בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתגוננים מפני היהודים

החומות הגבוהות מהמאה ה-1 לספירה, שנחשפו בקיץ האחרון בחפירות בסוסיתא, מעידות על הקשרים של תושבי המקום ההלניסטים עם האימפריה הרומית - ועל חששם מהיהודים באזור בימי המרד הגדול

תגובות

המגדל המרשים ומערך החומות הגדול שנחשפו בקיץ באתר של העיר הקדומה סוסיתא, מזרחית לעין גב, היו הפתעה גמורה לארכיאולוגים החופרים במקום זה שבע שנים. החומות השתמרו בגובה של ארבעה מטרים. הן נבנו במאה הראשונה לספירה, בתקופת השלטון הרומי באזור, מאבני בזלת גדולות ומסותתות היטב.

רמז לביצורים הללו מצאו החוקרים בעונת החפירות הקודמת. מתחת לבית מרחץ מאוחר בהרבה, שנבנה בתקופה הביזנטית - בין המאה השישית למאה השמינית לספירה. העונה חזרו החוקרים לאותו מקום, סמוך לחומה הדרומית של העיר, וחשפו חלק ממערך ביצורים רומי. בקמרון בנוי בצד החומה נחשפו גם חדרי אחסון. מיכאל אייזנברג, מהמכון לארכיאולוגיה על שם זינמן באוניברסיטת חיפה, משער כי אלה איכלסו את כלי הנשק הכבדים של התקופה, מכונות מלחמה כמו בליסטרה וקטפולטה, וכי בסמוך היו עמדות לחימה. לפי ההשערה, בחלק העליון של הקמרון היו סוללות מגן ומתרסים. הוא משער כי קמרונות דומים רבים נבנו לאורך כל המצוקים שלצדם נבנתה החומה.

לדברי אייזנברג מערך הביצורים המרשים מצביע ככל הנראה על פעולות שנקטו שליטי העיר במאה הראשונה לספירה למימוש הצו שהוציא השלטון הרומי המרכזי לביצור סוסיתא ותשע ערים אחרות באזור - שכונו יחדיו ערי הדקפוליס - כהכנה למתקפה היהודית עם תחילת המרד הגדול בשנת 66. סוסיתא, שאוכלוסייתה היתה הלניסטית בתרבותה, היתה מוקפת יישובים יהודיים רבים, בגולן ובגליל. היא השקיפה מצדה המזרחי של הכנרת על טבריה, העיר היהודית הגדולה באזור. עדות לפעילות הרומית בסוסיתא באותה תקופה סיפק מטבע כסף משנת 70 של אספסיאנוס - מדכא המרד הגדול - שנמצא לצד החומה. אייזנברג מנהל את החפירות בסוסיתא עם הפרופ' ארתור סג"ל מאוניברסיטת חיפה ובשיתוף עם האקדמיה הפולנית למדעים, המוזיאון הלאומי בוורשה ואוניברסיטת קונקורדיה בסנט פול שבמינסוטה, ארצות הברית.

על פי ממצאיהם, בחומה הגדולה נעשה שימוש גם במאה השנייה לספירה, תקופת השלום הרומי, דבר הסותר את ההנחה המקובלת שערי הדקפוליס זנחו את מלאכת הביצורים בתקופה זו. נראה כי למרות השקט, תושבי האזור לא הפסיקו להתכונן למלחמה.

סוסיתא נוסדה אחרי שבית סלווקוס נטל את השליטה בארץ ישראל מידי בית תלמי, בשנת 200 לפני הספירה. העיר הוקמה על פסגת הר בגובה 350 מטר מעל הכנרת, והיתה מבודדת מסביבתה כמעט לחלוטין, אך למרות ההגנה הטובה שסיפקה לה הטופוגרפיה היא הוקפה חומה גבוהה. נראה שתושבי סוסיתא, הידועה גם בשם היווני אנטיוכיה-היפוס, חששו מאוד משכניהם היהודים, הארמים והערבים הנבטים.

הזהות ההלניסטית של סוסיתא היא שהביאה לשיוכה לערי הדקפוליס - כינוי שדבק בתקופה הרומית בעשרה יישובים שנחשבו מרכזים של תרבות יוונית באזור המאוכלס בעיקר בעמים שמיים. עם הערים האחרות נמנו סקיתופוליס (בית שאן), גרסה (ג'רש של ימינו) ופילדלפיה (עמאן). לערים אלה היו קווים משותפים רבים. רובן הוקמו בתקופה ההלניסטית וקיבלו תמיכה מהשליטים של בית סלווקוס, שביקשו להסתייע בהן במאבקיהם נגד הממלכה החשמונאית והממלכה הנבטית השכנות.

תושבי הערים הללו ראו בעצמם אזרחים של עיר מדינה יוונית (פוליס). לזהותה ההלניסטית של סוסיתא נמצאו עדויות רבות בחפירות. בין השאר התברר כי בפורום - המרכז הציבורי המרוצף היטב של העיר - היה כן גדול בצורת חצי עיגול ששימש להצבת פסל של אחד מראשי הציבור בעיר. החוקרים מציינים כי הצבת פסל כזה היא מהראיות לאופיה של סוסיתא כפוליס של ממש.

הממצאים באתר מעידים שתושבי סוסיתא שמרו על קשרי מסחר עם שכניהם היהודים מהיישובים ברמת הגולן ולאורך חופי הכנרת, למרות הבדלי הדת והתרבות. עם זאת, סוסיתא נחשבה אויבתה המושבעת של טבריה היהודית. לחוקרי האתר יש ידע רב למדי על מבנה העיר וביצוריה מאות שנים מאוחר יותר - בתקופה הביזנטית (בין המאה הרביעית למאה השמינית לספירה) ובתקופה האומאית (במאה השמינית), אבל הצעדים המעשיים שנקטו תושבי סוסיתא במאה ה-1 כדי להגן על עצמם מצר ואויב לא היו מוכרים עד כה.

לבד מהביצורים, שקטעים רחבים יותר שלהם ייחשפו מן הסתם בעונות הבאות, התגלתה ביום האחרון של עונת החפירות האחרונה עדות מעניינת לקשריה של העיר עם האימפריה גם שלהי התקופה הרומית. בחפירה סמוך לרחוב הראשי שהוביל משער העיר אל הפורום, ממזרח למערב, נמצאה כתובת ביוונית: "במזל טוב, איזידורוס ודומיטיינוס, הווטרנים (משוחררי הצבא) של הפרטוריום הקדוש (מקדישים פסל זה) למולדת העצמאית".

הכתובת, אומר הפרופ' סג"ל, תוארכה למאה הרביעית לספירה, זמן לא רב לפני המעבר מהתקופה הרומית לתקופה הביזנטית, שבה נבנו בסוסיתא שבע כנסיות. היא מעידה כי גם במאה הרביעית שמרו בני סוסיתא על זהותם הפוליטית והמשיכו להתגייס לצבא הרומי.



קמרון בחומת העיר הדרומית. החוקרים משערים ששם הוחזקו מכונות מלחמה כמו בליסטרה וקטפולטה


חומות ומגדל בסוסיתא. לצד החומה נמצאה מטבע כסף משנת 70 של אספסיאנוס, מדכא המרד הגדול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו