בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלום של ילד רזה עם שם משונה

סיפורו של המועמד ברק אובמה, שמנסה להיות השחור הראשון בבית הלבן

תגובות

תקווה

אביו של ברק אובמה ביקר אותו רק פעם אחת, כשהיה בן עשר בערך. אם אפשר לומר שהכיר אותו, היה זה באמצעות מכתביו ואחר כך בזכות המסע שערך בעקבות סיפור חייו - מסע שהוביל לכתיבת רב המכר הראשון של אובמה, "חלומות של אבי". שיאו של המסע הזה, אולי גם של הספר, בסצינה משכנעת מאוד, גלוית לב, שבה יושב אובמה - אמריקאי שהתקרב אז לגיל שלושים, שאפתן וחכם, בוטח ומשכיל - בין קבר אביו לקבר סבו, בכפר בקניה שבאפריקה. יושב ובוכה.

עשור וחצי לאחר מכן, אובמה הוא כבר הצלחה מסחררת בכל קנה מידה, מחייך כל הדרך למיקרופונים הנפרשים בפניו. בנם של סטודנט שחור מאפריקה וסטודנטית לבנה מקנזס, שהכריז בשבת שעברה, כצפוי, על מועמדות, יש אומרים אפילו ריאלית, לנשיאות ארצות הברית. אם יזכה במרוץ ואם לאו, אובמה הוא דמות מרתקת, מסעירה את הדימיון. התגשמות החלום האמריקאי. לספרו השני, המככב גם הוא כבר שבועות לאין ספור ברשימת רבי המכר, קרא "ההעזה שבתקווה". ושימותו הציניקנים.

פוליטיקה

אובמה העמיד את עצמו לבחירת המפלגה הדמוקרטית, שמטעמה הוא רוצה להתמודד על הנשיאות ב-2008. אם ינצח, תהיה זו סנסציה. הסנאטורית הילרי קלינטון מניו יורק היא המועמדת המובילה ללא עוררין כרגע, ואובמה הוא מועמד מן המעגל השני, המצומצם, הכולל אותו ואת המועמד לסגן הנשיא לשעבר, ג'ון אדוארדס, שכל אחד מהם מקבל 15%-20% בסקרים בקרב דמוקרטים, לעומת שלושים ומשהו לקלינטון; גם בדירוג המועמדים של המגזין הפוליטי "נשיונל ג'ורנל" דורגו החודש אובמה שני ואדוארדס שלישי - אחריה.

שני אלה, אדוארדס ואובמה, יתחרו כנראה על קולותיהם של מי שאינם חפצים בקלינטון. אם תמעד במסעה, הנראה כרגע סלול, אולי יזנק מי מהם לפסגה. אם תנצח, אולי תבחר באחד מהם כסגנה. יש הרואים בכרטיס כזה - האשה הראשונה והשחור הראשון שמתמודדים על הנשיאות - קלף שיהיה קשה לנצח. אך בינתיים, לכודים השניים במאבק אכזרי וקר. "אובמה הודיע שהוא מנסה להפסיק לעשן", אמר עליו אחד ממנחי תוכניות הבידור של הלילה, "ואלה חדשות טובות להילרי קלינטון. מכיוון שהוא נושף בעורפה, היא לא תצטרך לדאוג עכשיו בגלל העישון הפסיווי".

לפני כמה שבועות התעוררה סערה קצרה בין שני המטות. אנשיה של קלינטון הואשמו על ידי מגזין ימני בניסיון להכפיש את אובמה ולהפיץ שמועות כאילו הסתיר את האמת על לימודיו במוסד איסלאמי. אובמה עצמו מספר בביוגרפיה שלו על השנים המעטות בהן למד בבית ספר שרוב תלמידיו מוסלמים בעת שהתגורר, כילד, באינדונזיה.

כנראה שהוא עוד יצטרך להידרש לשאלות הללו. גם שמו האמצעי, חוסיין, עוד יעלה לדיון לא פעם ולא פעמיים. אובמה יידרש להצטייד בעור של פיל ובעצבי ברזל. הוא לא מביא אתו הרבה ניסיון פוליטי לקמפיין המפרך העומד לפניו. רק לפני שנתיים נבחר לסנאט מטעם מדינת אילינוי ולפני כן היה מחוקק מקומי. מעולם לא נדרש להתמודד מול יריב קשה, מעולם לא נחשף כפי שייחשף כעת. גם אין הרבה הישגים של ממש באמתחתו: לא חוקים חשובים, לא קבלת החלטות תחת לחץ, לא רקע בנושאי חוץ וביטחון לאומי. על כן, מה שיש לאובמה להציע הוא את אובמה - כישרון, כריזמה, תבונה, סיפור חיים.

חיים

הוא לא יהיה המועמד הראשון שסיפור חייו משמש כמצע, מגנט, לבוחר האמריקאי. ביל קלינטון, שגדל עם אב חורג בבית עני בעיירה נידחת, היה "האיש מהופ". ובמירוץ הנוכחי ישנו עוד מועמד, מושל אייווה לשעבר טום וילסק, שסיפור יתמותו המוקדמת יכול לשמש כדגם להתגשמות החלום האמריקאי.

הנה, על קצה המזלג, מה שיש לביוגרפיה של אובמה להציע. אביו האפריקאי, גם הוא ברק אובמה, בא ללמוד בהוואי, שם פגש את אמו, אן, שהיתה אז בת 18 בלבד. כשהאב עזב להמשך לימודים באוניברסיטת הרווארד, ומשם בחזרה לקניה, נשארו האם ותינוקה בהוואי, עד שנישאה בשנית לאינדונזי שעבד בעסקי הנפט.

כך הגיע אובמה בן השש לג'קרטה, בה חי ארבע שנים (אלה שנות החינוך ה"מוסלמי"), עד ששב להונולולו, שם גדל בהשגחת סבו וסבתו. כנראה שהיה מוצלח מאוד כבר כילד, מכיוון שהתקבל לבית ספר פרטי יוקרתי, ומשם ללימודים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. לאחר הלימודים, צעיר ומלא אידיאלים, הלך לעבוד בארגון קטן בשיקגו, שסייע למובטלים מן הקהילה השחורה, הענייה, של השכונות הדרומיות.

שלוש שנים מתישות עברו עליו ובהן התגבשה גם תודעתו החברתית. אחר כך, לקראת סוף שנות ה-80, הלך ללמוד משפטים בהרווארד וב-1990 גם נהפך לעורכו השחור הראשון של ה"הארוורד לאו רוויו" - כתב העת המשפטי הנחשב של הסטודנטים שם - הפעם הראשונה שבה עלה בידו לעשות היסטוריה. לאחר הלימודים סירב להצעות מפתות ממשרדי עורכי דין משגשגים, וגם החליט שלא להיענות להצעה מבית המשפט הפדרלי לערעורים.

הוא חזר לשיקגו. שם, כעורך דין צעיר, טיפל בתיקים של עובדים מופלים, מובטלים שפונו מבתיהם, מסכנים ודפוקים משולי החברה האמריקאית. במקביל, החל ללמד משפטים באוניברסיטה של שיקגו, אך חיפש את הנתיב לקריירה פוליטית. בסופו של דבר התמודד, וגם ניצח, על תפקיד בסנאט של אילינוי.

מועמדות

"חדר לינקולן" המפורסם בבית הלבן, על שמו של אברהם לינקולן, נשיא מלחמת האזרחים ושחרור העבדים, עבר שחזור מחדש תחת פיקוחה של אשת הנשיא, לורה בוש. רהיטיו הנושנים של לינקולן ועותק מ"נאום גטיסברג" שנשא בשדה הקרב העקוב מדם שבפנסילווניה, היו שם גם קודם. אך רק כעת שוחזרו כהלכה גם השטיחים הוויקטוריאניים ויריעות הבד הכבדות.

זה היה למעשה המשרד של לינקולן, לא חדר המיטות. האגף המערבי, בו שוכן כעת חדרו של הנשיא, לא נבנה עדיין בתקופתו. בעוד שנתיים יצויינו חגיגות מאתיים השנה להולדת לינקולן, והוועדה המתכננת כבר מחפשת את הדרך הנאותה לציין את חשיבותו ומשמעות מעשיו. אובמה ודאי ישמח להיות שם ב-2008, שהרי מאז החל לרוץ, רבו המשווים אותו ללינקולן.

אובמה עצו ציטט כמובן מלינקולן בנאום שבו הכריז רשמית על מועמדותו. אך גם בין אלה שוודאי לא יצביעו עבורו, היו שהשתמשו בלינקולן כדי להזכיר שלא כל נשיא בא לבית הלבן עם ניסיון עשיר. שניהם מאילינוי, שם מתחילה ההשוואה, אך עוד סיבות מגוונות להשוואה הזאת. גם לינקולן היה עורך דין, גם הוא בא למשרה הרמה עם ניסיון מועט (שנתיים כחבר קונגרס בלבד) אך הוכיח שלעתים די בזה. בשבוע שעבר, עת הכריז אובמה על מועמדותו, עמד בכפור על מדרגות בית המחוקקים בספרינגפילד, אילינוי, המקום שבו עמד לינקולן כשנשא את נאום הניצחון בפריימריס על מועמדותו לסנאט ב-1858 (הוא הפסיד במירוץ ההוא בטרם נבחר, שנתיים אחר כך, לנשיאות).

גם זה אחד מנאומיו הידועים יותר של לינקולן, אך מן המוקדמים יותר. "בית שמפולג מבפנים לא יוכל לעמוד", קבע בו - תחזית שהתגשמה עם פרוץ מלחמת האזרחים. הנאום שהפך אותו למתמודד רציני על הנשיאות בא רק שנה וחצי אחר כך, כאשר דיבר בחריפות נגד מוסד העבדות במכון בניו יורק.

אם ייבחר אובמה לנשיא, גם לו נאום הראוי לתיעוד בספר. זה הנאום שנשא בוועידת המפלגה הדמוקרטית שהכתירה את ג'ון קרי למועמד של 2004 - נאום שגנב את ההצגה מכל שאר הנואמים. אובמה היה אז רק מועמד לסנאט, לא מוכר, לא ידוע. אך הוא הצליח לחשמל את האולם ולזנק, ביום אחד, לכוכבות לאומית שלא נסדקה עדיין. "האם אנו משתתפים בפוליטיקה של ציניות או בפוליטיקה של תקווה?", שאל אז, "אני לא מדבר על אופטימיות עיוורת, אני מדבר על משהו משמעותי יותר. זו תקוות העבדים היושבים סביב המדורה ושרים שירי חירות; תקוות המהגרים המפליגים לחופים רחוקים; תקוות קצין הימיה הצעיר המפטרל באומץ בדלתא של נהר המקונג; תקוות בנו של עובד מפעל הטקסטיל המעז להצליח נגד כל הסיכויים; תקוותו של ילד רזה עם שם משונה המאמין שבאמריקה יש מקום גם בשבילו".

תהיה ממנו נחת

בשבועות האחרונים התלבטו אנשי צוותו של אובמה כיצד נכון לבטא את תמיכתו של המועמד בקשרים האיתנים בין ישראל וארה"ב. הם שמעו מחברים ומיועצים שלאובמה יש בעיה בתחום הזה. ליהודי ארה"ב תפקיד חשוב במפלגה הדמוקרטית, אך חלקם מביטים על אובמה בחשד מסוים. לא שפעם עשה משהו שעלול להחשיד אותו - רקורד ההצבעות שלו בנושאי ישראל הוא "ללא דופי", כפי שהגדיר זאת אחד מתומכיו. הוא ביקר בישראל לפני שנה בערך, ובראיון לתוכנית "60 דקות" ביטא השבוע עמדות שעל רובן תוכל גם ממשלת ישראל לחתום ללא קושי.

אובמה לא יסטה מהזרם המרכזי הדמוקרטי בכל הנוגע לשאלה הישראלית, אומרים אנשים המכירים את עמדותיו. הוא מאמין שארה"ב צריכה להשקיע מאמץ בתיווך, אך אינו מזהה כרגע, "בעיקר בקהילה הפלשתינית... מנהיגים שיש להם גם את הרצון וגם את היכולת לנטוש את האלימות כאסטרטגיה, ולאכוף הסכמים עם ישראל", אמר למראיינו השבוע,"עד שזה יקרה, אני לא חושב שנראה הרבה התקדמות".

אובמה ידבר בקרוב גם בפני קהל יהודי, אולי בכנס ה"מועצה היהודית ליחסי קהילה" (JCPA) בוואשינגטון בסוף החודש. צוותו זימן לאחרונה כמה דיונים כדי לסייע בגיבוש פרטי מצעו הישראלי. אובמה אינו רוצה להשאיר מקום לספק.

דן שפירו, שסיים השבוע שש שנים כעוזרו של הסנטור ביל נלסון וישמש כעת כיועץ של מטה אובמה לענייני מזרח תיכון, אמר ל"הארץ" השבוע כי המועמד מאמין בחשיבות הקשר האמיץ בין ארה"ב לישראל, וכי לא יתפשר על ביטחונה ושלומה. אובמה, אמר שפירו, היה מאפשר לישראל מן הסתם לנהל משא ומתן עם סוריה, משום שהוא עצמו אינו מאמין במדיניות של הימנעות מדיאלוג. גם עם איראן היה מנסה לדבר, אך להתפשר בנושא החשוב באמת, לא יסכים. "הוא חושב שאסור להגיע למצב שבו איראן תהיה גרעינית", אמר שפירו, "זה מסוכן מדי". כמו הנשיא בוש, אובמה יאמר שבנושא הזה "לא צריך להוריד אף אפשרות מהשולחן".

ממילא, הספק אינו נובע דווקא ממה שאמר או עשה, אלא ממה שלא עשה. פאנל המומחים שכינס "הארץ" דירג את אובמה בקביעות כאחד משני המועמדים לנשיאות הפחות "טובים לישראל". אין לו רקורד ארוך, משכנע, של תמיכה, מנמקים חברי הפאנל. נתן דיאמנט מ"איחוד הקהילות האורתודוקסיות" של יהודי אמריקה, המכיר את אובמה מימי לימודיהם המשותפים בהרווארד, הסביר השבוע שהרקורד הקצר של אובמה פשוט לא נתן לו הרבה הזדמנויות להוכיח את אהדתו לישראל, בניגוד ל"מחזיקי משרות ותיקים יותר".

גם הפוזיציה הפוליטית של אובמה מקשה על דירוג גבוה יותר בסולם התמיכה בישראל. הוא מועמד המנסה לעקוף את קלינטון משמאל ובקרב התומכים המסורים ביותר שלו יש צעירים רדיקלים של המפלגה, הפחות אוהדים לישראל. ממילא, ישראל לא תהיה נושא מרכזי בסדר היום האמריקאי בבחירות. אובמה ייבחן, על ידי רוב הבוחרים, לפי עמדותיו ביחס למדיניות החוץ בכללותה. הוא גם יביא עמו את הרקורד החברתי המרשים שהספיק לצבור. אך בינתיים, הבחירות מתנהלות סביב נושא עיקרי אחד - עיראק.

אובמה התנגד למלחמה מראשיתה - יתרון בעיני בוחרים דמוקרטים, כזה שאין לקלינטון שתמכה בה, עד ששינתה את דעתה. הוא רוצה נסיגה מהירה של כוחות ארה"ב מעיראק, עד מארס 2008, ונהפך, במידה רבה, לנושא הדגל של המסר הזה. בשיעור ראשון וקצר, של עוצמת הזרקור המאיר לעברו כעת, כשל השבוע והתנצל. הוא תיאר את חיי החיילים שנהרגו בעיראק כ"מבוזבזים". בינתיים, פרצה, ודווקא באוסטרליה, סערה קטנה שנקשרה בשמו. ראש הממשלה, ג'ון הווארד, המקורב לבוש, אמר כי הטרוריסטים בעיראק מתפללים לניצחון אפשרי של אובמה.



ברק ומישל אובמה, בהכרזת המועמדות בספרינגפילד, אילינוי, בשבוע שעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו