בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"היא מאוד מתרגשת", אמרה הרפתנית הגאה כשהפרה "שקופית" התעטפה בסרט הניצחון

תגובות

במשק גבעת יואב ברמת הגולן היתה אתמול חגיגה: הפרה השופעת "שקופית" והרפתנית מושה סופר, קיבלו זרי פרחים - זר ציפורנים לרפתנית ליום הולדתה ה-56; וזר חמניות צהובות לשקופית, שזכתה - זו שנה השנייה ברציפות - בתואר השיאנית הלאומית בתפוקת חלב. גם סרט אדום ומבריק הגיע מ"התאחדות מגדלי הבקר", עם הכיתוב "מלכת החלב".

שקופית ריחרחה את החמניות, ומשהתברר לה שהן עשויות מפלסטיק - חזרה ללעוס תחמיץ. "היא מאוד מתרגשת", טענה מושה, "היא פרה אינטיליגנטית שמחליטה מה טוב לה ומקפידה להגיע לחליבה אחרונה בתור". מושה פינקה עצמה אתמול במגפי גומי חדשים, אותם נעלה ומיד טינפה כשנכנסה לעומק הרפש ברפת כדי להצטלם ליד כלת השמחה.

ישראל, שבה רשומות 120 אלף פרות חולבות, מחזיקה בשיא העולם בממוצע תנובת החלב של פרותיה - 10,500 ליטרים לשנה. לשם השוואה, הפרות בארה"ב נמצאות במקום השני עם 8,000 ליטרים בממוצע לשנה. מכאן, שהמאמץ שעושה שקופית כמעט בלתי נתפש - בשנתיים האחרונות היא מניבה מעטיניה 18,900 ליטרים חלב בממוצע לשנה. בנוסף, לשקופית גם ממוצע גבוה במיוחד של 5% שומן בחלב - שמעצים את ההישג.

את הזרים והסרט האדום מייחצנים בארגון מגדלי הבקר פעם בשנה, אז מופיעה פרה בת-מזל בתקשורת באייטם חורף חביב עם ניחוח גאווה לאומית. אבל הגאווה הזאת תלויה בהמון עבודה קשה, גם של הפרה וגם של הרפתנים. ראשית, סוגיית הרפת עצמה: תהילת החלב של ישראל קשורה להתקדמות המחלבות הישראליות - עם קרוסלות לחליבה, מחשבים והמון היי-טק. והנה דווקא מושה ושקופית באות ממחלבה משפחתית קטנה, עם 46 פרות, עמדת חליבה צנועה מבטון עם מקום לשש פרות וצנצנות חליבה מזכוכית בסגנון שנות ה-50. הן גם חולקות תחנות של חיים לא קלים עד שהגיעו לתהילה.

"שקופית בת תשע. לפני חמש שנים היא היתה שייכת לרפת אחרת, חלתה והיתה מועמדת לחיסול. אבל העובד המסור שלי, חנניה נחמיאס, זיהה את הפוטנציאל שלה. נתנו לבעלים הקודמים שלה פרה אחרת בהריון ושקופית הגיעה אלינו. היא החלימה והתחילה לתת כמויות חלב עצומות. עכשיו הטראומה הזאת מאחוריה. יש לה כבר בנות, ואפילו נכדה אחת שהולכת בדרכיה ומסמנת את עצמה כיורשת אמיתית מבחינת תנובת החלב", אומרת סופר.

סופר נולדה במושב בעמק יזרעאל. כשהיתה בת שנתיים נרצח אביה בריב קרקעות עם ערביי העמק והמשפחה נדדה לה. כשהתגייסה לצה"ל, הצטרפה מושה לגרעין נח"ל שעלה לרמת הגולן. היא התחתנה, והקימה משק עם בעלה, נהג משאית. בניסיון לשפר את גזע הפרות הישראלי, רכשה סופר 12 פרות קנדיות.

כשהפרות הגיעו לגיל המתאים לחליבה, פרצה מלחמת יום כיפור והמשק ננטש. מושה התנדבה לעזור לרפתנים בכפר יהושע ואחרי המלחמה שבה לרמת הגולן. לעבודה עם פרות היא חזרה רק ב-1980. אז גם החליטה להתגרש מבעלה ולהפוך לרפתנית עצמאית. "הייתי מתחילה לחלוב בארבע בבוקר, עושה הפסקה להוציא את הילדים לבית הספר, וחוזרת לחלוב. אותו דבר בערב", היא מספרת.

כך נמשכו חייה של מושה ששלחה ידה גם במסעדנות, הקימה פאב ושיווקה מוצרי דיאטה על מנת להתקיים. היא גם השביחה לבד את הרפת - נעזרה בטביעת עין לפרות והצליחה לגדל דור מניב חלב במיוחד. באמצע שנות ה-90 היא מצאה את חנניה נחמיאס, רפתן ששב מאוסטרליה ובא לעבוד אצלה במשק. "כשחנניה בא, הייתי יכולה להוריד קצת את הקצב", אומרת מושה, "אבל הוא התחתן עם תאילנדית, ועכשיו נסע לחודש לחופשה בתאילנד. כיום שוב אני קמה באחת בבוקר לחלוב, עוד פעם בחמש בצהריים ובפעם השלישית בתשע בלילה. קצת קשה לי עם פריצת דיסק וניתוח שעברתי בברך, אבל אני לא מצטערת על ההחלטות שעשיתי בחיים".



"שקופית" והרפתנית מושה. 18,900 ליטרים חלב בממוצע לשנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו