בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעשה בתנין שהתאהב בג'ירפה

התנין הקטן והאהבה הגדולה

תגובות

טקסט ואיורים: דניאלה קולוט. תירגם מגרמנית: דובי לנץ.
הוצאת ספרית מעריב, עמ' לא ממוספרים, 55 שקלים
ספר מצויר, רביעי בעברית, מאת הסופרת-מאיירת הגרמניה דניאלה קולוט, ושני בסדרה, שאולי יהיו לה המשכים, על אהבתם וזוגיותם של התנין והג'ירפה. הקודם היה "תנין קטן ורגש לו גדול", שיצא בגרמניה ב-2000 וראה אור בארץ שנה לאחר מכן בתרגומו של דובי לנץ. בספר ההוא התנין מאוהב בג'ירפה, אך בגלל הבדלי הגובה ביניהם, כל ניסיונותיו לצוד את תשומת לבה עולים בתוהו. רק כשהיא מתנגשת בו ברחוב ושניהם משתטחים על הארץ הם זוכים להציץ זה בפני זה, וכך נפתח פתח לזוגיות מבטיחה. לפחות על פי משנתה של קולוט. מה שנבחן פה הוא האפשרות של שניים, זכר ונקבה, השונים בתכלית זה מזה, לחיות ולאהוב ביחד.

הספר הנוכחי כבר עוסק באיכות החיים המשותפים של הזוג המוזר ומתברר, איך לא, שיש בעיות. כשהם מתגוררים בבית התנין אין לג'ירפה נחת, כי התקרה הנמוכה דנה אותה להתקפלות מתמדת. "המקום היחיד שבו לא התעוררו שום בעיות היה המיטה. כששכבו בתוכה הם היו ממש באותו גובה... וכך, באותה מיטה, מצאו את הפתרון לכל בעיותיהם".

אך מה לעשות שהחיים בצוותא מחוץ למיטה הפכו לבלתי נסבלים. לשם שיפור הם עוקרים לבית הג'ירפה, אך שם התנין מתקשה להגיע אל השולחן, הכיור ושאר הרהיטים הגבוהים. ואולם זוג הנאהבים לא יניח לעניינים פעוטים כאלה להשבית את שמחתו. הפתרון נמצא כשהשניים חופרים בחצר הבית בריכה, ממלאים אותה מים ונכנסים אליה. "בתוך המים", מסיימת קולוט את הסיפור, "הם באותו הגובה, בכל רגע הם יכולים להביט זה לזו בעיניים ולהעניק זה לזו את היפים שבחיוכים. וכל הבעיות שעמדו לפניהם כאילו נשטפו במים ונעלמו".

הפתרון הגאוני המוצע כאן לא רק שאינו מתקבל על דעתם של בני אדם, נראה שגם את התנין והג'ירפה המצוירים הוא מתקשה לשכנע. מבלי להיחשב לריאקציונר או לגזען, רחמנא ליצלן, נדמה לי שלא קשה לצפות מראש את כישלון זוגיותם של קרוקודיל וג'ירפה, תהא אהבתם עזה כאשר תהא. כדאי לזכור שהיא צמחונית והוא טורף, היא יונקת והוא זוחל, היא חלקה והוא מחוספס, היא מעודנת והוא מאצ'ו, היא חיה ביבשה והוא במים, היא שואפת אוויר-צמרות והוא משכשך במי אפסיים. האם יתקבל על דעתו של איזשהו ילד שהזוג הזה אכן יחיה באושר ובעושר עד קץ כל הימים?

אז מה למדת מהספר היום, ילד מתוק שלי? למדתי שספר יכול להיות מצויר היטב, ממש חגיגה של צורה וצבע והומור, אבל הפתרונות אינסטנט שהוא מנסה להציע לדילמות הגדולות של החיים לא רק אינם משכנעים אלא שהם אפילו מעוררים התנגדות. למדתי שעודף כוונות טובות יוצר אבסורד, ושכדאי ליוצר של ספרי ילדים לבדוק היטב אם המשל שלו דומה לנמשל.

העיסוק בקבלת האחר, בסיכוי של אנשים-יצורים שונים להתאקלמות חברתית ולחיים של הבנה, אחווה, אולי גם אהבה, זה לצד זה, רווח מאוד בשנים האחרונות בספרות הילדים. כוונתו הליברלית-הומנית ברוכה תמיד, אך רק לעתים רחוקות הפתרונות שהוא מציע אמינים ומתקבלים על הדעת. לא פעם דווקא הפתרון המוצע סותר את עצמו, ומראה עד כמה המצב הבעייתי בעצם בלתי פתיר. בספר שלפנינו, עצם השימוש בגיבורים כה שונים זה מזה, פיסית ומנטלית, מכשיל מראש כל חיבור הגיוני ביניהם.

היומרה של כותבים ומאיירים רבים לילדים לא רק לתאר מצבים ולספר סיפור, אלא גם לתקן את העולם, להעביר מסר אופטימי ולפתור בעיות, מולידה יותר ויותר ספרים בעלי מגמה טיפולית-חברתית, עם מסרים נקודתיים שאינם באים "מהבטן" אלא נובעים מזיהוי "בעיה" בשטח שיש לטפל בה. לעתים, כמו במקרה שלפנינו, חוברים טקסטים חסרי שחר לעיצוב אמנותי מרשים. עיצוב זה, ליד חוסר האמינות של הפתרונות המוצעים, הופך את האיורים המשעשעים לעיקר ואת התוכן למרכיב זניח. הילדים הקוראים מתרגלים לכך שלא חשוב עד כמה הסיפור בלתי משכנע, העיקר שהאיורים מצחיקים.

כאן כדאי אולי להזכיר את הדברים שאמר פעם יצחק בשביס זינגר, שכתב גם לילדים, בראיון עם סטודנטים: "ילדים לא אוהבים שטויות. גם בסיפור על-טבעי ילד מחפש היגיון ועקביות. למרות שלילד יש פחות ניסיון מלמבוגר, יש לו כבר חוש להיגיון. הוא יודע מה מתקבל על הדעת ומה לא. סירוס המציאות הוא כתיבה רעה... בסיפורים לילדים יכולים הכותבים לשבץ מוסר-השכל, אך עליהם להיזהר לא להיות יותר מדי בצד הדידקטי. סיפור חייב להכיל בתוכו יופי... אני חושב שזו טרגדיה גדולה שסופרים מודרניים הפכו כה מעוניינים במסרים, עד ששכחו שיש סיפורים יפים ללא מסר... לא המסר חשוב, כי אם הסיפור".

Das kleine Krokodil und die grosse Liebe \ Daniela Kulot
יהודה אטלס עיבד לסיפור בחרוזים את "עלילות הברון מינכהאוזן, הבדאי על גבי הסוס", שראה אור בסדרת אפצ'י וסיפור, הוצאת ציבלין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו