בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנחישות הכניעה את הביורוקרטים

אלי שמעוני, מייסד היישוב כרמי יוסף, 2005-1910

תגובות

האירוע המעצב בחייו של אליהו שוורץ (שמעוני) קרה כשחזר מטקס הבר מצווה שלו, בעיר אוגולין שביוגוסלוויה (כיום קרואטיה), עטוף בטלית, ובריונים התנפלו עליו. אף שאלי החסון השיב מלחמה שערה, הוא גמר אומר בלבו שמקומו לא בגלות. הוא הצטרף להכשרת "תכלת לבן" של השומר הצעיר, שם הכיר את סימה (זניקה) פולק, שתהיה לאשתו ולאם ילדיו נינה, נועם, דנה ומיכל.

ב-1935 עלו אלי וסימה לארץ והתיישבו בקיבוץ אפיקים. אלי הקים בקיבוץ מוסך ששירת את כל עמק הירדן, וכאשר הצטרף להגנה רתם את כישוריו הטכניים להקמת רשת קשר חשאית. כאשר ב-1947 הבולשת הבריטית עלתה על עקבותיו, הוא הוברח לנמל חיפה, הועלה בחשאי על אונייה והפליג לארה"ב עד יעבור זעם. כשהסתיים המנדט הוא חזר לארץ, ואז עקרה המשפחה לכפר יהושע. גם שם הקים אלי מוסך גדול.

ב-1950 עברה משפחת שמעוני לרחובות, ושוב עבד אלי במוסך, הפעם באזור, אך לדברי הבת דנה נשר, סימה החלה למשוך אותו לכיוון החקלאות. הוא רכש קרקעות בסיידון-גזר, ליד תל גזר ההיסטורי, במשבצת קרקע שהיתה שייכת להתאחדות האיכרים, והחל לעבדן. לדברי אל"מ (במיל') גדעון אלטשולר, היום ראש הוועד של כרמי יוסף, אלי וחבריו, חלקם בני הדור השני והשלישי למקימי מושבות העלייה הראשונה, הובילו בחביות מים להשקיית שדותיהם וכרמיהם, עד שבראשית שנות השבעים אלי העלה את הרעיון להקים במקום יישוב. לדברי אלטשולר, היוזמה נתקלה בהתנגדות מקיר לקיר ובצרות עין, וישראל גלילי, יו"ר ועדת השרים לענייני התיישבות, אמר ליוזמים: "איני רוצה להתעורר בבוקר (בביתו בקיבוץ נען הסמוך, א"ד) ולראות את הגגות האדומים שלכם".

אולם אלי לא היה מוכן לוותר. לדברי חרות אלטשולר-מרגלית, עורכת הספר לציון מלאות 20 שנה לעליית כרמי יוסף על הקרקע, אלי התאים למושג "נביא" של אחד העם - מי שיודע מה צריך להיות, בלי לדעת (או להטריח עצמו לדעת) איך זה צריך להיות. כל בוקר, ב-4:30, בטרם ייצא לעבודתו בכרם, היה מעיר את אלטשולר, לקול מחאותיהם השקטות של בני הבית, ומחלק הוראות להמשך הפעילות להקמת היישוב, ובעיקר - למאבק בביורוקרטיה של המוסדות.

רק ב-1977, לאחר המהפך ועם מינויו של אריאל שרון לשר החקלאות, השתנתה התמונה, אומר אלטשולר. לדבריו, שרון הסכים להקמת היישוב, "בתנאי שלא יקבלו גרוש מהמוסדות". בראש השנה 1984 עלו אלי בן ה-75 וסימה בת ה-70 אל ראש הגבעה והתיישבו בבית הראשון בכרמי יוסף, ללא מים או חשמל, כשרק מנורת לוקס אחת מפזרת את החשיכה. למרות זאת, אומרת הבת דנה, "שניהם צהלו כילדים". כיום מונה היישוב המשגשג 450 משפחות, ועד יומו האחרון המשיך אלי להוות בו כוח מניע. היה לו חזון להקים במקום בית ספר, אולם הניסיון טורפד במצוות בג"ץ, שב-1996 ציווה על התושבים לשלוח את ילדיהם לבית הספר האזורי איילון. מיכה גולן, לשעבר מנהל מחלקת ההתיישבות בהתאחדות האיכרים, אומר כי כשהחזירה ההתאחדות את עטרת ההתיישבות שלה ליושנה בהקימה מצפים בגליל, את היישוב קציר ואת המושבה קדמת צבי בגולן, היא עשתה זאת בהשראתו וברוח חזונו של אלי בכרמי יוסף.



אלי שמעוני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו