בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש לגולן מחיר

ב-2000 תמך אלוף פיקוד הצפון אשכנזי בנסיגה מהגולן בהסכם עם סוריה. ככל הידוע, הוא לא שינה את עמדתו

תגובות

לא היה לו רגע אחד פנוי בחודש האחרון, לגבי אשכנזי, אבל לפני כשבועיים הוא בילה שעתיים ליד מיטתו של רפאל גרשטיין בבית החולים תל השומר, בשיחת נפש אפופה געגועים מהורהרים. רפאל ושולה, חברי קיבוץ רשפים, הם הוריו של ארז גרשטיין, מפקד אוגדת לבנון ("יחידת הקישור") שנהרג בפיגוע של חיזבאללה ב-28 בפברואר, 1999.

קצינים מבטיחים רבים נהרגו בעת מילוי תפקידם בתולדות צה"ל, אבל רק במקרים מעטים השפיע מותם על הרכב צמרת הצבא. גרשטיין, ללא ספק, היה נעשה לכל הפחות אלוף, אולי אלוף פיקוד הצפון, ואילו כיהן בתפקיד זה בקיץ שעבר, היתה המלחמה בלבנון מתנהלת באופן שונה לחלוטין.

שמונה שנים מתאבל אשכנזי על ארז גרשטיין. תמונתו מלווה אותו מפיקוד הצפון לסגנות הרמטכ"ל ועכשיו, בוודאי, ללשכת הרמטכ"ל. כשביקש רפאל גרשטיין לראותו, פינה אשכנזי את לוח הזמנים הדחוס שלו, כמנכ"ל משרד הביטחון וכרמטכ"ל בדרך. הם דיברו, כמובן, על כמה חסר להם ארז. מי יודע, אולי גם הוא היה מתמודד עכשיו על כהונת הרמטכ"ל, העיר אשכנזי.

כשהזהיר גרשטיין ב-1998 מפני תגובת שרשרת לקריאה לנסיגה חד-צדדית מלבנון - התרופפות "צבא דרום לבנון", התחזקות חיזבאללה, חשיפת צה"ל לנפגעים רבים יותר - לא צפה כי במהרה יהיה הוא עצמו לאחד מקורבנותיה. גם אשכנזי התנגד לנטישה ללא הסדר. הוא תמך בהשגת הסכם עם סוריה, שמחירו המזערי הנקוב הוא הגולן, כי המיקוח שנותר הוא על הרצועה שבין מורדות הגולן לבין הכנרת. בטקס מינויו לרמטכ"ל שלשום, ציין אשכנזי כי אמו, פרידה, היגרה ארצה מסוריה. ההיגיון המדיני-ביטחוני והרקע המשפחתי מתמזגים: אם יהיה לאשכנזי תפקיד מרכזי בהשגת שלום עם סוריה, תוכל אמו לשוב ולבקר במחוזות ילדותה.

כאלוף פיקוד הצפון, השתייך אשכנזי לאסכולת קודמו בחטיבת גולני, האלוף במילואים אורי שגיא. שגיא סייע לראש הממשלה ושר הביטחון, אהוד ברק, במגעיו עם חאפז אסד, בין השאר במישרין עם שר החוץ פארוק א-שרע, עד שברק נבהל מעצמו ונסוג מהנסיגה.

שגיא, אשכנזי ובכירים בקבע ובמילואים, התנדבו לעזור לברק בשיווק ההסכם לציבור, אם ייחתם. הם ביכו אז, בשנת 2000, את החמצת ההזדמנות, וחששו שנסיגה חד-צדדית תשפיע לרעה על הזירה הפלשתינית. למרות הסתייגותו מנסיגה כזו, ניהל אשכנזי בהצלחה מסוימת (בלי הרוגים, עם הפקרה מבוהלת של ציוד בשטח) את מבצע "אורך רוח", היציאה אל הקו הכחול.

מאז, ככל הידוע, לא שינה אשכנזי את עמדתו. כרמטכ"ל יוכל להפעיל את מלוא השפעתו בכיוון זה, כמו גם להפחתת סיכוני המלחמה בחזית הצפונית. בכל משחקי המלחמה, התרגילים וההדמיות של צה"ל, המניחים אלפי נפגעים ישראלים בהתנגשות עם סוריה, מוגדרת מטרת המלחמה בנוסח דומה: להגיע למשא ומתן עם דמשק "מעמדת יתרון". אך מה בדיוק ייחשב ליתרון, לאחר כל ההרג וההרס, כאשר אפשר להגיע לתוצאה זהה או טובה יותר ללא חלל אחד?

נדע-מה-לעשות

בפברואר 2000 במפגש בבסיס חיל האוויר עם מאות קציני סגל הפיקוד הכללי של צה"ל, התרברב ברק כי "היות ואנחנו יוצאים (מלבנון) על פי בחירתנו... אנחנו מונעים את הדינמיקה של יציאה שעלולה להצטייר כתבוסה".

ברק הוסיף כי יש עדיפות ליציאה בהסדר, "משום שמצב הביטחון לאורך הגבול הבינלאומי יהיה אחר אם מגיעים בהסדר, שבו יש כתובת בצד השני... אם יהיה הסדר עם סוריה, יהיה מחובר אליו הסדר עם לבנון, לא כי אנחנו מעמידים את זה כתנאי (...) אלא כי זה ינבע מעצם הדינמיקה של משא ומתן". ניתוח מעולה שחסר רק הרצון הפוליטי לממש אותו. "אם לא נגיע להסדר, נדע מה לעשות בלי הסדר", המשיך ברק.

בין שברק יחזור לממשלה כשר הביטחון בעוד שלושה חודשים, לאחר הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה, ויהיה הממונה הישיר על אשכנזי, ובין שיהיה רק עד מומחה, חשוב לצטט מדבריו על מיתווה ההסכם עם סוריה. הד לסיומם של דברים אלה נשמע השבוע בהתנצחות בין אהוד אולמרט ובנימין נתניהו בוועדת החוץ והביטחון.

"אנחנו נתונים בתוך מעטפת של גמישות לא רחבה מאוד, שנקבעה על ידי עשור שלם של ניסיון למשא ומתן", אמר ברק. "רבין הפקיד פיקדון אצל האמריקאים, לא אצל הסורים, שאומר למה הוא יהיה מוכן אם דרישותיו תתמלאנה. שמעון פרס קיים שיחות ממשיות עם הסורים, על בסיס אותן הנחות של פקדון רבין, קרי שאם כל הדרישות מתקיימות, אז לגבול קוראים 'גבול 67', והוא מסומן על בסיס מה שהיה ב-67'".

הוא סיפר שבוועידת שפרדסטאון, פארוק א-שרע אמר בנוכחותו ובנוכחות נשיא ארה"ב אז, קלינטון, שיש ברשותו מכתב שממנו עולה כי נתניהו, כמו שלושת קודמיו, גם הוא היה מוכן לדון על הבסיס הזה. "אני, כמובן, לא שאלתי את שרע שאלות הבהרה", אמר ברק, "כי כל שאלה נוספת רק יכולה להרע את מצבנו; אבל הסתכלתי על קלינטון, לראות אם הוא מופתע, או שנראה לו שהוא שומע איזה דבר שקר מופרך, ולפחות על הבעת פניו לא ראו".

ברק הוסיף עוד כי "אנחנו צריכים להיות מאוד מפוכחים, פה לא מדובר על הסדרים שאנחנו קובעים לפי משאלות לבנו, מדובר על הכרעות קשות מאוד, שבהן גם כאשר הפערים קטנים, זה לא אומר שהם ניתנים לגישור, כי מה שנראה להם המקסימום לא נראה לנו המינימום".

עזה תמורת הגולן

עד כאן ברק בתקופת ביל קלינטון. אשכנזי מונה לארבע שנים. בעוד שנתיים יישב נשיא חדש בבית הלבן, אבל עכשיו מושל שם ג'ורג' בוש, והוא הרי מתנגד להידברות ישראלית עם סוריה המסייעת להורגי אמריקאים בעיראק, החשודה ברצח רפיק אל-חרירי, המשתפת פעולה עם איראן ומעבירה לחיזבאללה נשק שיופנה נגד ישראל ונגד פואד סיניורה. לכאורה, כל עוד בוש קובע, אין מה לחשוב על דיבור עם סוריה.

אלא שיש לפחות עדות מוחצת אחת המלמדת שהמצב הפיך. בוש כבר דחף למגעים בין ישראל לבין סוריה, ואם ישתנו התנאים ובשאר אסד ייענה לדרישות האמריקאיות בסוגיות הלא-ישראליות, אין מניעה שמדיניות בוש תחזור לנתיב שנזנח לפני כשלוש שנים. עדות זו נמצאת בספרו של אורי דן, "בסודו של אריאל שרון".

בראיון בספטמבר 2004 המובא בספר, טען שרון שיזם את העלאת רעיון הנסיגה מעזה באוזני השליח אליוט אברמס, במפגשם החשאי ברומא, בנובמבר 2003, כדי לסכל מו"מ ישראלי-סורי. אברמס "הגיע כדי לדון עמי על המצב במזרח התיכון. הוא דיבר על מה שהסורים מנסים לעשות, ושהם כביכול מוכנים להיכנס למשא ומתן עם ישראל... אמרתי לאמריקאים: בואו נתמקד קודם כל בנושא אחד, הפלשתיני. אי אפשר לשים עכשיו על כתפי ישראל בעיה נוספת. בעקבות השיחה הזאת, הממשל לא חזר אלי יותר עם נושא המשא ומתן הסורי אפילו פעם אחת".

המשוואה, אם כן, היא "עזה תמורת הגולן" - קחו אתם, האמריקאים, את עזה, והרפו מאתנו בשאלת הגולן. הבעיה היא שלמשוואה שני צדדים. אם הזירה הפלשתינית תקועה, יצוץ מישהו, בוואשינגטון או בדמשק, כדי להפשיר בדיפלומטיה או באש את הקרחון שמתחת לחרמון.

מבחנו המקצועי של אשכנזי יהיה בהכנת צה"ל לעימות האפשרי שלפני חידוש המיקוח. מבחנו הלאומי יהיה בסיכול הצורך בעימות זה. לצדו יהיו עוד שניים מחבריו של גרשטיין - יורשו כמח"ט גולני, אלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט, שהיה מזכירו הצבאי של ברק ב-2000 הגורלית, ומי שקדם לגרשטיין בפיקוד על החטיבה, סגן הרמטכ"ל משה קפלינסקי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו