בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המכה השנייה של חלוץ

בתקופת האי ודאות הפוליטית שלאחר הבחירות, תהיה לרמטכ"ל עוצמה רבה. לפי כל הסימנים, הוא לא ימליץ לשלוף ראשון, אלא להגיב על התקפה בכוח מרבי

תגובות

"נקודה שנייה שמופיעה במטרות המלחמה שלנו", אמר הקצין הבכיר בדיון המטכ"ל, "היא הרצון שלנו להכתיב הסדר ולא לשאוף לשלום. אני פוחד משלום. אני חושב שמבחינת העם היהודי והישראלי, שלום בעשור הקרוב יש בו המון סכנות. דיברתי על זה עוד לפני שראיתי שהיהודים נכנסים לגדה, אבל בהרכב הדמוגרפי שיש היום, מחצית עם ישראל בארץ הוא ישראל השנייה עם הרקע הלוונטיני. אם נוכל לנסוע לביירות לחופש-נופש, יש הרבה סכנות בזה. צריך להגיע לשם, אבל לא בשביל להכתיב שלום אלא בשביל להכתיב הכרעה. זה לשבירת כושר האויב ולהפיל אותו. לא גמרנו לעשות זאת בסיני, נעשה זאת בקהיר, אבל אם יהיו להם עוד אלף טנקים במערב התעלה אני צריך לעשות את שדה המערכה החדש הנמצא בין קהיר והתעלה. לא מפני שאני מעוניין בקהיר, כי שם ישנו העם המיוחד שאפשר לחתום אתו שלום. שלום כפי שהוא מקובל בין יפאן וארצות הברית. עוד לא הגענו למחשבה על צורתו של השלום הנכסף, אבל כפי שהוא נראה לי הוא שלום מסוכן מאוד וכדאי לא להכניס אותו".

מובאה מאלפת זו ניצלה לאחרונה מהגניזה בידי אבי רז, דוקטורנט באוניברסיטת אוקספורד ועיתונאי לשעבר. הקצין הבכיר המצוטט בה נגד שלום עם הערבים ונגד "ישראל השנייה עם הרקע הלוונטיני" הוא רחבעם זאבי, אז (7 באוגוסט 1967) עוזר ראש אג"ם ובהמשך אלוף פיקוד המרכז. זה האיש שהתערב במינוי אלופים, גם בתקופת הרמטכ"ל שאול מופז; צה"ל כיבד אותו, בחריגה מהנוהג המעניק את הכבוד רק לרמטכ"ל לשעבר או לאלוף שנהרג בעת שירותו, בקריאת בסיס צבאי - מחנה פיקוד העורף ברמלה - על שמו. זה האיש שלרוצחיו מייחסת ממשלת ישראל, המועדון שממנו התפטר ערב ההתנקשות בו, חשיבות עליונה, גדולה במוצהר מזו של רוצחי אלף ישראלים אחרים.

בנמקם סיכולים ממוקדים, טוענים צה"ל והשב"כ כי מבוקשים אינם יעד למעצר ולענישה על רציחות העבר, אם פרשו מפעילות וחדלו ממעורבות בפיגועים. המסר ברור: חיי פוליטיקאי שווים יותר. על מות ישראלי רגיל, לוונטיני או לא, אפשר להבליג, אך בל תונף יד זדים על שר, כי אז יכעסו השרים מאוד ויחליטו לסכן חיי חיילים במבצע מעצר עם הפנים לעבר ולא לעתיד. הביצוע המוצלח אינו מטהר את המניע. דבריו של אהוד אולמרט על החזרת ה"כבוד" של זאבי במבצע מעוררים חרדה, שמא יטיל את צה"ל בקלות דעת להרפתקאות מדממות למען כבודו של מישהו. מאמציו להצטייר כמצביא-על מגוחכים. הצידוק האמיתי לפעולה לא היה במישור הסמלי, הרגשי או הפוליטי. יחד עם רוצחי זאבי היו עוד מבוקשים רבים, ביניהם ממשתתפי הלינץ' ברמאללה, ומעצרו של פואד שובאכי מאפשר לשאוב ממנו מודיעין (ותעמולה) בשפע על קשרי הפלשתינאים עם איראן וגורמים אחרים.

תחרות הנחישות

כאיש צבא, ואולי כאדם בכלל, דן חלוץ הוא היפוכו של זאבי. כרמטכ"ל קיבל בירושה את תוכנית הפשיטה על כלא יריחו, אם תסתמן כוונה פלשתינית לשחרר ממנו את אנשי ישיבת ההסדר. ההחלטה נולדה בממשלת אריאל שרון ותורגמה בצה"ל לתוכנית מבצע בתקופת משה יעלון. אחד הדוחפים העיקריים לה היה אבי דיכטר, המתייסר בתקלות אבטחת זאבי ורואה ברצח אחד הכישלונות הגדולים ביותר של השב"כ בחמש שנותיו בראשותו. בתחרות הנחישות למנוע מרוצחי זאבי לחמוק, אסור לשאול מופז לפגר אחרי דיכטר - האיום העיקרי עליו, מתוך רשימת קדימה, במאבק על תיק הביטחון בממשלה הבאה.

כמפקד צבאי בכיר, נבחן מופז לפחות שלוש פעמים באירועים בלתי מתוכננים בגדה המערבית, ובשלושתם לא הצליח: כמפקד אוגדה בטבח במערת המכפלה, ערב פורים לפני תריסר שנים; באותו תפקיד, בחילוץ נחשון וקסמן בשלהי אותה שנה; וכרמטכ"ל, בקבר יוסף. ההשוואה אינה לגמרי הוגנת, כי משימתו של חלוץ השבוע ביריחו היתה קלה יותר, לאחר חודשים רבים של הכנות, שינון ותרגול. גם לא נכון להקיש ממבצע בתנאי מותרות, מול דחליל, איך יתפקד צה"ל בפעילות מלחמתית סבוכה לנוכח אויב נועז, מתחבל וחמוש הרבה יותר. ועדיין, ניתן ללמוד ממה - ומאיך - שהתרחש ביריחו לאן מוביל חלוץ את הצבא.

בתקופה של אי ודאות פוליטית, שתתמשך גם במוצאי הבחירות אל ההתגוששות סביב הרכבת הממשלה ואיוש משרד הביטחון, תהיה לרמטכ"ל עוצמה רבה, אישית וארגונית, אף יותר מכרגיל. לפי כל הסימנים, חלוץ מתכוון להשתמש בעוצמה זו באופן שקול והחלטי. לא לשוש אלי הדק, לא לשלוף ראשון ולירות לכל עבר, אבל מרגע שישראל תותקף - להגיב בכוח מרבי.

זו גישת המכה השנייה, הפעם שלא במובנה המקובל, בהקשר העולמי של ההרתעה הגרעינית, המזהירה את התוקפן שתפארתו לא תהיה על מכת פתע, משום שבידי קורבן ההתקפה יישאר כושר מהלומת נגד. המכה השנייה של חלוץ היא ההמתנה למכה הראשונה של האויב (חמאס, חיזבאללה), שמא לא תבוא וההתלקחות תיחסך, ואם תבוא - לפעול במחץ.

שני רכיביה של גישה זו, האיפוק בהמתנה והמחץ בתגובה, אינם מובנים מאליהם. כבר היו בישראל שרי ביטחון ורמטכ"לים, ולא רק בלבנון בראשית שנות ה-80, שהתגרו בצד השני כדי למשוך אותו לקטטה, וכשסירב להתפתות יצרו התגרות שהביאה לתגובה ששימשה להצדקת השלב הבא במבצע הישראלי. לעומתם, היו שהבליגו ונכנסו למערכה רק בעל כורחם, אך משעשו זאת בלי מתאם בין מטרות מדיניות לאמצעים צבאיים, שילמו את המחיר בנפגעים ובלחץ בינלאומי.

חלוץ מתון בקומת הגג של השקפת עולמו ושאפתן בקומה שמתחתיה, כמפעיל כוח. הוא אדם מעשי, שאילו נשאל בוודאי לא היה פוסל הסדר עם כל גורם פלשתיני החותר באמת להסדר, להבדיל מניהול מלחמת חורמה עם הפוגות תכסיסיות: הוא אינו שבוי בקלישאה שאין עם מי לדבר, אלא מצטער להיווכח, שמי שמוכן לדבר עם ישראל יכול רק לדבר. חלוץ גם אינו משתייך לנבהלים ממגמת התעצמות החמאס, או החיזבאללה, עד כדי המלצה לקטוע אותה במהלומה מונעת בעיתוי נוח. בהינתן סיבה אמיתית (להבדיל מאמתלה מלאכותית) לכך, סביר להניח שימליץ להכות כה חזק, ולא רק מהאוויר, עד שפני הזירה ישתנו בעקבות המערכה.

אם לשפוט לפי התבטאויותיו בתקופות שונות, חלוץ ינסה לשכנע את הממשלה - ואולי גם את הציבור הישראלי - שמטחי מאות ואלפי הרקטות של חיזבאללה על הגליל, מפרץ חיפה ואף דרום הכרמל מחייבים תשובה יסודית וסבלנית. השכנוע יידרש, משום שתוכנית צבאית סדורה להשמדת מערך אמצעי הלחימה של חיזבאללה (שאותם יתקשה הארגון לחדש בתנאים שייווצרו בשטח ובמצבן המדיני העדין של סוריה ואיראן) תחייב כריתה שיטתית של היער ולא כיבוי שריפות. בימים הראשונים של מערכה כזאו עלול העורף לספוג מכה כואבת. לחץ ציבורי על הממשלה לייצר תגובה מאולתרת בחיפזון, בתקווה להקלה מיידית של הסבל, עלול להפריע למימוש התוכנית. כמתנגד מוצהר של כיבוש שטחים, לא יהיו לו עכבות להציע גם פשיטות קרקעיות, פנימה והחוצה.

ביום שני ביקר חלוץ ב"ארמון", מוצב השליטה של פיקוד הצפון. הדיון עסק בתכנונים המבצעיים למקרה של הסלמה ביוזמת חיזבאללה ובהסדרת היחסים בין המפקדות השונות. לאלופי הפיקודים בדרום ובמרכז נותן חלוץ סמכויות מוגדלות בהפעלת הכוח, למעט בסיכולים ממוקדים. סגנון הפיקוד שלו הופך את חסרונו, מיעוט ניסיונו במבצעים יבשתיים, ליתרון. הוא אינו מפקד אוגדה מחיל הרגלים שלעולם לא ישתחרר מזכר חוויותיו כמפקד כיתה ויכפיל אותן בהתאמה. חלוץ מנחה את הדרגים שמתחתיו במדיניות כוללת ובדגשים עיקריים, זז הצדה ונותן להם לעבוד. ביריחו בא יחד עם ראש אגף המבצעים גדי אייזנקוט, איש המפתח במטכ"ל שלו, לחבורת הפיקוד הקדמית של אלוף פיקוד המרכז יאיר נוה. הרמטכ"ל סקר את תוכניותיהם של נוה, מפקד אוגדה 162 גיא צור ומפקד חטיבת הבקעה מוטי אלמוז, ושוחח עם מופז ועם אולמרט. אחר כך נכנס לחדר צדדי ועקב ממנו אחר ההתפתחויות, כדי שלא להכביד בנוכחותו על המפקדים שניהלו את המבצע.

כחוליה המקשרת בין הפיקוד בשטח לבין הדרג המדיני, השפיע חלוץ על המתרחש בהשגת זמן נוסף לפעולה - הוערך שמחיר הסתערות מהירה וכוחנית עלול להימדד בהרוגים ובפצועים ישראלים - ובשכנוע כי כדי להימנע מנפגעים מוטב גם להיכנס ללילה, ואף לנהל את המצור עד הבוקר, כשבאותה עת נרשמים לחצים מצד המדינות שאזרחיהן נחטפו והוחזקו בידי פלשתינאים. חלוץ גם הסכים להצעת המפקדים לשחרר את השוטרים הפלשתינאים שנאסרו במבצע.

כלא יריחו היה הפרק הראשון בסדרה על יחסי ישראל עם הפלשתינאים בתקופת החמאס. לפני פרשת הכלא, הניחו בצה"ל שהעימות המחודש עם הפלשתינאים יתעכב עד לאחר הרכבת ממשלת החמאס. אז היה המטכ"ל ממליץ לפעול בחריפות נגד הנהגת החמאס - בממשלה, בפרלמנט ומחוצה להם - אם יאפשרו פיגועים מתוצרת, או בחותמת, הג'יהאד האיסלאמי, החזיתות העממיות או אל-קאעדה.

עמדת צה"ל היא כי השלמה עם פלשתין דו-ראשית, מחמוד עבאס הטוב והעקר ואיסמעיל הנייה הרע והאכזר, תקלע את ישראל למלכודת; וגם אם החמאס עצמו ישמור תחילה על ריסון, הרי לא יתכתש עם אנשיו המוסווים, או עם הארגונים האחרים, במאמץ לסיכול פיגועים. הקו שמוביל חלוץ דוחק את החמאס לדילמה - לפעול כממשלה אחראית ומיושבת בדעתה או להסתכן באובדן נכסיו. חלוץ מחכה עכשיו להנייה, ולחסן נסראללה, ולבחירות, ואוי לישראל אם בעקבותיהן יתקבלו ההחלטות במונחים ריקניים של השבת כבוד הפוליטיקאים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו