בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העולמות המתנגשים של היסטוריון חרדי

חרדים ודתיים מביעים עניין מחודש בכתבי עמנואל וליקובסקי, שניסה להוכיח במחקרים את אמיתות התנ"ך

תגובות

מדפים חומים כורעים תחת נטל ספרי הקודש. ליד החלון מרצד מסך מחשב ישן נושן, שולחן אוכל ומאחוריו ספה מהוהה. זהו חדר העבודה הדל של יוסף רוטשטיין, חסיד גור ירושלמי והיסטוריון חובב בן 40, אדם גבה קומה שפיאותיו הארוכות משתלשלות על כתפיו כמנהג החסידים בעיר הקודש. מדי פעם הוא עונה קצר רוח לצלצוליו של טלפון שצבעו הצהוב הזרחני נראה צעקני מדי על רקע הדירה האפרורית. בגמר השיחה, ביידיש, הוא נאנח וחוזר לעיין בספר הבוטניקה שעל השולחן, גופו מתנדנד בקריאה.

הספר, כתוב גרמנית, הוא כמעט הרמז היחיד בחדר למה שאצור בראשו של רוטשטיין: עולם סוער וגועש שבו תנ"ך, מדע פופולרי, מיתולוגיה יוונית, כתובות אשוריות ופפירוסים מצריים, משמשים בערבוביה.

רוטשטיין חריג מאוד בסביבה התרבותית שבה הוא חי. בחסידות גור, כבזרמים אחרים ביהדות החרדית, לא מעודדים עניין בלימודים כלליים ויש מגבלות על ספרות שאינה ספרות קודש. באופן טבעי, בשל מגבלות אלה, עניינו במדעי הטבע ובהיסטוריה וארכיאולוגיה מצטמצם לדלת אמות של חסידותו ואמונתו, ומתקיים מתוקף הזיקה לתנ"ך ולהלכה. כמו אצל היסטוריונים נוצרים פונדמנטליסטיים, הדחף העיקרי לחקירותיו הוא הרצון למצוא הוכחות לכתוב בתנ"ך: סיפור הבריאה, המבול, כיבושי יהושע, ימי מלכות דוד ושלמה, בית המקדש וכדומה. המטרה המשנית היא ביסוס השורשים ההיסטוריים של העם היהודי בארץ ישראל.

מעבר לכך יש בו להט אמיתי של היסטוריון. הוא מספר שמשיכתו לנושא התעוררה כשקיבל לבר מצווה במתנה את הספר "מסע מירון", המתאר מסע לקברים הקדושים בארץ ישראל. כנער שגדל בשכונות הצפופות של ירושלים ולא נחשף כלל לנופי הארץ, הוא היה המום מהתמונות. וכך החל לפקוד את האתרים האלה בחופשות "בין הזמנים" (שנת הלימודים הדתית-החרדית מתחלקת לשלושה חלקים שביניהם שתי חופשות בנות כשלושה שבועות כל אחת). תחילה ליקט מידע ממקורות חרדיים, לגיטימיים, מביקורים באתרים ארכיאולוגיים ומשיחות עם אנשי מקצוע. כשמלאו לו 20 חצה את הגבול והחל לבלות במשך ימים באוניברסיטאות ובספריות. הוא למד בכוחות עצמו לקרוא כתובות עתיקות ונעשה למורה דרך בירושלים, המציג פרשנות משלו, מנקודת מבט חרדית, לאתרים היסטוריים וארכיאולוגיים בעיר.

רוטשטיין מכיר כל קבר, כל באר וכל שער בירושלים. גם בחצר ביתו שברחוב ירמיהו יש באר מים שהוא שיקם. הוא מדריך קבוצות בסיורים לאורך מסלול אמת המים בעיר, שלדבריו מוכיח שמקום בית המקדש השני היה בין שני המסגדים על הר הבית ולא מתחת למסגד אל-אקצה, כפי שגורסת הדעה המקובלת. לדבריו, הציג השערה זו לאריאל שרון, בשנת 2000, ושרון מאוד התרגש.

רוטשטיין דוחה, כצפוי, את ממצאי הארכיאולוגיה המודרנית. הוא נרעש מהתיאוריות השולטות כיום בשדה הארכיאולוגיה - שארכיאולוגים ישראלים בולטים כפרופסורים ישראל פינקלשטיין וזאב הרצוג מקדמים - המציגות את המיתוסים הגדולים של התנ"ך ובמיוחד בתקופות הקדומות, כמו יציאת מצרים וכיבושי יהושע, כאוסף של פנטסיות ואגדות עם. אבל מעבר למניע הדתי להתנגדותו, דומה שהתיאוריות האלה פשוט עקרות מדי לטעמו: "איך אפשר להתעלם מהתנ"ך כמקור היסטורי?" הוא שואל בפליאה, "מי רוצה לחיות בארץ מתה שלא אירע בה דבר? כאשר מקבלים את התנ"ך כמקור, הארכיאולוגיה מחייכת אליך".

כשגילה רוטשטיין בספרייה הלאומית בירושלים את כתבי עמנואל וליקובסקי - חוקר יהודי שנוי במחלוקת שפעל בשנות ה-50, שמחקריו ניסו להוכיח את אמיתות התנ"ך והנסים - נפקחו עיניו. נראה שמה שהניע את וליקובסקי היה היקסמותו מן התנ"ך וראייתו אותו כמקור היסטורי אמין, ורוטשטיין מרבה להסתמך על טיעוניו.

וליקובסקי, רופא ופסיכואנליטיקאי, חי בארץ בשנות ה-30, בחיפה ואחר כך בתל אביב. בתחילת שנות ה-40 עקר לארצות הברית. בעקבות ספר של פרויד על המלך המצרי אחנאתון, אדיפוס ומשה, בעת שחיפש סימוכין במקורות שיאששו את השגותיו על תיאוריית האישיות של פרויד, הוא פיתח תיאוריות משלו על תולדות עם ישראל, שונות מהמקובל, והציע הסברים פסוודו-מדעיים לאירועים הכבירים שהתרחשו על פי המקרא.

וליקובסקי פעל באזור הדמדומים של המדע והמדע הפופולרי. הוא מחברה של סדרת ספרים, שהידועים בהם הם "תקופות בתוהו" - שבו הוא משחזר את ההיסטוריה העתיקה של אגן הים התיכון ומציע כרונולוגיה אלטרנטיווית לתקופת הפרעונים - ו"עולמות מתנגשים", המתאר את תהפוכות הטבע שעברו על כדור הארץ. על שניהם נשפכו קיתונות של ביקורת מצד אנשי מדע. בשונה מישראל, שבה הממסד המדעי והארכיאולוגי התעלם ממנו, בארה"ב התיאוריות טילטלו את עולם המדע.

שתי התיאוריות היסודיות של וליקובסקי עסקו באיחור הכרונולוגיה המצרית המקובלת ובסטיית כוכב הלכת נוגה ממסלולו. התיאוריה האחרונה עוררה עליו את הביקורת הנוקבת ביותר, והיא אמנם מזכירה מדע בדיוני. ב"עולמות מתנגשים" טען וליקובסקי כי כל האירועים המיתיים בתנ"ך ניתנים להסבר כתוצאה של אירוע אסטרונומי חריג בשנת 1500 לפני הספירה - אז סטה נוגה ממסלולו וכמעט התנגש בכדור הארץ. את מסלול סטייתו החל נוגה ככוכב שביט שנפלט מכוכב הלכת צדק בעת התפוצצותו. לפי וליקובסקי, זה קרה בזמן יציאת מצרים וחולל שורה של אירועים הנזכרים בתנ"ך: מכות מצרים, קריעת ים סוף והמן במדבר. כעבור 52 שנה, לפי וליקובסקי, בתקופת יהושע, אירע אירוע דומה. הקריאה "שמש בגבעון דום" מכוונת איפוא לכוכב שביט.

ב"תקופות בתוהו" מציע וליקובסקי כרונולוגיה חדשה לזמן העתיק. יש לו השגות על שיטות התארוך הארכיאולוגיות והוא מציע לקצר את הכרונולוגיה המצרית בכ-500 שנה ופוסל בעצם את 500 השנים שההיסטוריונים מכנים "תקופת החושך" בתולדות יוון. "ואז", מסביר רוטשטיין, "נמצא בשכבות הארכיאולוגיות עדויות לכל מה שמסופר בתנ"ך, והכל יסתדר". בין השאר, וליקובסקי מזהה בגויי הים המקראיים (הפלישתים) את הפרסים ואת המלכה המצרית חתשפסות הוא הפך למלכת שבא. תיאוריה זו חביבה על החרדים, כי היא פשוטה יותר מזו האסטרונומית.

ברבות השנים וליקובסקי נהפך לסמל בעיני כל מי שנאבק בממסד המדעי. כמה מהרעיונות שלו התבררו כנכונים. בעולם היו לו כמה ממשיכים ויש כתבי עת ואתרי אינטרנט שמציגים דעות בעד ונגד. בישראל יצא ב-1992 "התנ"ך האבוד" של יהושע עציון, המסביר את התנ"ך על בסיס החישוב הכרונולוגי של וליקובסקי. בתו שולמית כוגן, בת 80, מתרגמת לעברית בשנים האחרונות ומוציאה לאור את כל ספריו של וליקובסקי. היא מאמינה באמונה שלמה בדרכו של אביה, מתמצאת בכל אחד מהטיעונים הנפתלים, ועונה לכל מי שתוקף את אביה בעולם ובארץ. כוגן מצרה על כך, שבעוד שבחו"ל לפחות התמודדו עם התיאוריות של אביה, התגובות בארץ היו מזלזלות.

לדברי חוקר התרבות אלי אשד, עם תרגומם של הספרים לעברית היתה לווליקובסקי עדנה. נראה שיש לו אוהדים רבים בקרב חובבי מדע פופולרי ובקרב דתיים. כיום עשרות אתרים המציגים תכנים יהודיים או כאלה שעוסקים בהחזרה בתשובה מציגים את תורותיו. הפולמוס על התיאוריות שלו ער.

רוטשטיין פגש את כוגן וכיום מנסה לקדם את הרעיונות האלה באינטרנט ובהרצאות. אתר שהוא שוקד עליו - "האוניברסיטה החרדית" - יציג בקרוב את הטיעונים של וליקובסקי. הוא לא היחיד. קדם לו משה גרילק, עורך העיתון החרדי "משפחה", שגילה את וליקובסקי כבר לפני שנים ותירגם חלקים מ"תקופות בתוהו" בשביל "אל המקורות", ארגון העוסק בהחזרה בתשובה.

רוטשטיין, עם מורה הדרך משה לוי, חרדי ממודיעין עילית, פירסמו באחרונה מאמר באינטרנט שבו הם טוענים כי יש לייחס ליוסף, שהיה בעצם שליט מצרי חשוב, את בניית הפירמידות, בהסתמך על שיטת התארוך של וליקובסקי. בניצני ההתעניינות בארכיאולוגיה בקרב החרדים אפשר לראות גם שלב נוסף בהתקרבותם לציבור הישראלי, והדתי הלאומי בפרט, וניסיון להשמיע את קולם בתיעוד ההיסטוריה של ארץ ישראל.

לדברי הפרופ' דוד אילן, ראש המחלקה לארכיאולוגיה ב"היברו יוניון קולג'", האקדמיה של התנועה ליהדות מתקדמת בירושלים, רבים ממתנגדיו של וליקובסקי לא טרחו לקרוא אותו. אבל לדבריו, "גם בקרב אלה שרואים בו וברעיונותיו קוריוז בלבד, הוא נתפש כאיש מרתק, איש אשכולות. הכתיבה שלו כריזמטית ומשכנעת את מי שלא בקיא בנושאים שהוא מציג". אילן מספר שקריאת ספרו של וליקובסקי, עוד בהיותו נער, סחפה אותו לעסוק בארכיאולוגיה.

לא פלא שאילן מאמץ גישה מאוזנת כל כך לווליקובסקי. בהיברו יוניון קולג' מתעסקים כיום ב"ארכיאולוגיה קהילתית", המותאמת לקהל ומספרת "סיפור בכמה קולות". אילן אומר שהוא שוקל לקיים כנס על התיאוריות של וליקובסקי במסגרת מה שהוא מכנה "ארכיאולוגיה אלטרנטיווית". "יש קהל שלם של אנשים שמתעניין בדעות כמו אלה של וליקובסקי. זה צבעוני ומעניין וגם נגיש יותר לקהל. אם לא נפנה לקהל הזה, אני חושב שאנחנו באוניברסיטאות נפסיד אותו. מצד שני, אפילו כיום אני חושש שאין מי שיהיה מוכן לענות ברצינות לטענות של וליקובסקי".

כוגן מספרת שאביה היה בטוח עד יומו האחרון שהצדק ייצא לאור, אבל, "הוא נהג לומר לי, שזה לא יקרה בימיו ולא בימי". מה היה אומר אילו ידע שחרדים עושים שימוש בתיאוריות שלו כדי לקרב אנשים לדת? כוגן, המתגוררת בהתנחלות בצפון השומרון, סבורה שהוא לא היה רוצה שייעשה שימוש פוליטי בתיאוריות שלו. לאחר שספריו נדחו על ידי הוצאות ספרים מסחריות, היא אומרת, היא בחרה להוציא אותם בהוצאה פרטית ולא נענתה לפניות מצד דתיים או בעלי דעות ימניות. היא גם סירבה להעלות את הספרים באתר החדש של רוטשטיין. אבי לא היה דתי וגם לא אתיאיסט, היא אומרת, אני רוצה שהמחקרים שלו יעמדו בזכות עצמם.

גם ירושלים מלאה קברים

רוטשטין משמש מעין יועץ סתרים ל"אתרא קדישא", הגוף החרדי הנאבק בחפירות, שבאחרונה יזם את ההפגנות בכביש 6. הוא מקובל בעיניהם כבר סמכא ומעת לעת מתייעצים אתו על סמך בקיאותו גם בהלכה וגם בקברים עתיקים. אך הוא גם נחשב לגורם נייטרלי. יש ארכיאולוגים שמבקשים את תיווכו כדי למנוע מאתרא קדישא להפגין באתר חפירות מסוים.

רוטשטין אומר שההקפאה הכמעט מלאה של חפירות רשות העתיקות, מחשש של הפגנות חרדים, נעוצה בחוסר תקשורת. יש מקומות רבים שבהם החפירות נעצרו אך אפשר לחפור שם. "לא מזמן פנתה אלי ארכיאולוגית לגבי עיר דוד. אני אישרתי לה את החפירה. ירושלים מלאה קברים", הוא אומר, "גם מתחת לבית שלי יש קבר. אז מה, בגלל זה לא יגורו בה חרדים ולא ימשיכו לבנות בתים?"



וליקובסקי. ברבות השנים הוא נהפך לסמל בעיני כל מי שנאבק בממסד המדעי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו