בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חותם מובהק של ממלכה

מבני ציבור מרשימים שהתגלו בתל בית שמש מחזקים את ההשערה שבימי דוד ושלמה אכן היה בירושלים שלטון מרכזי חזק

תגובות

פינה של חומה מונומנטלית שלצדה מגדל תצפית מסיווי (בחן); מבנה ציבורי גדול, ששטחו יותר מ-250 מטרים רבועים; מאגר תת-קרקעי לשעת מצור, שהכיל כ-800 מטרים מעוקבים מים; וסדנה לעיבוד ברזל, שבה התגלו בין היתר עשרות ראשי חץ - הם כמה מהמבנים המרשימים שנבנו בתל בית שמש במחצית השנייה של המאה העשירית ובתחילת המאה התשיעית לפני הספירה.

החומה, שהקיפה את תל בית שמש התגלתה לראשונה בחפירות שנערכו באתר בראשית המאה ה-20 על ידי החוקר הסקוטי דנקן מקנזי מטעם הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל. מקנזי ייחס את בנייתה לתקופה הכנענית (האלף השני לפני הספירה), אך עתה מתברר כי חלקים ממנה נבנו מחדש באופן מרשים בראשית תקופת המלוכה ביהודה.

מאגר המים התת-קרקעי חצוב בסלע בצורת צלב, שבו חלל מרכזי ומצדדיו ארבעה אולמות מלבניים. הוא מטויח בטיח עבה, שתוקן פעמיים בימי חיי המאגר. מבנה הכניסה למאגר מורכב מפיר מרובע ועמוק שבו מתפתלת מערכת מדרגות, חלקן בנויות וחלקן חצובות. קירות התמך של מערכת המדרגות בנויים מאבני ענק מסותתות שמשקלן מאות קילוגרמים והצבתן היתה אתגר הנדסי לבנאי המאגר.

סדנת הברזל היא הקדומה ביותר שהתגלתה עד כה באגן המזרחי של הים התיכון. בסדנה התגלו כורי נפח רבים, פיות של מפוחים ועשרות פריטי ברזל שיוצרו או תוקנו בה. הסדנה הוקמה בבית שמש בשלב הקריטי שבו הפך הברזל ממתכת אקזוטית, שהשימוש בה ארעי, למתכת יום-יומית המשמשת לייצור המוני של כלי עבודה ונשק. הקמת הסדנה משקפת לפיכך את הגידול בחשיבותה הכלכלית של טכנולוגיית הברזל במאות העשירית והתשיעית לפני הספירה ואת הרצון של שלטון מרכזי לשלוט בה.

הד"ר שלמה בונימוביץ והד"ר צבי לדרמן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, המנהלים את מחזור החפירות הנוכחי בתל בית שמש, שהחל עוד ב-1990, מציינים כי לצד כל אלה הוקמו באותה תקופה גם מבנה שכונה "בית המושל", ממגורה גדולה ובית מחסנים. המבנים הללו נחשפו במלואם בשנות השלושים של המאה ה-20 על ידי משלחת מקולג' הברפורד בפנסילווניה, שחפרה חלקים נרחבים מן התל.

לדברי החוקרים, הבנייה אינה פרי יוזמה פרטית או מקומית אלא נושאת חותם מובהק של ממלכתיות, והיא הפכה את היישוב מכפר פרוז גדול לעיר מינהל שסימלה את נוכחותה של ממלכה ישראלית באזור. כך, טוענים בונימוביץ ולדרמן, חיזקה ממלכת יהודה בראשית ימיה את עמידתה מול יריבתה העיקרית - פלשת.

היישוב שוכן בלבו של אגן נחל שורק, אזור גבול בין שתי אוכלוסיות עוינות, שהיה עד לחיכוכים רבים ביניהן ולתמורות תרבותיות, אתניות ופוליטיות שכל אחת מהן חוללה אצל רעותה. הד למאורעות באזור זה ניתן למצוא בעלילות שמשון ובסיפור על שיבת ארון הברית משביו בפלשת לבית שמש הישראלית. הקמת עיר המינהל במחצית השנייה של המאה העשירית מצביעה על החשיבות שייחס השלטון המרכזי לחיזוק הזהות הלאומית של יושבי המקום ולעמידתם האיתנה מול האויב הפלישתי.

אבל יותר משהן מעידות על עיר הגבול, התמורות שהתחוללו בבית שמש ובערים נוספות בגבול פלשת, כגון לכיש, מעידות על השלטון המרכזי בירושלים, אומרים שני החוקרים. בראש וראשונה הן מצביעות על עצם קיומו, שכן זה לא מעט שנים יש המפקפקים באמיתות התיאור המקראי על הממלכה בימיהם של דוד ושלמה ובראשית ימי מלכי יהודה. הממלכה, שקיומה מתוארך למאות העשירית והתשיעית לפני הספירה, מוצגת על פי גרסה ביקורתית זו כפרי התדמית שציירו לה ברוב כישרונם מחברי התנ"ך בסוף תקופת המלוכה.

הראיות הארכיאולוגיות שנמצאו עד היום בירושלים מחזקות לכאורה את עמדתם של שוללי הממלכה. הממצאים מהמאה העשירית ומהמאה התשיעית לפני הספירה דלים ואינם כוללים מבנים מונומנטליים או כלים מהודרים. על פי הממצאים האלה, היו שטענו כי ירושלים של אותה תקופה היתה לכל היותר כפר קטן - בירה של ממלכה מפוארת לא שכנה בה. ממלכה ריכוזית קמה בישראל, אם בכלל, רק כמאה שנה מאוחר יותר מהמתואר במקרא וביהודה, במאה השמינית לפנה"ס.

לכן הד"ר בונימוביץ והד"ר לדרמן עטו על הממצאים בתל בית שמש כמוצאים שלל רב. בהסתמך על תפישות חדשות באנתרופולוגיה, אשר רואות באזורי הספר של מדינות זירה חברתית חשובה ומקור לתובנות על המתחולל במרכז הפוליטי והתרבותי, הם מציעים "מבט מן הגבול" אל לב ממלכת יהודה: גם אם בלב לבה של הממלכה, בירושלים, הממצאים דלים, בשוליים ובאזורי הגבול כמו השפלה ובקעת באר שבע אפשר להיווכח בסימנים מובהקים לקיומו של גוף פוליטי מרכזי ישראלי כבר בסוף המאה העשירית ובתחילת המאה התשיעית לפני הספירה.

על כך, לדברי החוקרים, אפשר ללמוד מהשינוי החד באופיו של היישוב באותה תקופה, וכן מהיקפו של מפעל בנייה שנחשף בתל בית שמש: הביצורים המסיוויים, מבני הציבור הגדולים, סדנת הברזל ומאגר המים התת-קרקעי יכלו להיבנות רק ביוזמה ציבורית שמקורה בבירה, בירושלים.



הכניסה למאגר המים התת-קרקעי בתל בית שמש. קירות התמך של מערכת המדרגות בנויים מאבני ענק מסותתות במשקל מאות קילוגרמים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו