בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבהלה למידע

"רשת בלתי נראית" - זהו הכינוי לכמויות המידע העצומות שאינן מקוטלגות במנועי החיפוש השונים. זהו גם המגרש של תחום המידענות - שלוש מידעניות מובילות בתחום מסבירות איך חופרים ברשת באופן יסודי, ולא - גוגל לא נמצא ברשימה

תגובות

החיפוש אחר מידע ברשת יכול להיראות מובן מאליו: גוגל ושאר מנועי החיפוש נדמים, במבט ראשון, כמספקים כל צורך ושאלה. אולם הרשת גדושה במידע שאינו מקוטלג במנועי חיפוש, וההתמצאות בשבילי "הרשת הבלתי נראית", כפי שנהוג לכנותה, מובילה להשגת ידע, כוח וכסף - השילוש הקדוש שמאגד את תחום המידענות.

"היום, כל אחד חושב שהוא מומחה חיפוש", אומרת מרי אלן בייטס, מידענית אמריקאית, מהמוכרות ביותר בעולם בתחומה. "טעות לחשוב שהכל באינטרנט ניתן בחינם - מי שינסה לחפש מאמר בעיתון רציני או פרסום בכתב עת מסחרי מלפני כמה חודשים, יצטרך לשלם כמה אלפי דולרים כדי לצפות בהם - גם באינטרנט", מסבירה בייטס, שעוסקת במידענות יותר מ-30 שנה.

בייטס מציגה נתונים שלפיהם עובדים משקיעים 20%-15% מזמנם בחיפוש מידע, בעוד 50% מהחיפושים לא מניבים תוצאות. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שארגונים גדולים מפסידים מיליוני דולרים בשנה בגלל חיפוש מידע לא אפקטיבי. לדברי בייטס, דרוש מומחה שינפה את התוכן שהעלה החיפוש ויחלץ את המידע הרלוונטי. "נכון שכל אחד יכול לבצע חיפוש ולקבל מאות אלפי תוצאות בשנייה, אבל דרוש חוקר מיומן כדי לוודא את האמינות של כל אתר ולהחליט איזה מידע שימושי באתרים הללו", היא מסבירה.

כשבייטס נדרשת לתאר את דרך פעולתה, היא מציגה את האופי הכללי של העוסקים בתחום: "המידען משמש כמתווך בין המשתמש למידע - הוא דרוש להבין לא רק את מה שהמשתמש יודע, אלא לפעמים - גם את מה שהוא לא יודע. הוא צריך להתמצא בדרך שבה מידע מאורגן ברשת, ובאופני הנגישות אליו. הבעיה העיקרית בתחום המידענות כיום היא העובדה שקהל הלקוחות - כלומר, העובדים בארגונים - עדיין לא מספיק מבינים את מהות התפקיד ואת התועלת שלו".

שרית חיים, מנהלת מרכז המידע בחברת נייס, מסכימה עם אבחנת הקושי: "לפני 10 שנים התחלתי לעבוד בתחום - עוד לא היה לו אפילו שם, ולא היו כמעט אנשים שעסקו במידענות בארץ. היום, עובדים כבר מכירים את העולם הזה טוב יותר, אבל אנחנו עדיין עוסקים רבות בשיווק השירותים שלנו.

"התועלת שאנחנו מביאים לארגון היא גדולה: מציאת נתונים שמתבססות עליהן עסקאות גדולות, הכנה יסודית של אנשי מכירות לפגישות עם לקוחות, והכנה של הרקע למו"מ מול גופים חיצוניים", ממשיכה חיים. כיסוי תקשורתי, נתונים משפטיים - כל אלה הם נתוני מידע חשובים שיכולים להעמיק את ההבנה בהיסטוריה של חברות וארגונים - ולמידע מסוג זה לא כל כך קל ופשוט להגיע.

כדי להעמיק את החיפוש ולהגדיל את מספר מקורות המידע האמינים, יש להיעזר במאגרים מיוחדים שמחזיקים סחורה שונה מזו שגוגל מצליח למפות. מימדי אותה "רשת בלתי נראית" (invisible web) גדולים פי כמה מאלה של גוגל. "המידע שאינו נמצא במאגרים של גוגל לפעמים לא קיים שם פשוט בגלל המבנה של מנוע החיפוש - או בגלל שהוא נמצא תחת מנגנוני רישום בתשלום", אומרת ענבר יסעור, מידענית עצמאית המייעצת לחברות מסחריות. מאגרי פטנטים בארה"ב, למשל, פתוחים לציבור הרחב, אך אינם נגישים לחיפוש בגוגל - כך גם מאמרים של מוסדות מחקר שניתנים רק בתשלום.

כשמידע מקוטלג לבסיסי נתונים ומאגרי מידע מיוחדים, הוא עובר עיבוד בשיטת מטה דאטה - כל נתון מקבל מילות תיאור שונות, כך שהחיפוש מאפשר מציאת פריטים לא רק לפי מילים ספציפיות אלא לפי עולם מושגים רחב יותר. זהו מאפיין של תופעת האינטרנט החדשה שבאה לעזרתם של המידענים - הווב 2.0.

"עולם המידענות קשור בבסיסו לטכנולגיות הווב 2.0 - מנועי חיפוש מהדור החדש, כמו rollyo או בונה החיפוש המיוחד של יאהו, מסייעים למידענים להגביל את עצמם לנושאים ספציפיים ולהגיע לתוצאות ממוקדות", מסבירה בייטס. "מנועי חיפוש אחרים, למשל, עושים שימוש בכוח הציבור - משתמשים מתבקשים לדרג את הערך של פריטי המידע. כך משתמשים ב'חכמת ההמונים'".

עם כל המקצוענות ורוחב היריעה שנדרש להן המידען, גם בתחום עצמו יש מומחים לנושאים שונים: "המידען עובד לרוב לבד, אך כשהוא נתקל בשאילתא בתחום שבו הוא אינו מומחה, הוא מתייעץ עם מידענים אחרים כדי להבין באילו מקורות הוא צריך לחפש", מסבירה יסעור. בייטס חוזה כי בעתיד מגמה זו עוד תתרחב, ועבודה משותפת של קבוצות גדולות, כדי להגדיל יעילות, תהפוך לנפוצה יותר. למרות זאת, היא מאמינה כי יותר מידע יהיה מוגבל בתשלום, כיוון שחברות יבינו את שווי הערך שלו ומשתמשים ירגישו יותר נוח לשלם עבורו. "יותר אנשים יבינו שלעולם המידע יש תפקיד מכריע בארגון", טוענת בייטס.

בישראל, תחום המידענות התקדם בעשור האחרון ועל מנת להמשיך ולקדמו הקימו לפני כמה שנים יסעור וחיים את פורום המידענים בהייטק (Ifish). לפורום, שהפך למרכז של מידענים בתעשייה ונתמך על ידי מכון הייצוא, רשומים כ-100 מידענים. רובם מנהלים של מרכזי מידע בחברות גדולות, שמגיעים לפגישות כל כמה חודשים ומשתפים ביניהם מידע על חידושים בתחום ודילמות מקצועיות. במפגש הבא, שיערוך המכון בסוף החודש, תגיע בייטס בעצמה - כדי להעביר סמינר על דרכים לנצל את הכוח החדש של הווב 2.0.



ענבל יסעור (מימין) ושרית חיים, מייסדות פורום המידענים הישראלי


מרי אלן בייטס, מהמובילות בעולם בתחום המידענות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו