בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמת העצמאות של החינוך החרדי

מועצת גדולי התורה מסרבת לשתף פעולה עם תוכנית הליבה. הורתה למנהלים לא להעביר למשרד החינוך מערכות שעות * שתי תשובות לשאלה: לאן נעלמו המיליונים של ישיבת איתרי?

תגובות

רק לפני כחודש הודיע משרד החינוך כי רוב בתי הספר החרדיים החילו את תוכנית הליבה. מנתונים שמסרו שרת החינוך לימור לבנת ולבנה אברמוביץ', האחראית על החינוך המוכר שאינו רשמי, לוועדת החינוך של הכנסת נטען בין השאר ש-183 מתוך 196 מוסדות חינוך בגיל יסודי של רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל לימדו בשנה שעברה את תוכנית הליבה במלואה. 94 ממוסדות רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס התחייבו לעשות כן השנה. את הנתונים המעודדים מסבירה, בין השאר, העובדה שרוב מוסדות החינוך החרדיים האשכנזים לבנים הם מוסדות פטור, שאינם נכללים אף באחת מהרשתות. במוסדות האלה איש לא חולם להנהיג תוכנית ליבה.

תוכנית הליבה מגדירה לימודי יסוד כלליים שאותם נדרש ללמוד כל תלמיד במערכת החינוך. על פי החוק, למשרד החינוך אסור להכיר בבית ספר שאינו מלמד תוכנית זו. "אנחנו לא מחפשים להיאבק בחרדים", אמרה לבנת בישיבת ועדת החינוך, "אולי יש דברים שהחרדים לא יאמרו בפומבי אך בפועל הם מבוצעים".

מתברר שהמאמצים הגדולים של משרד החינוך ללכת לקראת החרדים רחוקים מלספק את הרבנים. בשבוע שעבר התכנסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה וקיבלה שורה של החלטות השוללות כל היענות לתוכנית הליבה. ההחלטות קובעות, כי רק למועצת גדולי התורה סמכות לשנות את סדרי הלימוד בחינוך החרדי, וכי "חלילה למנהלי המוסדות להסכים לכל שינוי ממתכונת הלימודים הנוכחית ללא הסכמת המועצה". כן אסרה המועצה על תלמודי התורה לבנים, שמוכרים כמוסדות פטור, לעבור למעמד של מוסד "מוכר שאינו רשמי", שכרוך ביתר פיקוח אבל מעניק תשלום גבוה בהרבה.

מכתב של חבר מועצת גדולי התורה הרב מיכל יהודה ליפקוביץ מזהיר "שלא להיכנע להם ולא לישא וליתן עמהם בכלל ושלא לתת להם איזה דריסת רגל במוסדות הקודש". זאת גם אם כתוצאה מכך "יפסיקו את קצבתם".

הכינוס של המועצה של דגל התורה, ללא המועצה של אגודת ישראל, מעיד לכאורה על חריקות ביחסים באין האגודה לדגל. אבל נראה שלמרות זאת המאבק משותף. ביטאון אגודת ישראל, "המודיע", דיווח שצפוי פרסום כרוז משותף של שתי המועצות נגד תוכנית הליבה. כך שלמרות המאמצים הכנים של משרד החינוך להתחמק מעימות עם החרדים, הולך ומתפתח מאבק חריף על עצמאות מערכת החינוך החרדית.

הוויכוח המעשי עתה עוסק בדרישת משרד החינוך שמנהלי בתי הספר החרדיים יעבירו לו את מערכות השעות. "ההוראה הברורה של גדולי התורה היא לא להעביר את הטפסים", אומר יו"ר החינוך העצמאי אברהם ליזרזון. לליזרזון חשוב מאוד להטיל את האחריות לעימות לא על משרד החינוך אלא על בג"ץ, שהורה לפרסם את תוכנית הליבה, ועל העותר לבג"ץ ח"כ יוסי פריצקי. פריצקי שב והאשים השבוע את משרד החינוך, כי הכיר ב"כאילו תוכנית ליבה" שמיושמת במוסדות החרדיים. ח"כ רוני בריזון משינוי מסביר, שקודם סימנו את החץ שזו תוכנית הלימודים הנהוגה בבתי הספר החרדיים ואחר כך קבעו שזו הליבה.

החרדים מאשרים: "לא שמעתי על שום בית ספר ששינה את תוכנית הלימודים שלו", אומר כתב "יתד נאמן", בצלאל קאהן. ח"כ אברהם רביץ מדגל התורה מסביר שלחרדים לא אכפת שמשרד החינוך יכיר במה שהם מלמדים כתוכנית ליבה, אבל הם לא רוצים שום התערבות. לדבריו, "יש לנו מערכת חינוך נפלאה", שמערכת החינוך החילונית מפגרת מאוד לידה. "לא נתכופף בגלל הכסף", הוא אומר.

משרד החינוך, כך נראה, ימשיך לנסות להתחמק מעימות. יו"ר המזכירות הפדגוגית והממונה על תוכנית הליבה, פרופ' יעקב כץ, אמר בתגובה שלא ידוע לו על ההחלטה לאסור שינויים בתוכניות הלימודים. כץ ציין כי "בהתאם לנהלים, מגישים בתי הספר את תוכניות הלימודים הכוללות את תוכניות הליבה. במקרה הנדון, בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים העבירו לידי המשרד כבר בתחילת שנת הלימודים את תוכניות הלימודים שלהם". לדברי כץ, המשרד ממשיך לעקוב אחרי היקף היישום בבתי ספר אלה.

החזר חוב פיקטיווי

כשסיפר ראש ישיבת איתרי, הרב מרדכי אליפנט, את הסיפור הבא בתביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים לפני חמש שנים, הוא נשמע כמעט דמיוני. אליפנט טען שבן טיפוחיו, מנהל הישיבה חיים וייס, גנב מהעמותות השונות של איתרי מיליונים רבים. כדי לחפות על הגניבה, הוא הציג אותה כתשלום חובות כביכול. זה בדיוק הסיפור שמפרט כתב האישום שהוגש בשבוע שעבר נגד וייס לבית משפט השלום בירושלים באשמת גניבה וזיוף.

על פי כתב האישום, "במהלך השנים 1998-1997 הוציא וייס מאיתרי מיליוני שקלים לכיסו הפרטי, או לאחר מטעמו, תוך שהוא מסווה את מעשיו באמצעות הצגת הוצאת הכספים כהחזר החוב" למשפחת ליברמן. בהוראת וייס הוכנו עשרות המחאות למטרה זו, על סכומים של עשרות או מאות אלפי שקלים, והסכום המצטבר הגיע לכ-6 מיליון שקלים (בערכים נומינליים). ההמחאות לא נמסרו מעולם לליברמנים, שכלל לא ידעו על קיומן. חלק מהן נפדו אצל חלפני כספים בידי וייס, לאחר זיוף החתימה של צבי ליברמן או אהרון ליברמן.

דרעי יעיד, אפל לא

ביוני 1999 חשף הארץ את פרשת איתרי. הרב מרדכי אליפנט, ראש ישיבת איתרי בירושלים, ישיבה ליטאית חשובה, טען כי מהישיבה שבראשותו נגנבו מיליוני דולרים ב"פרשה שלא תאומן. רק 'העוקץ' ידמה לה". בתצהיר בשבועה שהגיש אליפנט לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען כי יו"ר ש"ס אז, אריה דרעי, לחץ והתחנן כדי לשכנע את אליפנט לפתור את המחלוקת בבוררות. פרקליטו של אליפנט, עו"ד רפאל שטוב, טען במסמך שהגיש לבית המשפט כי דרעי התכוון בפרשה זו להכשיל את אליפנט ולסתום את פיו.

כתב שטוב: "לאחר שהתברר לרב וייס כי הפרשייה נודעה... בא כשעה לפני ליל הסדר ויחד עם ח"כ אריה דרעי נכנסו אל הרב אליפנט". לאחר שהסכים לבוררות, הבין הרב אליפנט, לדברי שטוב, "כי מנסים להכשילו ולהעבירו מן הפח אל הפחת ולסתום את פיו בפרשת הכספים ודרש מח"כ אריה דרעי שיחזיר לו את כתב המינוי, וכך נעשה".

דרעי אמר אז ש"כל הפרטים בתצהיר (שעוסקים בפגישה שלו עם אליפנט) לא נכונים. לא דובים ולא יער. זה הפוך על הפוך". לדבריו, "לא עשיתי עבירה שבאתי לרב אליפנט בליל הסדר. רציתי לעשות שלום בין שני אנשים".

מהרבה בחינות אפשר להתייחס לפרשת איתרי כעוד ספיח של פרשיות דרעי. וייס ודרעי מתגוררים דלת מול דלת ברחוב הקבלן 28 בשכונות הר-נוף בירושלים. המשטרה חקרה חשדות ולפיהם חלק מהכסף שנעלם מאיתרי שימש למימון ההגנה במשפטו של דרעי, אבל לא העלתה דבר. למרות זאת, דרעי יהיה נוכח במשפט של וייס כעד מספר 50. זה בהחלט יכול להיות מעניין. עוד עדים מעניינים הם עורכי הדין יעקב ויינרוט ואברהם ויינרוט שהיו היועצים המשפטיים של עמותות איתרי.

מי שלא יהיו שם הם איש העסקים דוד אפל ועו"ד דרור חוטר ישי. המשטרה חקרה חשדות ולפיהם אפל ביצע, באמצעות חברה בבעלותו, עסקת מקרקעין עם וייס בסכום של יותר מ-9 מיליון שקלים, במסווה של תרומה לישיבת איתרי, וחוטר ישי היה מעורב בעסקה. לפני כשלוש שנים המליצה המשטרה לפרקליטות להעמיד לדין את אפל ולשקול את העמדתו לדין של חוטר ישי. ממשרד המשפטים נמסר אתמול, כי "בפרשת איתרי נתקבלה החלטה לסגור את התיק נגד דוד אפל ודרור חוטר ישי מחוסר ראיות".

משכורות כפולות

האישום השלישי שלו שותפים, מלבד וייס, גם מזכיר איתרי אברהם בריל ומנהל רשת תלמודי התורה של איתרי אריה פוקסברומר, פחות חמור לכאורה אבל מלמד רבות על הדרך השערורייתית שבה מתנהלים חלק מהמוסדות החרדיים המתקיימים מכספי המדינה. מתברר שלמוסדות איתרי היתה מערכת משכורות כפולה. חלק מהמשכורת, זה שעליו המסים נמוכים, שולם באופן רשמי. החלק השני שולם בשחור.

ישיבת איתרי הפעילה, באמצעות כמה עמותות, רשת של שלושה תלמודי תורה שבהם למדו מאות תלמידים. העמותה "תורת חיים פרי יצחק", שהיא נאשמת מספר 4 בכתב האישום, העסיקה עשרות מורים שעבדו בתלמודי התורה. על פי כתב האישום, בארבע שנות הלימודים שבין ספטמבר 1994 לאוגוסט 1999 היתה לעמותה הכנסה לא מדווחת של 13 מיליון שקלים, משכר לימוד ששילמו ההורים. הכנסה זו שימשה כדי לשלם משכורות נוספות למורים, מעבר למשכורת המדווחת.

בכל חודש וכן בערבי חגים משך הנאשם פוקסברומר, באישור וייס, סכום גבוה במזומנים מהחשבון והשתמש בו כדי לשלם למורים את המשכורת השנייה. גם הפעם, על פי כתב האישום, חלק מההמחאות הוצאו לפקודת הליברמנים הכל כך שימושיים, וחתימת הליברמנים זויפה. הנאשמים, כך נטען בכתב האישום, פעלו "במזיד, תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, וכל זאת מתוך מטרה להתחמק ממס ולסייע למורים להשתמט ממס". הם נאשמים גם ברישום כוזב במסמכי תאגיד ובזיוף בנסיבות מחמירות.

מקור חרדי אמר ל"הארץ" שבעבר היתה שיטת המשכורות הכפולות נפוצה. בשנים האחרונות משתמשים בה, לדבריו, פחות, בגלל הפיקוח הגובר של המדינה.



דרעי, עד מס' 50


רביץ, לא נתכופף



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו