טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנזקי המלחמה: מאות אלפי טונות של פסולת בניין

דו"ח שפירסם המשרד להגנת הסביבה מגלה כי 12 אלף מבנים נפגעו בצפון; 12 אלף דונמים של יערות נשרפו; האוויר הזדהם מאסבסט, והים - משפכים

תגובות

במהלך המלחמה בלבנון נפגעו כ-12 אלף מבנים ובהם 400 מבני ציבור. פעולות השיקום והבנייה מחדש של מבנים אלו יביאו להיווצרות של מאות אלפי טונות פסולת בניין. כך עולה מדו"ח של סיכום נזקי המלחמה שפירסם המשרד להגנת הסביבה.

על פי הערכות המשרד, כמויות הפסולת ינועו בין 100 ל-700 אלף טונות; עלויות ההטמנה של פסולת זו או מיחזורה באמצעות גריסה מגיעות ליותר מ-30 מיליון שקלים.

היבט סביבתי נוסף קשור לסכנה מהתפזרות האסבסט - שנמצא כחומר מסרטן - כתוצאה מנזק למבנים. על פי הערכה ראשונית נפגעו במהלך המלחמה 25 מבנים שכללו אסבסט, אבל במשרד להגנת הסביבה סבורים כי זהו אומדן חסר. במקומות שבהם ידוע על פגיעה במבני אסבסט, נמדדו באוויר ריכוזים גבוהים ביותר של החומר. בחדר שינה במושב טל אל, למשל, נמצאו אלפי סיבי אסבסט באוויר.

כ-400 שריפות התחוללו במהלך המלחמה ביערות ועוד 50 שריפות בשמורות ובגנים לאומיים. 70% מיערות רמת נפתלי (המשתרעים על שטח 7,000 דונם) נשרפו וכן 2,000 דונמים ביערות ביריה. בסך הכל נשרפו יערות בהיקף של 12 אלף דונם. היקף השריפות בשאר השטחים הפתוחים מגיע ל-40 אלף דונם ונתון זה כולל גם שטחי מרעה ועשב. בהר מירון נשרפו כ-15% משטחי החורש הטבעי.

בעלי חיים רבים נשרפו למוות; מדובר בעיקר בזוחלים, עופות ויונקים צעירים. כ-8,000 כלבים קיבלו טיפול כלשהו במהלך המלחמה לאחר שנותרו בלא השגחה וטיפול. כמה עשרות כלבים מתו מכיוון שלא זכו לטיפול בזמן.

במהלך המלחמה פגעה רקטה במכון לטיהור שפכים של העיר צפת, וחלק מהמתקנים פסקו לפעול. בנהריה הוזרמה כמות גדולה של שפכים לים, מכיוון שמתקן הטיהור לא היה ממוגן ואי אפשר היה לטפל בבוצה. בכמה מכונים אחרים פסקו הפעולות לאיסוף גז הנוצר מפירוק ביולוגי של שפכים, מכיוון שמדובר בגז נפיץ והמשרד להגנת הסביבה הורה לפלוט את הגז לאוויר.

לפני שבוע וחצי נערכה ישיבת לקחי מלחמה של הגורמים השונים האמונים על טיפול בבעיות סביבתיות. כמה מהמשתתפים מתחו ביקורת על פיקוד העורף. הם טענו שהוא לא הפחית בזמן מלאים של חומרים מסוכנים ולא נתן הנחיות מתאימות למיגון מתקנים שאיחסנו חומרים כאלה.

אנשי איגוד ערים גליל מערבי ציינו שמרבית האירועים שכללו טיפול בחומרים מסוכנים היו קשורים לגז בישול, ולכן יש לשקול הטמנה של מכלי הגז. 15 מכלי גז בישול נפגעו במהלך ימי המלחמה, אך בשום מקרה לא נדרש פינוי תושבים מכיוון שלא נמדדו רמות גבוהות של חומרים מסוכנים באוויר.

גורם במשרד להגנת הסביבה הציע במהלך הישיבה להסמיך את המשרד למלא את סמכויות פיקוד העורף בכל הנוגע לטיפול בחומרים מסוכנים. לגבי אמוניה, הלקח העיקרי היה שיש לפעול לשיפור המיגון לא רק ביחס למתקן בחיפה אלא גם במפעלי קירור המשתמשים בחומר זה. הוחלט שבמהלך פגישות עם פיקוד העורף תיבדק האפשרות לחלק מיגון נשימתי לתושבים כנגד חשיפה אפשרית לחומר אמוניה.



פגיעה במבנה בחיפה, בחודש שעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות