בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם הפעמון המשוחזר של רחובות יישמע כמו הפעמון ההיסטורי?

תגובות

אליעזר גורודיסקי, עוד מעט בן 79, עדיין זוכר את הימים בראשית שנות ה-30 כשרחובות היתה מושבה קטנה שרוב תושביה עיבדו שדות חקלאיים. במרכז חייהם של תושבי המושבה עמד אז פעמון גדול, שצלצל במקרה הטוב שלוש פעמים ביום: בשבע בבוקר, שעת היציאה לעבודה; ב-12 בצהריים, עת ארוחת הצהריים; ובארבע אחרי הצהריים, אות לסיום יום עבודה מפרך. במקרי חירום, כמו שריפה, או בשמחות גדולות במושבת החלוצים, כמו חתונה, הפעמון היה מצלצל גם כן.

גורודיסקי היה אז תלמיד צעיר בבית הספר של המושבה. הוא זוכר את מושי, השרת של המועצה, יוצא מבניין המועצה, ניגש אל הפעמון - שנמצא בראש גבעה המרוחקת כ-200 מטרים מבית הספר - מושך בחבל, מצלצל וחוזר לבניין. "הצלצול היה חזק מאוד, ונשמע היטב בכל האזור", הוא נזכר. "מסיפורים ששמעתי בבית הורי, עוד לפני שנולדתי הפעמון היה מתריע על כל מיני מקרי חירום". לפעמים, אליעזר וחבריו היו עומדים ליד הפעמון ומביטים בו מצלצל שוב ושוב: "הוא היה דופק חזק, חזק".

מאז, היה הפעמון הזה חלק בלתי נפרד מרחובות. הוא עמד ליד בית דונדיקוב, הבית השלישי במושבה, שהוקם ב-1891. ותיקי המושבה, שזוכרים את הפעמון עוד מימי הראשונים, סיפרו שהוא נרכש בשעתו מכנסייה ומאז שימש את תושבי המקום.

לפני כשנתיים, הוכו רבים מתושבי העיר בתדהמה. הפעמון ההיסטורי, אחד מסמליה של העיר, נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. עיריית רחובות מיהרה להתלונן במשטרה, וזו אף שכרה משרד חקירות פרטי בניסיון להשיג קצה חוט שיוביל אל הפעמון האבוד. התעלומה, מי גנב את הפעמון ומדוע, לא נפתרה עד היום. המאמצים הרבים שהשקיעה העיר להשיבו אל ראש אותה גבעה, מקומו הטבעי, עלו בתוהו.

לפני חודשים אחדים, לקראת החגיגות לציון 115 שנים לרחובות, פנה מנהל אגף הגנים בעיריית רחובות, הרצל רבה, לאמן ישראל פרימו מהמושב כפר אהרון. "ביקשו ממני להחזיר את האתר הזה לקדמותו", סיפר פרימו, "סיפרו לי על המשמעות ההיסטורית של הפעמון, על החשיבות הרבה שלו בימים שבהם רחובות היתה רק מושבה".

פרימו קיבל את המשימה לשחזר את הפעמון האבוד והחל לעבוד. "הפעמון המקורי היה גדול יותר", הוא מסביר, "עם השחזור של הפעמון היה חשוב לקחת בחשבון כמה פרמטרים, שלא נלקחו מטבע הדברים בחשבון כשהוצב הפעמון המקורי, ובהם החשש מפני גניבתו או חשש אחר, שוונדליסטים 'יתעללו' בו".

הפעמון המשוחזר הוצב באותו מקום שבו בחרו ראשוני רחובות, על ראש הגבעה ליד בית דונדיקוב. פסל הפעמון של האמן פרימו מתנשא לגובה 4.3 מטרים, רוחבו 1.8 מטרים, עשוי מברזל והפעמון עצמו, תלוי על אדן רכבת מהתקופה העותומאנית. "הוא נראה מאסיווי, עם הרבה ברזל, אך במצב הדברים הקיים הסימבוליקה חשובה יותר מהדמיון לפעמון המקורי. פשוט האווירה כבר השתנה מהימים ההם: אז היו שדות והיו יש כבר באותו אזור בתים ורחוב מרכזי".

הפעמון החדש ייחנך בימים הקרובים, במסגרת סיור שייערך תחת הכותרת "מסע אל לב המושבה, בעקבות נשים מייסדות", כחלק מהאירועים לציון 115 שנים למושבה.



הפעמון שנגנב (למעלה) והפעמון המשוחזר. "הוא היה דופק חזק חזק", נזכר אליעזר גורודיסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו