בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוהד מי יודע

תגובות

"שלוש", יצירתו האחרונה עד כה של אוהד נהרין, מתחילה בדממה ונגמרת בדממה. היא אינה אילמת, כמובן - בעצם, היא נפתחת ב"וריאציות גולדברג" של באך ונחתמת בשיר של ה"ביץ' בויז" - אבל התחושה המלווה את הצפייה בה היא של דומייה עמוקה, של שקט מתוח, של היאלמות לנוכח גילויו של יופי תמציתי וטהור. האופן שבו נהרין מפיק מרקדניו התמסרות מלאה לתנועה מינימלית, בלתי מורגשת כמעט ובכל זאת חושפנית ורבת הבעה, אופף את היצירה בתחושה של חד-פעמיות; וברגעים שבהם הוא מעביר אותם לעולם תנועתי סוער יותר, פרובוקטיווי במידה, מצחיק ומאיים, מעגל הפיוט נסגר, מושלם.

מבין עבודות המחול הרבות שלו, "שלוש" היא אחת הנועזות ביותר; נדמה כי נהרין ויתר בה לחלוטין על הניסיון לפתות את הצופים בברק של תנועה, תלבושות או תפאורה, ובכל זאת, לא יהיה נכון לומר שהיא אינה נגישה לקהל. אם נהרין אמר, לאחר ההכרזה על זכייתו בפרס ישראל במחול, כי הוא מרגיש שהפרס הוא הכרה בדרך האישית חסרת הפשרות שבחר ללכת בה, הוא הציג בדבריו רק מחצית מן התמונה. מחציתה השנייה היא שהקהל הלך כמעט תמיד בעקבותיו ונענה ברצון לאמת האמנותית שלו. אפילו "שלוש" אינה יצירה תובענית עד כדי כך שלא תמצא את צופיה - ותרצה אותם מאוד.

בעצם, גם אם ביסס את היצירה "וירוס" על "מחזה העלבת הקהל" של פטר הנדקה, נהרין ידע תמיד לאזן בין נחישות וקשב פנימי ובין קשר של כנות ואהדה עם הקהל, כלומר - בין אמירה אישית מאוד וחתירה מתמדת להרחבת גבולותיה של שפתו האמנותית ובין היענות לצורך של הצופים בבהירות, הזדהות ואפילו בידור. היכולת למתוח את תחום ההשפעה של האוונגרד עד למרכז הפופולרי, מבלי לוותר על כנות ההבעה, היא בעיני רבים מסימניה של אמנות גדולה.

התנועה החופשית של נהרין במרחב שבין השוליים למרכז באה לידי ביטוי גם ביחסו למוסיקה. ב"שלוש" הוא משתף פעולה עם אוהד פישוף, איש "נושאי המגבעת" לשעבר, שערך את הפסקול וכלל בו, נוסף על היצירות של באך וה"ביץ' בויז", קטעים של בריאן אינו ושל אמני מוסיקה אלקטרונית עכשוויים, ובהם הוא עצמו. פישוף השתתף גם ביצירת "פלייבק", המופע שבו נהרין שר ומנגן כזמר פופ מן השורה (כמעט), אבל שיתוף הפעולה של הכוריאוגרף עם מוסיקאי רוק ישראלים התחיל הרבה קודם לכן: להקת "נקמת הטרקטור" הלחינה כבר ב-1990 את המוסיקה ל"קיר", ניגנה בעצמה על הבמה, ואף עיבדה את "אחד מי יודע" כך שיתאים לליווי - מה שנהפך ברבות הימים לקטע המחול המזוהה ביותר עם להקת בת שבע.

האינטואיציה שגילה נהרין כשפנה אל רוק השוליים הישראלי כדי למצוא ליצירותיו פסקול הולם הוכיחה את עצמה ביותר ממישור אחד. לא די בכך שניערה את תחום המחול כולו מתדמיתו האליטיסטית, המבוגרת והמרוחקת, היא אף גילתה מחדש קבוצה שלמה של מוסיקאים מרתקים ופינתה ליצירתם מקום הולם. רן סלווין וקרני פוסטל עובדים עם הכוריאוגרפית והרקדנית יסמין גודר, אורי פרוסט ("כרמלה גרוס ואגנר") עם נעה דר ותמר בורר, אורי דרומר עם רונית זיו ורות קנר, אבי בללי עם נהרין עצמו ועם יסמין גודר. מיוצרים זניחים כמעט, שהרדיו וחברות התקליטים התעלמו לרוב מקיומם, לא מעט בגלל התעקשותם על קול אנטי-פופי במופגן, הם נהפכו למוסיקאים מקובלים, החוסים בצל האמנות הגבוהה וזוכים בשל כך לא רק לבמה ולתקציב עבודה, אלא גם להקשבתו של הקהל - ואפילו של הקהל המבוגר והשמרני ביותר.

יחסי הגומלין בין המוסיקה למחול מרתקים תמיד, על הבמה ומחוץ לה. המחול, לכאורה, זקוק למוסיקה ואינו יכול להתקיים בלעדיה, בעוד שלמוסיקה חיים עצמאיים שאינם תלויים בדבר. ואולם, בכל המקרים שפורטו לעיל, נדמה שהאמת היא הפוכה, ואגב כך מתגלית שוב מורכבות היחסים שבין האמנות העצמאית למוסדות התרבות. על כן, יש משהו נכון מאוד בעיתוי שבו התבשר נהרין על זכייתו בפרס ישראל. זה קורה דווקא בעונה שבה הוא מעלה את "שלוש", יצירה בלתי מתפשרת, חפה מכל צעקנות, פשטנות ובוודאי חנופה. יש להניח שנהרין יקבל לידיו את הפרס ברצון ולא יחולל סביבו שערורייה זוטא, ככמה מקודמיו. את עצמאותו ויושרו הוא מוכיח, במיוחד השנה, על הבמה.



אוהד נהרין. נחישות וקשב פנימי בלי לוותר על אהדת הקהל


"שלוש". יצירה בלתי מתפשרת, חפה מכל חנופה, אך עדיין נגישה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו