בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוכרחים לעצור

הרב בני לאו, בשר מבשרה של הציונות הדתית, החליט שלא לשתוק עוד. את פעולות המחאה המתגברות נגד ההתנתקות הוא מכנה "אוסף נערים ונערות מוסתים על ידי קומץ שחצנים"

תגובות

בפורום בני עקיבא של אתר האינטרנט "כיפה" נקראו החבר'ה בשבוע שעבר להזדהות עם גוש קטיף ב"מחאה חוקית לחלוטין". "ישנים ברחובות מדינת ישראל", היתה לשון ההודעה האנונימית. "היום ומחר שינה במדרחוב בירושלים, יהיו שם כמה שיותר אנשים עם שק"שים (שקי שינה, ת"ר), שמיכות, שלטים וכיוצא בזה. אף אם לאחר מכן הם יחזרו לבתיהם לישון. יאללה, להשקיע שעתיים להצגה יפה לתקשורת".

כשהרב בנימין (בני) לאו עובר בצמתים ורואה את אותם צעירים שישנים ברחובות או מתפרעים בשם המחאה נגד ההתנתקות, הוא מתחלחל. "אוסף נערים ונערות מוסתים על ידי קומץ שחצנים, שאינם מהססים לפגוע ברקמת החיים של המדינה, מאיים להבעיר עלינו את הבית", כינה אותם בתכתובת שניהל באחרונה באי-מייל עם יונה גודמן, יו"ר בני עקיבא. "לא יעזור לנו להגדיר את אותו נוער בצמתים כשוליים או עשבים שוטים. הם באים ממרכז הפעילות של הציונות הדתית: מישיבות תיכוניות, מסניפי תנועות הנוער. אם אנחנו, בני הציונות הדתית, לא נעצור את המגמה הזו, נשלם על כך מחיר נורא. חוסר האמון שמתעצם בין הנוער למוסדות המדינה עתיד להתפתח לניכור מערכתי. הספורט היותר נחשב בקרב בני נוער הוא להיעצר על ידי המשטרה. פתחו לך תיק - יצאת גדול. התעמת עם שוטר - יצאת צדיק. שיבוש מערכות כללי".

מי מנהיג את הנוער פורע החוק? מיהם רבניו? הוא שואל את השאלות המתבקשות ומרים את ידיו לאוויר במבוכה. "אנחנו הרבנים שלו. אבל איזה אלטרנטיווה אנחנו יכולים להציע לנערים ולנערות האלה, נוכח קיץ מלא אטרקציות בגוון כתום?"

לאו מכיר את יצר ההרפתקנות המפעם בנער דתי. הוא מספר איך כנער עלה לילה אחד עם מאיר הר-ציון לסבסטיה בעת שהיה בכיתה ט', בשנת 1976. "הלכנו בטור, בחושך מוחלט, ועקפנו מחסומי שוטרים. היתה באוויר תחושה מפעימה של ציפייה והסתכנות". לדברי לאו, הנוער נחשף כעת לאווירה דומה.

הוא חושש משפיכות דמים, מטראומות הגרועות מרצח רבין. "יש ייאוש בעולם הזה שהנוער מסתובב בו. למרות רבי נחמן מברסלב", הוא אומר באירוניה. "עוקרים אותך מהארץ. אם התודעה היחידה שלך היא אדמה ולא עם, זה מסוכן".

בחודשי הקיץ תנועת בני עקיבא נערכת לפעילות חברתית ששיאה באוגוסט, במסגרת מה שמכונה בתנועה "מפעלי הקיץ". אך השנה, הוא מספר, לוח התוכניות והמפעלים ריק. "לא קייטנות לילדי עולים או לשכונות מצוקה, לנכים ולשאר צורכי החברה. הכל ריק. כולם בגוש קטיף. כאן קבורה הציונות הדתית".

ממסד נבוך

לאו מחלק את זמנו בין כהונתו כרב קהילה בשכונת קטמון בירושלים לכהונתו כרבם של שני בתי ספר תיכוניים - הימלפרב לבנים ופלך לבנות - בעיר. בית הכנסת של קהילת הרמב"ן שלאו עומד בראשו עובר בימים אלה שינויים כדי להופכו למרכז תרבותי. לאו מקווה שהוא יהפוך למקום אטרקטיווי לצעירים ובהם הרווקים והרווקות של קטמון. הוא מלמד גם בבית הספר הדתי לקולנוע מעלה בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן. הוא בן 43 ואב לשישה ילדים - חמישה בנים ובת. אשתו, נועה, היא מחנכת בפלך ויועצת הלכה (יועצת לנשים בענייני נידה).

הוא נראה "ילד טוב בני עקיבא". כיפה סרוגה גדולה על קודקודו המסופר למשעי. פניו המגולחים משווים לו מראה צעיר מכפי גילו. בני לאו הוא בשר מבשרה של בני עקיבא, חבר הנהלת התנועה. בנו הבכור, הלומד כיום בישיבת עתניאל בדרום הר חברון, עבד בה כקומונר (אחראי על סניף, שדחה את שירותו הצבאי) בשנה שעברה. ילדיו הצעירים יותר (חוץ מאחד) חברים בתנועה. מה קרה לו, אם כן, שפתאום אינו מקבל את דין התנועה ויוצא נגדה? לאו: "המצב הוא שהנהגת התנועה המבוגרת אכן משדרת לחניכיה מסרים השוללים אלימות ובאופן כללי דוגלת בקו שמתנגד לפעולות סיכול, אך הנהגת הנוער בועטת ונושכת בכתום עז. הממסד מאוד נבוך".

במלים אחרות, מסעירים אותו אזלת היד של התנועה וחוסר השליטה שלה ושל הרבנים על הנוער, שבהם הוא רואה סימפטום להרס הציונות הדתית. לדבריו, הוא חושש מהניכור הגובר והולך של "הנוער שלנו" מהערכים המקודשים לבני עקיבא: המדינה והציונות. הוא חושש מהתנתקות הנוער מהמדינה ומהציבור.

השקפתו ימנית. בראשית השיחה הוא נכנס בפירוט רב לאשמתו של ראש הממשלה בתחושות הניכור והזעם של החברה הדתית-הלאומית. הוא תמך במשאל עם. בעיניו, תהליך קבלת ההחלטה של ראש הממשלה על ההתנתקות היה חד צדדי ולא דמוקרטי. הוא גם מדבר על הכאב הפרטי שלו לנוכח עקירת יישובים.

לאו, שהיה עד לפני כשנה, במשך שבע שנים, רב הקיבוץ הדתי סעד שבדרום ונחשב לאחד הרבנים הליברליים בציונות הדתית, סבור שההיסחפות של הנוער היא סימפטום של השבר הזה. כי הנוער שומע את הניכור, את המיאוס של ההורים, ורוצה להגיב.

לדעתו, רבנים לא עושים דיים לעצור את ההיסחפות של תלמידיהם. המלים לא מספיקות, הוא אומר, יש להשיב את הנוער לפעילות החברתית הרגילה בקיץ ויהי מה: "אנחנו מוכרחים לעצור את השבר הזה. מתוך הכאב הגדול שלנו, אנחנו צריכים לשדר שאנחנו רוצים להיות מחוברים לחברה". בתחילת השבוע אף שלח מכתב לקומונריות של בני עקיבא שבו הוא מבקש מהן להפנות את מרצן לפעילויות חברתיות. "אין קל", כתב להן, "מאשר להניע נוער לפעילות אקטיווית ואטרקטיווית כמו מלחמה נגד החלטת הממשלה". בבני עקיבא לקחו ברצינות את המכתב ועברו על תוכנו בכנס קומונריות שהתקיים בתחילת השבוע.

הרבנים מדברים

הרב יהודה גלעד, ראש הישיבה במעלה גלבוע וחבר תנועת מימד, מסכים שחשבון הנפש של רבנים שונים הוא הצתה מאוחרת. בשונה מהתקופה לפני רצח רבין, אומר גלעד, כיום יש אמירה של רבנים נגד אלימות. לדבריו, הגדיל לעשות הרב שלמה אבינר שיצא באומץ נגד הסרבנות. "זה בעייתי, כל עוד במקביל הרבנים מדברים כל הזמן בטרמינולוגיה אסונית על ההתנתקות", אומר גלעד. "הם לא מבינים שיש לכך השלכות. שאצל הצעירים נוצרה כבר דינמיקה של התנגדות וניכור. עתה, משנעצר הסיכול, הנוער שהראייה שלו נוטה לחלק את העולם לשחור ולבן, לא מודע להבדלים בין מחאה לגיטימית לסיכול וקשה לעצור את הרכבת הדוהרת הזו".

גלעד סבור שהרבנים היו צריכים לתכנן "מהלך חינוכי אדיר, כדי לחדד אצל הנוער ראייה מורכבת שמבינה שגם בצד השני של המתרס יש היגיון, ויש גם כאלה שחושבים על טובת המדינה".

לאו מודה שלפני שהתקבלה ההחלטה על ההתנתקות, היה קשה לתכנן מהלך שמתייחס להתנתקות באופן מעשי. "זה היה נחשב לבגידה ממש". ההתפכחות שלו ניכרת גם בהסכמתו ליטול חלק בתהליך לימודי שנעשה כיום במשטרה ובצבא לקראת ההתנתקות. כיום הוא אחד משני ראשי בית המדרש של "בית מורשה" (השני הוא יהודה ברנדייס) - מרכז אקדמי ללימודי תורה ויהדות בירושלים, שבמסגרתו הוא מלמד מפקדים, מהזוטרים ביותר ועד לבכירים ביותר, איך להתייחס לפינוי. בין השאר, הוא מסביר להם איך המתנחלים מתייחסים להתנתקות ואיך ההלכה מתייחסת להחזרת שטחים.

במצגת שנועדה לאותם מפקדים בצבא ובמשטרה הוא נראה מופיע ומדבר על גבורה. איזהו גיבור? הוא שואל שם - הכובש את יצרו. אם יגדפו ויקללו אתכם, הוא מדריך את החיילים והשוטרים, תישארו בשקט. תתאפקו.

לאו הוא בנו של נפתלי לביא, שהיה קונסול ישראל בארה"ב בשנים 1985-1981, ואחיינו של הרב הראשי, מאיר לאו. הוא בן דורם של רבנים מתונים כמו יובל שרלו, שי פירון ראש אולפנת ישורון בפתח תקוה המשתייכת לבתי הספר הדמוקרטיים, ראם הכהן מישיבת עתניאל, יהודה ברנדייס ודוד סתיו, אבל לעומתם הוא לא הצטרף לרבני צהר (ארגון המייצג את הדור הצעיר של רבני הציונות הדתית). הוא העדיף את עצמאותו. הוא סבור ש"הם מלאי כוונות טובות, אבל מרוב כוונות וניגודי עמדות בין הרבנים, הם לא מצליחים לפעול באופן משמעותי". לדבריו, הם מתקשים אפילו להביע עמדות ברורות בסוגיות כמו מעמד האשה, מסורבות גט ועוד. "מרבית רבני צהר הם תלמידיו של הרב שפירא. ומקובל שלא לחלוק על הרב. כך שהם נמנעים מלהביע את דעתם. זו בעיה".

בני דורו של לאו חוו את תהליך השינוי שעברה החברה הדתית-הלאומית לעבר הקצנה דתית והלכתית, היבדלות ומשיחיות, שהתבטא בהקמת זרמי חינוך קיצוניים ובהתפצלות לזרם החרדי-לאומי. בעולם משתנה זה, הבחירות של לאו מעידות על סלילת נתיב מתון ועקבי בציונות הדתית. "בימי, הרבנים לא היו כלל סוכני התרבות", הוא מעיר. הוא למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בשנות הזוהר שלה. במקום ללמוד בישיבת הסדר, שירת בגולני. אחר כך למד באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט עשה על משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף.

לאו עצמו לא חי בהתנחלויות, למעט בצעירותו, כשבמשך ששה חודשים נטל חלק בהקמת ההתנחלות בית יתיר בדרום הר חברון. זר לא יבין את האהבה לרגבי אדמה, הוא אומר.

הוא מזדהה עם המתיישבים, אך בחלק מסוים של הציבור הדתי מתחילה להיווצר מנטליות חרדית ביחס למדינה, סבור לאו. "רוב רובו של הציבור החרדי הוא לא אנטי ציוני, אלא א-ציוני", הוא אומר. "כיום חלק ניכר מהציבור הדתי הלאומי מאמץ את המודעות הזו. ואני אומר שאל לנו לוותר על ההשתלבות שלנו במדינה".

הרב לאו גר בשכונת הקטמונים, בקומה התחתונה של בלוק טיפוסי. רגע לפני ארוחת הערב הערוכה על השולחן, עומדים כמה מילדיו ומתקשים להתנתק מהטלוויזיה. "אני לא מפחד מהמודרנה. אני בעד השתלבות בעולם", הוא מעיר בדרך החוצה. הוא מספר שכנער היה רגיש לזלזול בו ובשכמותו מצד בני הדודים שלמדו בישיבות חרדיות. "כשהייתי בן 20 חזרתי פעם הביתה מהצבא וישבתי ללמוד גמרא עם חבר. בן דודי נעמד בפתח, הכובע הליטאי בידו. הוא הסתכל עלינו מלמעלה למטה ואמר: אז מה, אתם גם לומדים"?

לאו מבקש להחזיר לחינוך הדתי את השפיות שלו. "כשחנן פורת בא לישיבת 'נתיב מאיר' לקרוא לתלמידים להפגין נגד קיסינג'ר, הרב אריה בינה, ראש הישיבה, לא נתן לו להיכנס לישיבה", הוא מספר. "זה קרה בזמן שמישיבת אור עציון של הרב דרוקמן יצאו אוטובוסים להפגנות. רב אריה קרא לפורת המאוכזב ואמר לו 'אני איש גוש אמונים יותר ממך. ילדים לא משתתפים בדברים רציניים כל כך'. אין היום רבנים כאלה שיאמרו זאת בצורה ברורה. אסור שילדים ישתתפו בפעולות מחאה אפילו לגיטימיות".

בני עקיבא: מחנות הקיץ יוקדמו

מתנועת בני עקיבא נמסר בתגובה, כי התנועה החליטה להקדים את מחנות הקיץ המתקיימים בכל שנה בחודש אוגוסט והם יתקיימו מסוף יולי ועד 7 באוגוסט. מזכ"ל התנועה, איתן מור יוסף, מסביר שזה נעשה כדי "שכל מי שירצה יוכל להביע את עמדתו הדמוקרטית". לדבריו, "לא ייתכן שבזמן ההתנתקות, לא עלינו, ילדים ישירו ביערות".

לדברי מור יוסף, הוא לא צופה בעיה במציאת מדריכים שיפעילו את הקייטנות לעולים, "למרות שמבחינת חלק מבני הנוער, אולי זה לא הרואי כמו לחסום את הצמתים". אף שתנועת בני עקיבא אינה מכוונת לחסימת כבישים, מור יוסף מבין את הנוער שעושה זאת: "כשאדם כואב לו, המדינה לא יכולה להתנהל כרגיל. גם ארגוני עובדים שובתים. אז אם על כסף שובתים, על ארץ לא צריך לשבות?"



הרב בני לאו. חושש משפיכות דמים, מטראומות הגרועות מרצח רבין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו