בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך התחילה מדיניות ההתנחלויות? זה סוד

ארכיון צה"ל דחה את בקשתו של חוקר ירושלמי לעיין בחומר על שנות ההתנחלות הראשונות בטענה שהוא "רגיש מדי". החוקר עתר לבג"ץ. הארכיון, מתברר, קובע מי רשאי לחקור ואת מה, גם כשמדובר במסמכים אזרחיים שברשותו

תגובות

ויכוח קשה, שיוכרע בסופו של דבר רק בבג"ץ, מתנהל זה שנה וחצי בין העיתונאי והחוקר הירושלמי גרשום גורנברג, והאגודה לזכויות האזרח המייצגת אותו, לבין ארכיון צה"ל והממונים על פעילותו במשרד הביטחון. תחילת הפרשה בספטמבר 2003, כשגורנברג פנה לארכיון בבקשה לעיין בחומר שיסייע לו בכתיבת ספר חדש. למרות שמו, ארכיון צה"ל אינו מוסד צבאי אלא גוף אזרחי, שפועל במסגרת משרד הביטחון ומהווה חלק מגנזך המדינה. שמורים בו, בנוסף למסמכים של צה"ל, גם מסמכים אזרחיים, שמקורם בלשכת שר הביטחון. גנזך המדינה אמור להעניק שירות לכל חוקר המבקש להיעזר בו, אך ארכיון צה"ל עצמו משרת רק את החוקרים שהוא מעניק להם מעמד של "חוקרים מורשים". בקשתו של גורנברג לקבל מעמד כזה נדחתה.

גורנברג, בן 49, נולד בארה"ב ומתגורר בישראל קרוב לשלושים שנה. הוא עבד בשנות ה-80 ב"ג'רוזלם פוסט", עובד מאז 1990 בשבועון "ג'רוזלם ריפורט" וב-2000 פירסם ספר שעוסק בהיבטים הפוליטיים והדתיים של המאבק הישראלי-הפלשתיני על השליטה בהר הבית. ב-2003 הוא החל לאסוף חומר לקראת ספרו השני, שגם הוא יעסוק בנושא טעון: מדיניות ההתנחלות של ישראל בעשר השנים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים (תחת ממשלות המערך).

כאשר פנה לארכיון צה"ל שמע מהמנהלת שלו, מיכל צור, שעליו להגיש תחילה בקשה לקבלת מעמד של חוקר מורשה. כדי שהוועדה הדנה בבקשות הללו תוכל לדון גם בבקשתו, היא הסבירה לו, עליו להגיש את רשימת הנושאים שברצונו לחקור. מאחר שהקטלוגים של הארכיון חסויים עליו להגיש רשימת נושאים, חברי הוועדה יעיינו בה וימצאו את המסמכים הקשורים אליהם, ואם הם ניתנים לחשיפה - בקשתו תאושר. "כל ההסבר שלה נשמע לי קצת מוזר", נזכר גורנברג בשבוע שעבר, "מעולם עד אז לא נתקלתי בארכיון שבו החוקר מנוע מלראות את הקטלוגים".

המגעים על סבסטיה

רשימת הנושאים שהכין בעבור הוועדה כללה את הפריטים הבאים: פרוטוקולים של שיחות ששר הביטחון משה דיין קיים עם הרב משה לוינגר ועם חנן פורת בקשר להקמת ההתנחלויות הראשונות בחברון ובגוש עציון; מסמכים הקשורים בדיונים שהתקיימו בלשכת דיין בשאלת הישארותם של לוינגר וחבריו במלון פארק בחברון, אחרי ליל הסדר המפורסם ב-1968; מסמכים הקשורים במגעים של שר הביטחון שמעון פרס עם ראשי גוש אמונים בפרשת סבסטיה; התכתבות בין שר הביטחון דיין לראש הממשלה גולדה מאיר והשר ישראל גלילי בעניין גיבוש מצע הבחירות של המערך ב-1973 וניסוחו של "מסמך גלילי" (שני מסמכים שעסקו בהקמת העיר ימית ובהתנחלות בפתחת רפיח); דו"ח ועדת החקירה הצבאית שבדקה את גירוש הבדווים מפתחת רפיח ב-1972 (ואת חלקו של אלוף פיקוד הדרום אריאל שרון בפרשה); מסמכים שבהם הפרקליט הצבאי הראשי מאיר שמגר ניתח את חוקיות הקמתן של ההתנחלויות הראשונות; "חומר משפטי על ההיתר לאזרחים ישראלים לשהות בשטחים" ועל "תפיסת קרקעות לצורכי התיישבות"; ו"החלטות הפרקליטות הצבאית בעניין מתנחלים ששהו שלא כחוק בשטחים בתקופת ניסיונות ההתנחלות של גוש אמונים".

משחלפו שלושה חודשים ולא קיבל כל תשובה, טילפן גורנברג לצור ושמע ממנה כי בקשתו נדחתה. "מדובר", נימקה צור את הדחייה, "בחומר רגיש מדי, במיוחד בנסיבות של היום". גורנברג לא ויתר וצור הציעה לו לנסח בקשה נוספת, שיהיו בה פחות פריטים "בעלי משמעות ביטחונית וצבאית מובהקת", ושתתמקד ב"פריטים בעלי עניין פוליטי ומדיני".

ברשימתו החדשה כלל גורנברג את הפריטים הבאים: "התכתבות של דיין עם ראש הממשלה אשכול או שרים אחרים בעניין הצעתו להקים ארבע ערים ישראליות בגב ההר", "התכתבות של שמעון פרס עם חנן פורת, פנחס ולרשטיין, יהודה עציון ורחל ינאית בן-צבי בנושא מחנה עבודה בבעל חצור/עין יברוד/עופרה", "פרוטוקול פגישה בין משה דיין לחנן פורת ו/או בני גוש עציון אחרים, בקיץ 1967, בעניין יישוב מחדש של כפר עציון" ו"מסמכים הקשורים למו"מ על מסמך גלילי בקיץ 1973". גם בקשה זו נדחתה, גם הפעם בנימוק שהמסמכים המבוקשים עוסקים בנושאים "רגישים מדי".

בשלב הזה הוא ביקש את עזרת האגודה לזכויות האזרח וניהול המגעים עם הארכיון הועבר לידי עו"ד אבנר פינצ'וק, איש האגודה. במכתב ארוך ומפורט ששלח לצור, שלל עו"ד פינצ'וק את זכותו של ארכיון צה"ל למנוע גישה למסמכים פוליטיים ומדיניים (שלפי התקנות יש לחשוף אותם שלושים שנה לאחר היווצרותם), גם אם הם שמורים בארכיון המנוהל על ידי מערכת הביטחון לצדם של מסמכים ביטחוניים (שאותם אפשר לשמור בסוד חמישים שנה).

עו"ד ישי יודקביץ' מלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון השיב לו, כי הוועדה לאישור חוקרים מורשים החליטה שלא להכיר בגורנברג אחרי שחילקה את סעיפי בקשתו לכמה קטגוריות ובדקה את האפשרות לאפשר לו לעיין במסמכים הכלולים בכל אחת. רוב המסמכים המבוקשים, הסביר עו"ד יודקביץ', נכללו ב"קטגוריה א'", שכותרתה "חומר בנוגע לגבולות והתיישבות". "כלל לא חושפים חומר ארכיוני המצוי בתקופת ההגבלה לפי התקנות", כתב יודקביץ', "הנוגע למו"מ או דיונים על גבולות ולתכנון וקביעת התיישבות, עקב הרגישות הביטחונית והמדינית של החומר, עד שלא ייקבעו גבולות סופיים עם השכנים והנושאים ונותנים, זאת כדי לא לפגוע במו"מ עתידי". החומר הנוגע לבניית ימית, למגעים סביב גיבוש מסמך גלילי ולפרשת גירוש הבדווים מפתחת רפיח קשור אמנם ל"גבולות שכבר נקבעו", אך חשיפתו "עלולה לפגוע ביחסי החוץ של ישראל".

ב"קטגוריה ב'" כלל יודקביץ' רק בקשה אחת של גורנברג - לעיין ביומן הפגישות של שר הביטחון דיין מאפריל 1968. גורנברג הסביר בבקשתו שהיומן דרוש לו כדי להכריע במחלוקת היסטורית: דיין טען באוטוביוגרפיה שלו שבשבוע שלאחר חג הפסח של אותה שנה, כשהממשל הצבאי בחברון נמנע מלפנות את לוינגר ואנשיו ממלון פארק בעיר, הוא שכב בבית החולים, בעקבות פציעתו בחפירה ארכיאולוגית פיראטית שביצע; יריביו הפוליטיים של דיין שללו את הטענה הזאת ואמרו שהוא היה שותף מלא להחלטה שלא לפנות את המתנחלים. יומן הפגישות של דיין באפריל 1968, קבע ארכיון צה"ל במאי 2004, אסור לחשיפה כי הוא "נוגע לצנעת הפרט". "עם כל הכבוד לצנעת הפרט", אומר על כך גורנברג, "מדובר באשפוזו של איש ציבור, שנפצע תוך עבירה על החוק".

שאר בקשותיו של גורנברג חולקו לשתי קטגוריות נוספות. קטגוריה ג' כוללת חומר "שלא ניתן לעיין בו כי לא אותר" ויש גם קטגוריה ד', שגורנברג מוזמן לעיין בארכיון בחומרים הכלולים בה, הכוללת "חומר בלתי מסווג שכבר פורסם ברבים כמו, למשל, פרוטוקולים של דיונים בכנסת". עם קבלת המכתב הזה, גורנברג ופינצ'וק הבינו שלא נותרה להם ברירה אלא לעתור לבג"ץ.

"קובעים מה נדע"

בעתירה שפינצ'וק ניסח, ושהחלה להידון בבג"ץ שלשום, מצוטטים גם דברים שצור, מנהלת הארכיון, אמרה בשיחת הטלפון, שבה בישרה לגורנברג על דחיית בקשתו השנייה. "אנחנו לא חושפים חומרים כאלה כי כל הנושא הזה של התיישבות בשטחים נכנס לתחום מאוד בעייתי של דיונים או מגע עם הפלשתינאים", מצוטטת שם צור. "אתה יודע יפה מאוד שהמתיישבים לא נכנסו לחלל ריק, וודאי שיש לזה נגיעה למגעים עם הפלשתינאים. ואתה רואה מה שקורה בעולם הרחב עם כל הסיפור של הגדר. אלה נושאים מאוד עדינים, מאוד בעייתיים, ואני בטוחה שאתה לא רוצה להיות זה שיוציא את הבעיות האלה החוצה".

מניעת גישה למסמכים מתוך מניעים כאלה, כותב פינצ'וק בעתירה, "פוגעת בשוק הרעיונות ובתהליך הדמוקרטי, ובכל האינטרסים והערכים שהם משרתים". משרד הביטחון וארכיון צה"ל, הוא ממשיך וכותב, "מתערבים במחקר ההיסטורי ובשוק הדעות התערבות גסה וחוסמים שיח מחקרי ושיח ציבורי פתוחים ודמוקרטיים. על יסוד עילות מופרכות ובלתי חוקיות הם קובעים בשבילנו, האזרחים, מה נדע".

בעתירה מוצב גם סימן שאלה סביב עצם תקינותה של הדרישה לקבל מעמד של חוקר מורשה כתנאי לשימוש בארכיון. פינצ'וק מצטט דו"ח של מבקר המדינה מלפני חמש שנים, שבו נקבע כי "יש לפעול למניעת מצב שבו מערכת הביטחון תבחר את ההיסטוריונים הנראים לה, והארכיון יספק להם את המסמכים שימצא לנכון, וימנע את החומר מאחרים". התנהגות כזאת, הזהיר השופט אליעזר גולדברג, "עלולה לשבש את המחקר ההיסטורי ולהוביל לכתיבת 'היסטוריה מטעם'".

חששו של מבקר המדינה מוצדק, כותב עו"ד פינצ'וק, משום שרבים ממקבלי המעמד של חוקרים מורשים הם "יוצאי מערכת הביטחון או חוקרים שמקובלים עליה". לדעת גורנברג, הבעיה אינה בכך שארכיון צה"ל מאפשר גישה לחומרים "רק לחוקרים הנחשבים לאנשי שלומנו", אלא בכך שהוא מאפשר אותה "רק לחוקרים בעלי רקע ביטחוני". "חוקר בעל רקע ביטחוני, אפילו אם הוא בעל גישה ביקורתית, יכתוב את ההיסטוריה מנקודת ראות ביטחונית", הוא מסביר, "וזו הבעיה. זה כאילו כל ההיסטוריה היתה נכתבת בחוג להיסטוריה צבאית".

במשרד הביטחון דוחים את הטענות הללו ואומרים ש"הוועדה לחוקרים מורשים אינה דנה בבקשות לגופו של אדם, אלא לגופה של בקשה. החלטת הוועדה אם לאשר חומר לעיון אינה תלויה במבקש אלא במהות החומר המבוקש ומתקבלת על-פי קריטריונים שוויוניים". תשובותיו של משרד הביטחון לטענותיו הספציפיות של גורנברג, הוסיפה ואמרה דוברת המשרד, רחל נידק-אשכנזי, יינתנו בבית המשפט העליון, במסגרת הדיון בעתירתו. הדוברת דחתה בקשה לראיין את מנהלת הארכיון, או את יו"ר הוועדה לאישור חוקרים מורשים, אך הבהירה שבקשתו של גורנברג "נבדקה בהתאם לנהלים".



גורנברג. "אני בטוחה שאתה לא רוצה להיות זה שיוציא את הבעיות האלה החוצה", אמרה לו מנהלת הארכיון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו