בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העז הקווקזית נפלה במלכודת

מחקר באתרים מתקופת האבן בקווקז מגלה כי הניאנדרתלים לא נכחדו בגלל כישורי ציד מוגבלים

תגובות

בקרב עדרי העז הקווקזית שרעו בתקופת האבן התיכונה ובתקופת האבן המאוחרת באזור שבו שוכנת היום גרוזיה, העדיפו אחרוני הניאנדרתלים לצוד את הבוגרים, החזקים והמהירים. לשם כך השתמשו במגוון שיטות. הם הכינו מלכודות לעזים בודדות, הבריחו עזים למלכודות שנועדו לקבוצות של פרטים ולעתים ארבו לעזים והרגו את חברי העדר שהתאימו ביותר לצרכיהם.

מבחינת מבחר שיטות הציד ומורכבותן לא נבדלו הניאנדרתלים משכניהם, ראשוני האדם המודרני, שהחלו לאכלס את דרום הקווקז בתקופת האבן המאוחרת. גם בכל הנוגע לאופן צריכת הבשר ועיבודו לא היה הבדל בין שני מיני אדם אלה.

הד"ר גיא בר-עוז, ארכיאו-זואולוג במכון לארכיאולוגיה על שם זינמן באוניברסיטת חיפה, מסביר כי בעבר שיערו שהניאנדרתלים נכחדו מכיוון שלא היו ציידים מיומנים מספיק ויכולתם לנצל ביעילות את הסביבה היתה פחותה משל האדם המודרני. בר-עוז שימש כארכיאו-זואולוג של משלחת שהתחקתה בשנים האחרונות אחר אורחות חייהם של שוכני שלושה אתרים בדרום הקווקז בתקופת האבן.

במחקר, שאותו ניהלו הפרופ' עופר בר-יוסף מאוניברסיטת הרווארד והפרופ' אנה בלפר-כהן מהאוניברסיטה העברית, נמצאו שרידים לפעילות אנושית מגוונת ומתמשכת בשלושת האתרים, שנמצאים בחבל אימרטי שבמערב גרוזיה - מערת דזודזואנה, מחסות הסלע אורטוולה-קלאדה וקוטיאס-קלאדה. בין השאר נחשפו בחפירות עצמות בעלי חיים רבות וכן כלי צור ושרידי מדורות ששימשו לעיבוד בשר.

מסקנות החוקרים על הדמיון בשיטות הציד של הניאנדרתלים והאדם המודרני מבוססות בעיקר על הממצאים באתר אורטוולה-קלאדה, שכבר עובדו במלואם. העצמות באתר נמצאו בארבע שכבות ארכיאולוגיות עיקריות. אחת מהן היא מתקופת האבן המאוחרת, לפני 31-28 אלף שנה, ובה נחשפו שרידי אדם מודרני (הומו ספיינס). שלוש האחרות מייצגות את אחרוני הניאנדרתלים, שחיו באזור לפני 42-36 אלף שנה.

בכל השכבות נמצאו עדויות לפרקי התיישבות ממושכים באתר. לפי הממצאים, העז הקווקזית היתה מקור המזון העיקרי של יושבי אורטוולה-קלאדה בכל התקופות. יותר מ-95% מהעצמות שנמצאו באתר הן של העז הקווקזית, בעל חיים שתחום תפוצתו כיום מוגבל לרצועה הררית צרה במערב הקווקז. בתקופת האבן היתה תפוצתו רחבה יותר.

בר-עוז מצא כי בכל תקופת יישובו של האתר העדיפו יושביו לבתר את בשרן של העזים שצדו בקרבת מקום ולהביא ליישוב את חלקי הבשר. הניאנדרתלים, כמו האדם המודרני, השתמשו בכל חלקי בשר הציד למטרת אכילה. הם העדיפו פרטים בוגרים ולא הבחינו בין זכרים לנקבות. אלה גם אלה נחשבו ראויים לעלות על שולחנם.

בשר העזים עובד בשיטות דומות לאורך כל שלבי ההתיישבות באתר. במחקר נמצאה התפלגות דומה של חלקי גוף שנצרכו. גם סימני החיתוך על העצמות, המעידים על שיטות עיבוד הבשר, לא השתנו. מכאן שאת הסיבות להכחדת הניאנדרתלים, לפחות באזור זה, אין לתלות בכישורי הציד שלהם או ביכולתם הדלה להסתגל לסביבה.



עז קווקזית


שלד של עז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו