טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההיי-טק הישראלי מסתיר משק מקרטע

"האקונומיסט" קובע כי ההיי-טק הגדיל פערים וכי מצב החינוך יקשה על המשך התנופה כשמוקד הפיתוח יעבור לננו-טכנולוגיה ותחומים חדשים

תגובות

"כלכלה חזקה על יסודות חלשים" - כך מגדיר המגזין הכלכלי הבריטי החשוב "אקונומיסט" את מצבו של המשק הישראלי בפרויקט מיוחד שפירסם הבוקר (שישי) על ישראל לקראת חגיגות שנות ה-60' להיווסדה.

בפרק הדן בכלכלת ישראל מציג ה"אקונומיסט" את המשק הישראלי בצבעים קודרים מהאופן בו הוא בדרך כלל מצטייר בעיתונות הבינלאומית. "אקונומיסט" קובע כי מנועי הצמיחה של המשק הישראלים חלשים מכפי שנדמה. על ההיי-טק הישראלי הוא אומר שהוא מתמחה ביצירת סטארט אפים, אבל הרבה פחות טובה בהפיכתם לחברות גדולות.

ה"אקונומיסט" קובע גם כי לצמיחה הכלכלית שהביא עמו ההיי-טק למשק הישראלי יש גם צדדים פחות סימפטיים כמו הרחבת הפערים הכלכליים חברתיים במדינה. "רק חלק קטן מכוח העבודה בישראל מועסק בהיי-טק והעובדים של הענף יכולים לנטוש ברגע שהעניינים בישראל נהיים 'דביקים'". השבועון מציין כי מלבד הטכנולוגיה העלית והצלחות בתחומים נוספים כמו תרופות גנריות, נשק, חקלאות וטיפול במים - התעשייה המסורתית בה מועסקים מחצית מהעובדים במצב גרוע. הפריון הממוצע בתעשיה הישראלית הוא חצי מהפריון האמריקאי. ישראל אמנם מובילה בהשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר - אבל כולו מרוכז בהיי-טק.

האיום הגדול על הכלכלה: מערכת החינוך

ה"אקונומיסט" מאמץ את ההערכה שה"בום" הכלכלי באינטרנט סיפק לישראל הזדמנות חד פעמית . לדבריו, יקשה עליה להמשיך בקצב הנוכחי משום שהמוקד בפיתוח העתיד הטכנולוגי עובר לתחומים אחרים כביוטכנולוגיה, ננו-טכנולוגיה, חומרים חכמים ואנרגיה חלופית - תחומים שהצבא הישראלי לא השקיע בהם מעולם והידע בהם מגיע מהאקדמיה. אולם האקדמיה בישראל סובלת מתקציבי מחקר מגוחכים בהשוואה לעולם הרחב, מה שמטיל צל על היכולת של ההיי-טק הישראלי ליהנות בעתיד ממגמות ההתפתחות בכלכלה הגלובלית.

האיום הגדול ביותר על הכלכלה הישראלית, קובע ה"אקונומיסט" הוא מערכת החינוך. בעוד שההוצאה לחינוך בישראל דומה לרמה הממוצעת בעולם - התוצאות הן מהגרועות ביותר בעולם: ישראל מדורגת במקום ה-57 במבחני פיז"ה הבינלאומיים בתחום לימודי המדע. הפער בין התלמידים הטובים והגרועים הוא הגבוה בעולם וכל אלה הם "סימנים רעים עבור מדינה שאין בה משאבי טבע ונשענת רק על ההון האנושי שלה. מה שמלמדים כאן בכיתה ט' - במוסקווה למדתי בכיתה ז'", מצוטט עולה חדש מרוסיה לישראל בכתבה.

ה"אקונומיסט", עיתון הדוגל בקפיטליזם וכלכלה חופשית, חוזר ומזכיר את הוועדים הגדולים והאיגודים המקצועיים כמכשול עיקרי של התפתחות הכלכלה. הוא מייחס את הכישלון בחינוך בבתי הספר לוועדי המורים שלא מאפשרים גמישות ניהולית ואת הכישלון באוניברסיטאות לחוסר היכולת למשוך כוחות איכותיים באמצעות שכר דיפרנציאלי.

"היכולת של הוועדים הישראלים להפריע הוא תוצאה של המורשת הסוציאליסטית. להסתדרות יש עדיין כוח גדול בסקטור הציבורי. נמלים, שדות תעופה ושירותים חיוניים סובלים משביתות תקופתיות. ובמקביל הסקטור הציבורי בישראל מוביל בהעסקת עובדי קבלן בתנאים סוציאליים נחותים".



מרכז אינטל בפ"ת. מוקד הפיתוח הטכנולוגי עובר לתחומים חדשים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות