנו בישראל. הם חושבים שאנחנו 'גונבים להם את ההצגה', הם רוצים לבלוע את רצועת השידור בעברית, לקבל את שעות השידור שלנו", אמר אתמול אחד העיתונאים בערוץ הממלכתי "Nile TV", ובעברית - "ערוץ הנילוס".

הערוץ, שמשדר שעתיים ביום, כולל מהדורות חדשות על ישראל והמזרח התיכון, פינות היסטוריות על אתרים בעולם הערבי, סקירות עיתונות, פרשנויות וגם נאומים של הנשיא חוסני מובארק, בתרגום סימולטני מצוין לעברית.

עובדי הערוץ - כ-20 עיתונאים (קריינים ועורכים) ועוד עשרות בעלי תפקידים טכניים - חוששים מפיטורים או מסגירת הערוץ, ונראה כי לחשש יש בסיס. "אנחנו לא לשכת הסעד. אנחנו רוצים לראות תוצאות מהשידורים, או שתעבדו - או שתעזבו", אמרה בעבר מנכ"לית הערוץ לעובדיו. בלשכת שר ההסברה המצרי, הד"ר ממדוח בלתאגי, אכן רוצים לראות תוצאות. במספרים. בטבלת הרייטינג.

הד"ר חסן עלי חסן, יו"ר ערוץ השפות ברדיו המצרי ומי שמפקח על שידורי הערוץ בטלוויזיה, סבור שהשמועות על הסגירה הקרובה מוגזמות. לדבריו, הערוץ בעברית בודק כעת כיצד יוכל להגיע אל יותר צופים ישראלים. הקושי העיקרי הוא טכני - השידורים מועברים באמצעות לוויין. כדי לקלוט אותם, יש צורך בהתקנת צלחת פרטית, דבר שאינו מקובל במגזר היהודי בישראל.

כדי להתגבר על הקושי הזה פנתה באחרונה שגרירות מצרים לחברת הכבלים "הוט" ולחברת הלוויין "יס". בשתי החברות מסבירים כי העניין נבדק, וכי נציגיהם נמצאים בקשר עם מהנדסים מצרים כדי לבחון את האופן הטכני שבו ניתן יהיה להעביר את שירותי הערוץ. ואולם ברור כי לא הסוגיה הטכנית תכריע מבחינתן את הכף, אלא השיקול כלכלי.

הפנייה של הערוץ לחברות הישראליות, שלוש שנים לאחר שעלה לאוויר, היא תוצאה של האווירה החדשה באזור בכלל וביחסים בין ישראל למצרים בפרט, ולנגד עיני קברניטי הערוץ עומדים שיקולים שמעבר לרווח המיידי. "אנחנו מנסים להסביר לצופים כיצד אנו רואים את המתרחש באזור, ולהסביר להם על הציוויליזציה והתרבות המצרית", אמר הד"ר חסן. בקהיר מקווים שהחשיפה לערוץ בקרב צופים ישראלים תאפשר דיון נוקב בסוגיות אזוריות, כולל עמדות חיוביות וגם ביקורת. "כלי התקשורת משחקים תפקיד חשוב בקירוב בין עמי האזור", סבור עיתונאי שעובד בערוץ, "הם מראים לציבור הישראלי את האופן שבו הצד הערבי רואה את המצב".

תמונת המצב הזו מוגשת בעברית שוטפת, ובערוץ רגישים מאוד לביקורת בישראל שלפיה העברית שבפיהם תנ"כית ואינה מעודכנת. "עבור מי שאוהב את השפה העברית, זו השקעה של כל החיים. בארבע שנים של לימודים באוניברסיטה אי אפשר לרכוש את השפה ולכן אנחנו מקפידים לעקוב אחרי שידורי הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות הכתובה בישראל", מסביר חסן.

הוא גם דוחה את הטענה שעולה לעתים בישראל, שלפיה מדובר בכלי תעמולה בעיקרו. "אנחנו לא דומים לשידורי ערוץ התעמולה המצרי מזמנו של גמאל עבד א-נאצר, 'קול הרע"ם'", הוא אומר, "אנחנו עוסקים בהסברה". עם זאת - ובעקבות הוראה של גורמים בכירים - נמנעו אנשי הערוץ במשך שנים מאירוח הישראלי הזמין ביותר מבחינתם, דובר השגרירות בקהיר; הוא הוזמן לראשונה לערוץ רק לפני כמה שבועות.



מתוך שידורי "ערוץ הנילוס". במצרים מקווים ששידוריו בישראל יאפשרו דיון נוקב על הנעשה באזור



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו