בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפוליטיקה של התפילה

מאז קום המדינה חוברו עשרות תפילות בעלות אופי פוליטי - החל בתפילה לחדר האטום וכלה תפילה להצלחה בפריימריס. ההתנקות רק הגבירה את הפוליטיזציה בבית הכנסת

תגובות

"מודים אנחנו לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו על האמונה שעוררת בקרבנו להמשיך בדרך של בניין והתיישבות ולא בדרך של חולשה ורפיון, מודים אנחנו לך על התוצאות שנותנות כוח לאוהבי ארץ ישראל ולמתיישבים בה. על כל התעוררות מאמץ, ומסירות שיצאו מקרבנו. על כל קול של איש או אשה מהצפון מהמרכז ומהדרום שגילו את אהבתם לעם ישראל לארצו ולאמונתו" ("תפילת הודיה על תוצאות המשאל" במרכז הליכוד, מחבר: הרב מרדכי אליהו. מתוך: "באהבה ובאמונה", י"ז באייר תשס"ד)

שבת, 10 בבוקר. מבית הכנסת באחד היישובים באזור המרכז בקע קולו של שליח הציבור שנשא תפילה לשלום ההתיישבות: "אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו", הנעים בקולו, "ברך את בניך אהוביך... ובהם בניך היקרים הנאחזים במסירות ובהתמדה - בחבלי יהודה, שומרון וחבל עזה. ואף כל החושבים עליהם רעה לעקור בנים מגבולם, מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם". בבית כנסת סמוך, באותו זמן, משמיע קולו חזן אחר תפילה בעד ההתנתקות ובעד השלום. "מה עושה הקב"ה עם שתי התפילות?" שואל יואל רפל, שחוקר ומלקט תפילות שונות ומשונות שנכתבו במשך העשורים האחרונים. "האם הוא צריך לשמוע בקולם של אלה שבעד ההתנתקות או של אלה שמתנגדים לה? ומדוע בכלל הוא צריך להחליט באיזו עמדה פוליטית לתמוך", אומר רפל חצי בחמיצות חצי בהומור.

מחקרו של רפל, חוקר היסטוריה ויהדות ותיק, מראה כי בשנים האחרונות, בעיקר בשל שתי תופעות נפרדות, נוצר "מבול" של תפילות הנושאות תכנים פוליטיים השנויים במחלוקת. תפילה לשלום ההתיישבות מאת הרב חנן פורת, תפילת הודיה על תוצאות המשאל (של הליכוד, לפני שנה) מאת הרב מרדכי אליהו, שחיבר גם תפילה לשלום גוש קטיף ויש"ע, תפילה לחדר האטום (שחוברה בפברואר 2003 על ידי המקובל הרב סלמן מוצפי) ועוד כהנה וכהנה.

לדעתו של רפל, ריבוי התפילות נובע מחוסר סמכות רוחנית מרכזית מחד גיסא, ומתמורות פוליטיות משמעותיות מאידך גיסא. "פעם היה הרב גורן", אומר רפל, "רב שידע לדפוק על השולחן ולומר זוהי התפילה, כך קבענו וזה מחייב. אבל היום אין סמכות רוחנית מרכזית שתוכל לאגד סביבה קונסנסוס רחב ושתוכל ליצור תפילה שתתקבל". רפל מציין, כי בעוד שעל טבח יהדות אשכנז ב-1096 - אירוע שבו נהרגו כ-3,000 איש - חוברה תפילת "אב הרחמים" שלפני תפילת המוסף, על שישה מיליון יהודים שנרצחו, הרבנות הראשית אינה מסוגלת לחבר תפילה מוסכמת.

רפל עסוק בשנים האחרונות בכתיבת הדוקטורט שלו בנושא "התפילה לשלום המדינה". תפילה זו נאמרת בשבתות ובחגים בבתי הכנסת בארץ ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים הדתיים הלאומיים. בתפילה מובעת בקשה להשראת ברכה על מדינת ישראל, לקיבוץ גלויות לתוכה ולסיוע מן השמים למנהיגי המדינה. מחקרו של רפל מגלה כי התפילה שנכתבה בידי שני הרבנים הראשיים הראשונים של המדינה, הרב יצחק הלוי הרצוג והרב הספרדי בן ציון עוזיאל, היתה בעצם פראפרזה דתית על מגילת העצמאות. חוץ מ"צור ישראל" (התחליף המקובל לקב"ה) וביטויים שונים אחרים, מכונה מדינת ישראל בתפילה כ"ראשית צמיחת גאולתנו". בשל ביטוי זה ובשל הסתייגותם מן המדינה בכלל, אין מוכנים החרדים לומר את התפילה בבתי הכנסת שלהם.

התפילה לשלום המדינה היא אולי אמן הורתן של התפילות הפוליטיות שמתחדשות לבקרים בימים אלה, אבל רפל סבור שקיימים הבדלים מהותיים בין תפילה זו לתפילות המאוחרות יותר, הבדלים שמאיימים על צביון בית הכנסת כמקום תפילה.

הטוב, הרע והמכוער

"מודים אנחנו לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו על כל הטוב שגמלת לנו, ובמיוחד בשנים האחרונות בעת שרשעי האומות מנסים לרפות את רוחנו ולהחליש את אחיזתנו בארץ הקודש ולא מצליחים, ובעת שירו אלפי טילי מוות על גוש קטיף, ואתה ברחמיך המרובים עוזר ומושיע ומגן עלינו בנסים גלויים" (מתוך "תפילה למען גוש קטיף", מארס 2005, הרב מרדכי אליהו).

הרב חנן פורת, מחברה של "תפילה לשלום ההתיישבות", תפילה שהתקבלה בציבור יותר מאשר התפילות האחרות שחוברו בעת האחרונה, אינו רואה פסול בתופעה. "מי שחושב שתפילה היא ריטואל מאובן - טועה בגדול", הוא אומר. "מי שמאמין בתפילה היהודית כדבר חי וכביטוי חי ואמיתי שאיננו מנותק מהחיים, צריך להבין שהתפילה צריכה לשאת גם התייחסות למציאות חברתית, לאומית ומדינית". הרב פורת מפנה למקורות ההלכתיים שמצווים על האדם לעשות את תפילתו תחנונים ולא קבע. "התפילה מוכרחה לבטא את רחשי הלב של האדם והציבור, בדיוק כמו תפילה לרפואתו של אדם פלוני".

המתנגדים לתפילות הפוליטיות מוצאים בעיה בספציפיות שלהן. "תפילה אמורה לבקש מריבונו של עולם שיהיה טוב, אבל לא אמורה להגדיר מהו אותו טוב, כמו 'אנא בטל את תוכנית ההתנתקות'", אומר מתפלל קבוע בבית כנסת בגבעת שמואל, שם אימצו את "התפילה לשלום ההתיישבות" של הרב פורת. גם רפל מוצא בעייתיות בנקודה הזאת. "זהו אחד ההבדלים בין תפילה לשלום המדינה לבין התפילות הפוליטיות שחוברו לאחרונה", אומר רפל. "מחר בבוקר יחברו תפילה לשלומם של הילדים שיוצאים למועדונים בימי שישי בערב או לשלומה של מכבי תל אביב בפיינל פור. זאת הפקעת הקדושה של התפילה".

הפרופ' אביגדור שנאן מהאוניברסיטה העברית, אחד המומחים המובילים בעולם בנושא תפילות, אינו מוצא פסול בתפילות הפוליטיות המודרניות. "הכל תלוי בשאלה כיצד מגדירים פוליטיקה", הוא אומר. "האם ההחלטה לצרף את המינים (כינוי לכופרים ולמתנצרים) לברכת המינים (בתפילת שמונה עשרה) וכך להוציאם מבית הכנסת היא פוליטית? האם ההחלטה להדגיש את תחיית המתים (בברכה השנייה של תפילת שמונה עשרה) היא פוליטית? האם האיסור שהטיל רב סעדיה גאון על אמירת 'אור חדש על ציון תאיר' הוא פוליטי (ונבע מאיזו התנגדות למשיחיות טרם זמנה)? וניתן לשאול עוד ועוד".

שנאן מסכים לטענה שיש בעיה מסוימת בספציפיקציה של התפילות, במיוחד אם יש לה פן שלילי ("ואף כל החושבים... לעקור בנים מגבולם מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם") ולא חיובי. אבל הוא מוצא לגיטימיות בתפילות משום שאין בהן שימוש של מטבע ברכה ("ברוך אתה ה'") ואז מדובר יותר בהצהרות נוסח "יהי רצון". "אחרי הכל", אומר שנאן, "הקב"ה, לפי עולמם של מסדרי הסידור, שומע תפילות כל פה, וברור שמי שמבקש למנוע את ההתנתקות למשל ומאמין שה' לא רק מקשיב אלא גם יעשה כבקשתו, ראוי שיתפלל על כך. אם נחליט כי רק מה שכתוב בסידור מחייב, נהפוך את התפילה למוסד קר ועקר". שנאן מציין בהקשר זה את השינויים בתפילת "נחם" של תשעה באב, או את ההצעה למחוק את "לעלובת נפש" מברכת ההפטרה (אחרי מלחמת ששת הימים) שהם, לדבריו, עדות יפה לכך שהתפילה צריכה לשקף את מה שהמתפלל רואה כנכון וכראוי לבקש.

דעתו של שנאן בדבר הלגיטימיות של התפילות החדשות נתקלת בלא מעט ביקורת של רבנים בציבור הדתי והחרדי. "מדובר בעבודה זרה", אומרת אישיות רבנית חרדית, "לקחת משהו שכתבו לצרכים נלוזים, ובצורה נלוזה, ולהעטות עליו את השם תפילה - זוהי עבודה זרה שמפקיעה את הקדושה מהתפילה". גם רפל חושב כך. "הבעיה בתפילות האלה, שאתה יודע איפה זה מתחיל אבל אתה לא יודע איפה זה נגמר. התפילה עלולה להפוך להיות עיתון יומי וגרוע מכך - להפוך לסלע מחלוקת פוליטי בתוך בית הכנסת, שאמור להיות בית תפילה ולא מועדון לוויכוחים פוליטיים". רפל מציין כי בבית הכנסת שלו, החרים מישהו מהמתפללים במשך שנה שלמה את דפי פרשת השבוע של תנועת "עוז ושלום" השמאלנית ומנע מהמתפללים לקרוא אותם. "יש בזה משהו מכוער", אומרת האישיות החרדית, "שיהודי בבית כנסת יצטרך להרגיש אי נוחות בחלק מהתפילה בשל עמדותיו הפוליטיות".

מרחב המחיה והרב עובדיה

"אבינו שבשמים, אשר הושבת את ישראל לגבולם, ארץ ירדן וחרמונים נחלת שבט מנשה מקדם, ראה והביטה בעוני צאנך, חוסה על עמך ואל תיתן נחלתך לחרפה למשול בם גויים" (מתוך תפילה לשלום הגולן, חוברה בתקופת שלטונו של אהוד ברק, המחבר אינו ידוע).

בעת מבצע קדש חיבר הרב גורן את התפילה לשלום חיילי צה"ל. תפילה זו התקבלה בקרב קהילות ישראל והיתה במקרים רבים תחליף ראוי יותר לתפילה לשלום המדינה השנויה במחלוקת. הרב עובדיה יוסף, למשל, לא נותן את אישורו לסידור חדש אם זה אינו כולל את התפילה לשלום החיילים, אבל מנגד הוא אינו מאשר סידור המכיל את התפילה לשלום המדינה. "התפילה לשלום המדינה" נזנחה גם על ידי הקהל הטבעי שלה, חובשי הכיפות הסרוגות, שמאז הסכמי אוסלו יצרו נוסחים שונים לתפילה כדי להביע את ביקורתם על ממשלות השמאל. כך, למשל, שונו המלים "שלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה וחזקם בעצה טובה מלפניך" למלים "העמד בראשה אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". בידיו של רפל יותר מ-60 נוסחים שונים של התפילה לשלום המדינה.

במקביל לשינויים שחלו בתפילה לשלום המדינה, חוברו תפילות משלימות או תפילות נוספות, "אד הוק", לכל סיטואציה פוליטית שהתעוררה. התהליך עצמו התחיל במלחמת יום כיפור, בימי המצוקה הגדולים. אז חוברו תפילות שונות שרובן הגדול לא שרדו. תפילות חוברו להצלחת המו"מ לשלום עם מצרים, בימי מלחמת המפרץ הראשונה, בעת המו"מ עם סוריה על הגולן ובימי הסכמי אוסלו. "בית הכנסת הפך להיות במה פוליטית", אומר רפל, "הבעיה היא שהמרחק הקטן בין להתפלל או לא להתפלל הפך להיות חלק מהוויכוח עצמו". גם הרב פורת מסכים שתפילות מעין אלו שחיבר הוא בעצמו צריכות להיאמר בציבור רק אם יש לכך הסכמה. "אם התפילות מביאות לפילוג בציבור - אין הן צריכות להיאמר במסגרת ציבורית". אבל הרב פורת טוען שלא כל "אדם שולי" יכול להביא לביטול התפילה הפוליטית בציבור.

מרחב המחיה של התפילות המודרניות מצומצם יחסית, בין סיום תפילת השחרית לבין תחילת תפילת המוסף. לצד תפילות ספציפיות מקובלות יותר כמו אשכבות, אזכרות ו"מי שבירך" לחולים, נשמעות בשנים האחרונות התפילות החדשות, הפוליטיות, המקוננות על מצב מסוים או מייחלות למצב אחר.

מהו כוחן של התפילות החדשות? האם זהו תהליך חולף בקרב הציבור הציוני-הדתי או שמא זוהי תופעה מתרחבת שעלולה לאיים על צביונו התמים של בית הכנסת? רפל סבור שזהו איום משמעותי שעלול להפוך את בית הכנסת למועדון פוליטי. הפרופ' שנאן סבור שהתופעה לגיטימית כל עוד היא מסגלת לעצמה משקל ראוי של "יהי רצון" בלבד. הרב פורת סבור כי "כוחות השוק" אמורים לפעול גם במקרה זה ולהבדיל בין התפילות שישרדו ויתקבלו בציבור לבין אלו שיישכחו. מתנגדיו סבורים כי "השוק" יכול לקבל תפילה על גוש קטיף בעוד שאין שום תפילה על רצח היהודים בשואה. "קצת פרופורציות", הם מבקשים.



אביגדור שנאן "אם נחליט כי רק מה שכתוב בסידור מחייב, נהפוך את התפילה למוסד קר ועקר"


יואל רפל "מחר יחברו תפילה לשלומם של הילדים שיוצאים למועדונים או לשלומה של מכבי תל אביב בפיינל פור"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו