בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המורים שהוכשרו ב"כרם" מבוקשים בתיכונים, אך אין תקציב להמשך פעילות המוסד היוקרתי

תגובות

ענבר גלילי-שכטר, מורה למחשבת ישראל וחינוך, טוענת שלעולם לא היתה הופכת למורה אלמלא נקלעה ללימודים במכון "כרם", מכון יוקרתי להכשרת מורים בירושלים. "התחלתי ללמוד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה וסבלתי מהאווירה המנוכרת", היא מספרת, "אף אחד מהמרצים לא ידע את שמי, אנשים לא דיברו אחד עם השני. אני חיפשתי חיי רוח תוססים, ומישהו המליץ לי על כרם. כשהגעתי לשם הודעתי למנהלת שאני רוצה ללמוד במכון, אבל לא להיות מורה. היא קיבלה אותי בכל זאת".

מאז, כבר 18 שנה היא מלמדת בבתי ספר על-יסודיים בירושלים, ומשתייכת גם לסגל ההוראה המכשיר מורים במכון כרם עצמו. היא אינה חוסכת סופרלטיבים מהמוסד שהכשיר אותה: "זה מוסד שמתייחס לחינוך בכבוד גדול. הוא נותן לך להרגיש שחינוך זה הדבר הכי חשוב, מרתק ומרגש שאדם יכול לעשות."

שירה ברויאר, מנהלת בית הספר לבנות דתיות "פלך" בירושלים ובוגרת המחזור הראשון של כרם, מצטרפת לתשבוחות: "זה מקום מאוד מיוחד עם חזון לשלב חינוך יהודי והומניסטי והתייחסות רצינית לתחומים האלה ולשילוב ביניהם - דבר שקשה למצוא בתקופת ההייטק, שבה הדגש מושם רק על מדעים."

אלא שהמחמאות הרבות - מצד בוגרים, מנהלי בתי ספר, אקדמאים ואנשי מערכת החינוך - אינן מספיקות כדי להמשיך ולקיים את המוסד. מכון כרם נמצא בסכנת סגירה אחרי שעמותת "כל ישראל חברים" (כי"ח; בצרפתית: "אליאנס"), שהקימה ומימנה אותו, נקלעה לקשיים כספיים והודיעה שאינה מסוגלת לממנו יותר.

הנהלת המוסד מנסה למצוא ערוצים חלופיים למימון פעילותו. בפגישה שקיימו בשבוע שעבר מנהלי כי"ח והמכון עם מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, היא הבטיחה כי תבחן אפשרויות לסייע למכון להמשיך להתקיים. "בשליש מחיר יכולה המדינה לקבל מורים איכותיים פי כמה מאשר בוגרי אוניברסיטה", אומר מנהל המכון, אמנון כרמון.

מכון כרם הוקם ב-1974 על ידי כי"ח וקבוצת אינטלקטואלים ואנשי חינוך. מטרתם היתה להקים מוסד להכשרת מורים ברמה גבוהה לבתי ספר על-יסודיים, שישים דגש על הרחבת לימודי המקצועות ההומניים והיהדות, ויספק לבוגריו הכשרה רב-תחומית.

המכון תוקצב במלואו על ידי כי"ח, כדי להימנע מתלות במשרד החינוך, ושמר לאורך השנים על מספר תלמידים מוגבל - כ-40-30 למחזור. אל המכון מתקבלים תלמידי תואר ראשון באוניברסיטה, שבמקביל להשלמת התואר בדיסציפלינה שבחרו ללמד, עוברים הכשרה להוראה שנמשכת שלוש שנים. למכון תוכניות ייחודיות להכשרת מורים בתחומי האמנות, ההומניסטיקה והיהדות, ובוגריו מבוקשים מאוד על ידי מנהלי בתי ספר תיכוניים. המוסד משמש גם להכשרת מורים לאמנות של בוגרי האקדמיה לאמנות בצלאל.

אחד הדברים הייחודיים לתלמידי "כרם" הוא מחוייבותם ללמוד במכון לפחות מקצוע דיסציפלינרי אחד נוסף. "הבוגרים שלנו הם מורים מאוד אפקטיביים בבתי הספר אליהם הם מתקבלים. מורה שמלמד כיתה יותר ממקצוע אחד, יכול לעשות איתה עבודה חינוכית משמעותית ולהשפיע יותר בבית הספר", אומרת גלילי-שכטר.

מאפיין יוצא דופן נוסף של בוגרי המכון הוא החוזה עליו הם חותמים עם תחילת לימודיהם: בתמורה למילגת לימודים, הם מתחייבים לעבוד במערכת החינוך לפחות שלוש שנים במשרה מלאה, או חמש שנים במשרה חלקית. זאת, כדי למנוע את התופעה הרווחת של נשירת פרחי הוראה ממערכת החינוך בתום הכשרתם, או שנים אחדות לאחר סיומה. לדברי כרמון, מעל 85 אחוז מהסטודנטים של כרם ממשיכים ללמד במערכת החינוך לפחות חמש שנים.

העלות העיקרית של אחזקת המכון נובעת מהצורך לסבסד את שכר הלימוד של התלמידים - תלמידי כרם לומדים במקביל באוניברסיטה, ומתקשים לעמוד בתשלום שכר לימוד כפול. עד כה סיבסדה כי"ח את שכר הלימוד שלהם בשיעור ניכר - עלות לימודים במכון עומדת על כ-6000 שקל, כמחצית משכר הלימוד האוניברסיטאי.

אלא שבחמש השנים האחרונות נקלעה כי"ח לקשיים כספיים, והפחיתה את תמיכתה במוסד ממיליון דולר לחצי מיליון דולר לשנה. הכנסותיה של כי"ח, המחזיקה בבתי הספר מקווה ישראל, "רנה קסין" ו"המסורתי" בירושלים, ו"אליאנס" בתל אביב ובחיפה, מתבססות בעיקר על השכרת מבנים שבבעלותה בירושלים. הכנסות אלה נפגעו כתוצאה מהמיתון.

לדברי מנכ"לית כי"ח, רונית רענן, אחזקת מכון כרם היא ההוצאה הגדולה ביותר של הארגון כיום. "החלטת הארגון היתה, שאם לא נעשה קיצוץ דרסטי הארגון ייעלם. מכון כרם הוא פנינה שכולם מכירים בערכה, וההחלטה על הפסקת תקצובו נעשתה בצער רב", ציינה רענן. לדבריה, הנהלת כי"ח משתתפת בניסיונות נמרצים למצוא מממנים אחרים למוסד. ואולם, גם קרנות המשקיעות בחינוך טענו שיסכימו לתרום למוסד רק אם המדינה תיתן את חלקה. "מה שאנחנו שומעים מהקרנות זה שלא ייתכן שהכשרת מורים לא תמומן, לפחות בחלקה, על ידי המדינה", מוסיפה רענן.

אם לא די בכך, המלצות ועדת דוברת הוסיפו לחוסר הבטחון של המוסד. בעקבותיהן, נאלץ מכון כרם לחפש מוסד אקדמי קיים להסתפח אליו, והחלה הידברות בינו לבין מכללת דוד ילין בירושלים. הוסכם, שהמכון יפעל כמוסד עצמאי בתוך המכללה ותלמידיו ימומנו על ידי משרד החינוך. אלא שתסבוכת ביורוקרטית מעמידה את ההבנות בסימן שאלה - בגלל מבנהו הייחודי, מוגדרים תלמידי מכון כרם במשרד החינוך כ"אקדמאים העוברים הסבה מקצועית", אשר אינם זכאים לתקצוב על ידו.

בתגובה ל"הארץ", מסרה תירוש: "מכון כרם הוא מוסד בעל חשיבות, אשר זוכה להוקרה רבה ולכן המשרד עושה כל מאמץ כדי למנוע את סגירתו".



מכון "כרם" בירושלים. בוגריו מתחייבים ללמד 3 שנים לפחות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו