בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

12 שנה לאחר שקלינטון אישר לייבא לישראל מחשב על - המחלקה נסגרת

ישראל מפגרת אחרי מצרים, סעודיה, נסיכויות המפרץ, סין ומקסיקו בתחום מחשוב העל.לפני פחות מעשור היתה בין המדינות המתקדמות בעולם

תגובות

עוד קורבן של הקיצוץ בתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה. לפני 12 שנה פנה ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל אל הנשיא האמריקאי דאז ביל קלינטון בבקשה שיבטל את האיסור האמריקאי ליבוא מחשבי-על לישראל. כעת עלולה יחידת מחשבי העל הלאומית (ילע"ד) להיסגר בהיעדר תיקצוב. ארבעת היועצים העובדים בה יפוטרו.

כבר היום ישראל מפגרת אחרי מרבית מדינות אירופה, אסיה ואמריקה וגם מדינות שכנות כמו מצרים, סעודיה (תשעה מחשבי על אזרחיים) ונסיכויות המפרץ, בתחום מחושב העל. ישראל היא אחת המדינות המערביות הבודדות שאינה מחזיקה מחשב על ברשימת 500 מחשבי העל האזרחיים המהירים בעולם.

ההגדרה של מחשב על פשוטה - המחשב המהיר והמתקדם בכל רגע נתון. כיום מוגדר כך מחשב שמסוגל לבצע יותר מטריליון פעולות חישוב בשנייה. באמצעות מחשבי העל עורכים הדמיות לתרכובות חומרים ובתחומי הכימיה, הפיסיקה, הננו-טכנולוגיה והביו-טכנולוגיה. לדברי פרופ' פנחס בר יוסף, יו"ר ועדת ההיגוי של מחלקת מחשבי העל במרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי, משרד הביטחון הביע התנגדות לסגירת המרכז מחשש שתיפסק הכשרת מומחים בתחום, על אף שאינו בין לקוחות מרכז מחשבי העל האזרחי.

לדברי בר יוסף, "עד היום נערכו 280 מחקרים אקדמיים מתקדמים באמצעות מחשבי העל. האלטרנטיווה של החוקרים היא להשתמש במחשבי העל של עמיתים מחו"ל, בתנאי שהידע שנצבר בעקבות השימוש במחשבים נשאר אף הוא בחו"ל ומשויך לגוף המחשוב המארח. בכל המדינות הללו מדובר במחשבי על המוגדרים כמשאב לאומי. המחשבים הללו מנוהלים ומתקוצבים כך ולא על ידי גורמים פרטיים".

מעניינים פחות

בר יוסף אומר שרק כשנאסר לייבא מחשבי על לישראל הדבר עניין את האוצר, האקדמיה והממשלה. לדבריו, "ברגע שהדבר הותר, הם נהפכו למעניינים פחות, גם אם לא חשובים פחות". בילע"ד אומרים כי יש צורך בתקציב פיתוח של 2 מיליון דולר בשנה כדי לשמר את מעמדה של ישראל בתחום.

ב-96' - לאחר שיחידת מחשבי העל של האוניברסיטאות (ילע"ד) קיבלה תקצוב של 2 מיליון דולר לשנה ממשרד המדע ותקציב רכש - נרכשו שני מחשבי על ראשונים של IBM ו-קריי עם 64 מעבדים מקבילים שמיקמו את ישראל במקום ה-174 בין המדינות בעלות מחשבי על מהירים. ב-2002 שודרג מחשב העל האחרון שביחידה (כרמל) ל-128 מעבדים מקבילים ומאז לא בוצעו שידרוגים של המערכת.

מאז 2000 - בעת התקנת מערכת המחשוב של אשכולות המעבדים "דרדס" - ישראל אינה ממוקמת ברשימת 500 מחשבי העל המהירים בעולם. רשימה זו מהווה אינדיקציה גם לכוח המחשוב של המדינה וליכולתה הטכנולוגית והמדעית.

צחוק הגורל הוא שאחת השחקניות הבולטות בתחום מחשבי העל היא חברת וולטיר הישראלית המפתחת שבבי תקשורת מסוג אינפיניווד לקישור בין המעבדים המהירים. מוצרי החברה מותקנים במחשב העל השני במהירותו בעולם, של נאס"א.

חרף הסגירה הצפויה של יחידת מחשבי העל, גם באקדמיה לא ממש מתרגשים. חוקרים אומרים כי בשנים האחרונות הפכה יחידת מחשוב העל לבלתי רלוונטית. הסיבה לדבריהם - מחשוב מיושן ותקנות ות"ת (הוועדה לתיכנון ולתיקצוב במועצה להשכלה גבוהה) שגילגלו את תקציב השימוש במחשבים הללו על תקציבי המחקר שלהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו