בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שאלת דה האן

אילו היה המנהיג החרדי, המשורר ההומוסקסואל יעקב ישראל דה האן חי היום, האם היה משתתף במצעד הגאווה, או מפגין נגדו?

4תגובות

זועק מן האדמה. בראשית שנות ה-20 צמח לעדה החרדית בירושלים מנהיג חדש, העיתונאי ההולנדי יעקב ישראל דה האן. הוא הפך למדינאי של העדה, יצר ברית עם מנהיגים ערבים, דן אתם באפשרות לבטל את הצהרת בלפור והפך ליריב מר של התנועה הציונית.

ב-30 באפריל 1924 יצא דה האן מתפילה בבית הכנסת של בית החולים שערי צדק בירושלים, שם אמר קדיש על אביו שנפטר שבועיים לפני כן. כשיצא משער בית החולים ניגש אליו צעיר, איש ארגון ההגנה, שאל אותו מה השעה, וירה בו שלושה כדורים.

החרדים הכריזו על דה האן קדוש. "עד היום דמו תוסס וזועק מן האדמה, על מה ומדוע נרצח", כתב חבר הכנסת לשעבר, מנחם פרוש, בזכרונותיו.

על מצבתו של דה האן בהר הזיתים נכתב "המלומד המצוין החכם הנעלה רב הפעלים, ר' יעקב ישראל דע-האאן, אשר זנח אחריו כל חמודות תבל... ויהי חבר ליראי ה'... זכרה לו אלוקיך לטובה כל אשר פעל ועשה".

שום דבר רע. דה האן לא היה רק מנהיג חרדי חשוב. ב-1904, עוד לפני שחזר בתשובה, הוא פירסם את הספר ההומוסקסואלי הראשון בהולנד, "הצינור", על אהבתם של שני סטודנטים. בספר היו יסודות אוטוביוגרפיים ברורים. ציטוט:

"...סאם, עמלת כל כך למצוא דירה. תן לי נשיקה".

"לא ולא אם תרצה תבוא ותקח".

"סאם בעצם איננו עושים דבר רע... אני רק אוהב אותך".

דה האן עבד אז בשתי משרות, כמורה וכעורך מדור הילדים של ביטאון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הוא פוטר משתיהן.

הנער המרוקני. ב-1924, אחרי שעלה לארץ ונהפך למנהיג חרדי אנטי-ציוני בולט, שבועות ספורים לפני שנרצח, פירסם דה האן ספר שירים, "מרובעים", שחלקם הומוסקסואליים בבירור. המוכר שבהם הוא השיר "ספק":

"למה אחכה בשעת לילה זו /

בגבור תרדמה על העיר /

בשבתי אצל כותל בית המקדש? /

לאלוהים או לנער המרוקני?"

פוי שטן. במכתב מ-9 בספטמבר 1925, כתב הסופר ש"י עגנון לאסתרליין אשתו: "בחפשי דירות נמסרתי מערבי לערבי עד שנתוודעתי לערבי אחד והוא מדבר אשכנזית צחה (...) כשסיפרתי למר גרינהוט את שם האיש וכו' הודיעני שזה היה חברו הידוע של די האן ימח שמו, הינו אשתו, פוי שטן" (מתוך "אסתרליין יקירתי")

ב-1932 פירסם הסופר הגרמני ארנולד צווייג רומן על ארץ ישראל של ראשית ימי המנדט, בשם "דה פרינט חוזר הביתה" (תורגם לעברית תחת השם "דה וריאנט חוזר הביתה"). הרומאן נפתח ברצח של יצחק יוסף דה פרינט, עסקן חרדי אנטי-ציוני שהוא גם משורר בשפה ההולנדית והומוסקסואל, הנקשר אל נער ערבי ירושלמי.

תפילה ומלחמה. ביום רביעי שעבר קיימו החרדים בכיכר השבת בירושלים הפגנה ראשונה נגד מצעד הגאווה שיתקיים בבירה ב-10 בנובמבר. העובדה שכבר לא מדובר במצעד עולמי אלא בגאווה מקומית בלבד, שיככה את ההתנגדות רק במעט. כרזות לקראת העצרת קראו ל"תפילה ולמלחמה". הכרזות סיפרו ש"עיר הקודש ירושלים נתונה תחת מתקפת הרס וחורבן מצדם של אנשי תועבה טמאים וחטאים".

העיתון החרדי "משפחה" דיווח לפני כמה שבועות כי "השנה מתוכננות הפגנות (נגד מצעד הגאווה) בהיקף רחב יותר, כאשר הפעם, בניגוד לשנה שעברה בה דובר על מחאות קולניות בלבד, ישנן גם תוכניות לפגוע בצועדים עצמם כמיטב מסורת ההפגנות של ירושלים החרדית". בפועל, בשנה שעברה דקר מפגין חרדי ארבעה צועדים במצעד הגאווה. זה מעט יותר מ"מחאות קולניות בלבד".

ביטאונה של דגל התורה, "יתד נאמן", דיווח שגדולי התורה קבעו כי "כל מי שיש בידו לפעול ולעשות כדי למנוע את האירוע החמור, חייב לעשות זאת בכל דרך שהיא". אבל "יתד נאמן" לפחות הדגיש שאת המאבק באירוע יש לערוך, "כמובן, שלא בדרכי אלימות".

ההומומונומנט. החרדים מרבים לתקוף את הציונות על רצח דה האן ומכנים אותו קדוש. אבל הם מיעטו מאוד להנציח את זכרו, בגלל המבוכה. לעומת זאת, שורה משיר של דה האן, "כזו כמיהה ללא גבול לידידות", חקוקה על אחת משלוש צלעות ה"הומומונומנט" באמסטרדם. ההומומונומנט היא אנדרטה המציינת את זכר כל ההומוסקסואלים שנרדפו לאורך הדורות בשל נטייתם. איש ההגנה אברהם תהומי, מיוזמי הרצח, הכחיש שנטיותיו של דה האן בין מניעי הרצח: "לא ידעתי על זה", אמר.

גאווה של ציונים. מתבקש לשאול, אילו היה חי דה האן היום, באיזו הפגנה היה משתתף? במצעד הגאווה או בהפגנות החרדים? אולי היה רוצה להיות חצי מהזמן עם החרדים ולהפגין נגד עצמו וחצי מהזמן עם ההומואים ולתת לעצמו דרור? ואם היה בוחר להשתתף במצעד עם הנער המרוקני, האם לא היתה סכנה שקיצונים חרדים יתקפו אותו, דווקא אותו? והאם לא היה המנהיג הנערץ הופך למוחרם ולמנודה?

העיתונאי שלמה נקדימון כתב יחד עם שאול מייזליש את הספר "דה האן - הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל". נקדימון אומר שדה האן יצא מהארון רק בספרים ובשירים שפירסם בהולנדית, ולכן נטיותיו לא היו ידועות לחרדים בארץ. הוא סבור שאם דה האן היה פעיל בימינו, הוא היה מנסה להתחמק ממעורבות במאבק נגד מצעד הגאווה כדי לא להיחשף. אבל נקדימון גם מעריך שאם דה האן היה נשאר בחיים, הוא לא היה מסיים את חייו רבי התהפוכות כחרדי, אל ממשיך במסלול גלגוליו ומתאסלם.

יהודה משי זהב מזק"א כתב בצעירותו ספר על רצח דה האן בתשובה לספר של נקדימון. לדברי משי זהב, השירים אינם מעידים על מעשים הומוסקסואליים, ו"אף אחד לא יכול להגיד שתפסו את דה האן בשעת מעשה". בכל מקרה, הוא סבור שדה האן לא היה משתתף במצעד גאווה של ציונים.



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו