בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שדה הקרב העתידי יהיה האינטרנט

שנתיים אחרי הקמת אגף התקשוב מתקרב צה"ל לרגע, שבו תצלומי וידיאו בזמן אמת יזרמו ברשת אינטרנט משלו בין השטח למטה. במצב כזה, "וירוסים" ו"תולעים" הופכים לכלי נשק משמעותיים במערכה

תגובות

אגף התקשוב של צה"ל, שמציין החודש שנתיים להקמתו, מוביל את מהפכת התקשורת והמידע שמתחוללת בצבא. שני ציוני דרך מסמלים את המהפכה הזאת: האחד הוא ספר הכתובות האינטרנטי הצה"לי, שהכנתו הושלמה באחרונה ושכולל את כל בעלי התפקידים החיוניים; השני הוא עליית מדרגה של ממש בתחום המבצעי - כל אירוע בשטח יגיע בקרוב בזמן אמת לשולחן המפקד. "למשל, אלוף פיקוד הצפון בני גנץ יוכל לראות בזמן אמת את האירוע בשטח מצולם על צג המחשב בלשכתו. חיישנים יעבירו לו את כל המידע. זה הולך לקרות עד אמצע השנה", אומר ראש אגף התקשוב, האלוף אודי שני, בראיון ל"הארץ".

שני החידושים האלה מסמלים את החזון של אגף התקשוב "לחיות ולהילחם ברשת". המשמעות המעשית היא, מצד אחד, לנהל באמצעות רשת התקשורת את כל הקיום השוטף של צה"ל ולהאיץ ולקדם, בדרך זו, את תהליך הפיכתו לצבא קטן וחכם; ומצד אחר לנצל את הידע, הטכנולוגיה והניסיון המצטבר בתחומי התקשורת והמידע כדי להילחם בצורה אפקטיווית יותר.

הקמת אגף התקשוב, במקום חיל הקשר והאלקטרוניקה ובתי התוכנה שהיו כפופים לו, היתה כרוכה במאבקי כוח נגד כל זרועות הצבא. מפקדת זרוע היבשה ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, שחילקו ביניהם את השליטה על החיל הקשר, לא רצו לוותר על עמדת הכוח שהיתה להם. הם נתמכו בראש אמ"ן ובראשי זרועות האוויר והים, שחששו כי הקמת האגף החדש תגרום להסטה אליו של תקציבים, שהיו מיועדים להם בתחומי התקשורת והמידע. עיקר החשש היה שהאגף החדש ייקח מהם את המונופול על המידע. אך הרמטכ"ל הפורש, רב אלוף משה (בוגי) יעלון, בתמיכת שר הביטחון שאול מופז, עמד מול מפקדי הזרועות.

"בוגי הוא פריק של תקשורת", אומר האלוף שני, "הוא דיבר כל הזמן על כך שצבא בנוי מארבע צלעות: שלוש הצלעות המסורתיות - תמרון, אש, מודיעין - והצלע הרביעית והחדשה, תקשורת. האגף הוקם בזכותו". לראש האגף מונה בתחילה האלוף יצחק (חקי) הראל, שפרש כעבור שמונה חודשים עם מינויו לראש אגף תכנון (אג"ת). את מקומו תפס האלוף שני.

בעיית חיל האוויר

"היום החיים מתנהלים ברשת ומי שלא נמצא ברשת לא קיים", אומר שני, ומסביר למה היה צורך להקים אגף נוסף בצה"ל: "חיל הקשר לא הצליח לממש את הרעיונות שלו, כי הוא לא בא עם גישות מתקדמות ונשאר כל הזמן, בראייה שלו, ברמת צבא היבשה. גם מפקד חיל הקשר, שהיה בדרגת תת אלוף, היה חלש מדי. הגדולה של האגף היא שהנושאים שהוא עוסק בהם מגיעים ישירות לשולחן המטכ"ל. באמצעות הגישה הישירה לרמטכ"ל יכול האגף לממש את הרעיון של 'לחימה מושתתת רשת', שמתעסקת עם כל הזרועות: האוויר, הים, היבשה ואמ"ן".

אחד האתגרים הגדולים בהקמת תשתית התקשורת הצבאית הוא ההגנה עליה. "בניגוד לרשת תקשורת אזרחית, צבא חייב להבטיח שהרשת שלו תהיה חסינה וסגורה לכל האיומים", אומר שני, "והאיומים הם לא רק מצד מדינות עוינות. יכולים להיות איומים פנימיים, או וירוסים, ואתה לא יכול לקחת כאן שום סיכון. בניגוד לרשת אינטרנט אזרחית, רשת האינטרנט הצבאית משובצת סנסורים (חיישנים) של אמצעי לחימה. כל מערך ניהול הקרב נמצא על הרשת באמצעות התקשורת והמחשבים. אתה מאתר מטרות, רוכש אותן. אם הרשת נופלת, אתה משבית את אמצעי הלחימה".

איש צבא בכיר, העוסק בתחום, מאשר כי "רשת האינטרנט של צה"ל היא יעד להאקרים. יש כל הזמן התקפות וניסיונות חדירה לרשת. ביטחון שדה אחראי על אכיפה משמעתית. אגף התקשוב אחראי על ההגנה על הרשת. מחשש לווירוסים אפשר להכניס דיסקטים רק במספר מצומצם של עמדות. יש חשש לכניסה של סוסים טרויאניים (סוג של תולעת, א"ב). אם אנחנו מזהים שמקום מסוים ברשת נפגע, אפשר לנתק אותו. היו מקרים שנותק חלק מהרשת כי זיהו משהו. לוקח זמן לברר סיכון כזה, והשלב הראשון הוא לנטרל את הרשת".

האתגר הגדול של אגף התקשוב הוא להעביר תצלומי וידיאו לפי הזמנה הן ללוחמים בשטח והן למפקדים הבכירים במטה. הקושי העיקרי הוא שדרושה תשתית טכנולוגית, שתאפשר להעביר כמות גדולה של תצלומי וידיאו במהירות ובאיכות גבוהה. "אנחנו רוצים להביא כמות גדולה של סנסורים לשטח לצורך זיהוי מוחלט של גורם עוין והפעלה ממקורות שונים נגד אותה מטרה", אומר שני, "אז ניתן לעשות הצלבה של מקורות וליירט. כבר היום, חלק מהיכולות הללו נמצאות אצל מפקד החטיבה בשטח. להילחם ברשת זה אומר שכל לוחם, צופה, משגר או יורה יכול להיכנס לרשת, להתחבר למישהו אחר, וכל אחד מביא את המידע למשתמש לפי היתרון היחסי שלו. זאת המשמעות של המושג 'אפקטיוויות מבצעית', וזה מה שעבד כבר במבצע 'ימי תשובה' בעזה".

וחיל הקשר והאלקטרוניקה לא היה מסוגל לעשות את זה?

"כדי שכל הסנסורים, הידע והיתרון היחסי של הצבא יהיו באותה רשת, בשביל זה היה צריך אגף".

מדוע?

"חיל האוויר ואמ"ן לא רצו להתחבר לרשת אחת, ואפשר להבין אותם. אבל זו היתה המשימה שלי. אני רוצה שהמידע יגיע עד לחייל בשטח ושלא ייתקע במפקדת האוגדה. להתחבר לחיל האוויר זה לא פשוט מבחינה טכנולוגית, כי חיל האוויר זה כמו קיר חלק וכדי להתחבר אליו ברשת היה צריך לעשות חור בקיר והיה צריך להכניס דיבל וגם להבריג. זה אפילו כואב, אבל לא היתה ברירה. היה צריך להחליט על כך שמישהו בצבא יעביר את המידע ברשת, מהאחד לשני ולכולם. היום אני יכול מהלשכה שלי לשלוח דואר אלקטרוני לתא"ל עידו נחושתן (סגן מפקד חיל האוויר, א"ב). עד לפני כמה שבועות זה היה בלתי אפשרי".

הרבה מפקדים מיותרים

אילו משימות מבצעיות נוספות יש לאגף התקשוב?

"למשל, מי יגדיר שהחוזי (צילומי האוויר, א"ב) של מזל"ט א' ייכנס לפני מזל"ט ב' ואיך יתבצע דיווח מבצעי? יכול להיות שמח"ט בשטח לא יתעניין בסוג מסוים של מידע, אבל אולי הפיקוד כן מעוניין. עד היום מי שקבע בעניין היה חיל האוויר, חיינו בעולמות נפרדים. היום אנחנו מבינים שכדי להגיע לאפקטיוויות מבצעית, צריך שכל הגורמים יהיו מחוברים ומישהו היה צריך להגדיר אילו נתונים עוברים ממקום למקום".

מי עשה זאת?

"אגף מבצעים במטכ"ל. ואגף התקשוב, שמשתף אתו פעולה, עובד ישירות עם הרמטכ"ל".

בנוסף על הרשת המבצעית מוביל כעת אגף התקשוב גם מהלך להעברת הצבא לרשת אינטרנט ניהולית אחת. "עד היום תקציבי היחידות בצה"ל, המלאים, הרכש וכוח האדם מתנהלים בעשרות ובמאות מערכים", אומר שני. "התהליך שאנחנו מובילים יטלטל את תרבות הניהול בצה"ל מהקצה אל הקצה. זה ייצור שקיפות מלאה. לכן בהרבה גופים בצה"ל יש התנגדות לניהול התקציב ברשת. אבל זו המגמה בכל העולם, וזה יביא אתו חיסכון תקציבי עצום".

איך הרשת תביא לחיסכון?

"כשכולם מחזיקים אותו מחשב ומקבלים אותו מידע, אתה יכול לוותר על הרבה מפקדים ומפקדות. ברגע שכולם נמצאים על אותו מסך ורואים את המיקום של הכוחות, זה הזמן להקטין את המפקדות ואולי לבטל חלק מהן. נצטרך לחפש הגדרה מחודשת למפקדת אוגדה. נצטרך לשאול מה תפקידו של הגיס. אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו מבינים את הפוטנציאל. הדואר האלקטרוני, למשל, שינה את תרבות הארגון. קודם כל פחות נייר. זו המגמה. קח לדוגמה את ארכיון צה"ל. כל עותק של מסמך יעבור במחשב, ישירות לארכיון".

אגף התקשוב פועל בתקציב של מיליארד שקל בשנה. חלק משמעותי ממנו מיועד לפרויקטים חדשים. בצנרת נמצאת, בין השאר, תוכנית לשגר לוויין תקשורת צבאי, שיהיה גרסה משופרת וגדולה יותר של הלוויין "עמוס". שני מעריך כי הלוויין ישוגר לחלל עד סוף העשור.

נתח חשוב מהתקציב מיועד להמשך הפיתוח של התשתית הסלולרית הצה"לית ("ורד הרים"). "אנחנו מפתחים תשתית לטלפון סלולרי שלא נופלת, היא סגורה", אומר שני, "יש לנו היום כ-10,000 מנויים. אנחנו נגיע גם ל-60 אלף מנויים. עוד אין לנו כיסוי סלולרי לכל הארץ, אבל יש לנו יחידה עם כמות גדולה של אנטנות. זה מאפשר לנו לקיים מבצעים צבאיים גם מחוץ לאזור הכיסוי ולהבטיח שהמפקדים והלוחמים ישתמשו בטלפון סלולרי, שמתבסס על התשתית של ורד הרים. למשל, במרדף אחרי מבוקש בג'נין היה שילוב כוחות של צה"ל והשב"כ והתקשורת ביניהם היתה באמצעות טלפון סלולרי, שהתבסס על התשתית של ורד הרים".

בעקבות הפיגוע בטאבה ניסה האלוף שני לרתום את המטכ"ל לקדם פרויקט, שאותו כינה "רדיו לאומי". "הבעיה היא שכל גורם שקשור לפיקוד העורף מדבר ברשת קשר אחרת", מסביר שני, "וחשבנו שרצוי שהצבא, המשטרה, כיבוי אש ומגן דוד אדום ידברו באותה הרשת, על בסיס של ערוץ אחד. רציתי שהכל ישתמשו בתשתית של ורד הרים, אבל התברר שזה יקר מדי. נצטרך למצוא פטנט אחר. אולי במקרה של אירוע טרור המוני, נביא קופסאות חכמות שיודעות להתחבר לכל ערוץ קשר".



חייל בפעילות מבצעית. האתגר הגדול של אגף התקשוב הוא להעביר תצלומי וידיאו הן ללוחמים בשטח והן למפקדים במטה


ראש אגף התקשוב, האלוף אודי שני. "מי שלא נמצא ברשת לא קיים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו