בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תגידו לנו שזאת החברה הערבית, שזה האיסלאם

ערבים-ישראלים לא בטוחים את מי צריך להאשים באלימות בתוך המשפחה בחברה שלהם

תגובות

לא קל לגבר יהודי לכתוב על נשים ערביות. מסך החשדנות כפול. "אתה לא יכול לשאול אותי מה אפשר לעשות מלמטה בחברה הערבית נגד אלימות כלפי נשים, אלה שאלות של גבר", אומרת הקרימינולוגית ד"ר נאדרה שלהוב-קבורקיאן מהאוניברסיטה העברית, שמתמחה באלימות נגד נשים, "זה כמו לשאול נשים מוכות למה הן נשארו בבית. כדי לטפל בבעיה הזאת צריך לפרק את מוקדי הכוח, להוציא את הנשק מידי הפאלוקרטים". פאלוקרטים, מלשון פאלוס, הם גברים, יהודים וערבים, שהמדינה - לטענתה - נותנת בידיהם את הכוח לשלוט על הנשים.

עכשיו, היא אומרת, יש פאניקה גם בקרב נשים ערביות בצפון. רבים קושרים בין המקרה של רים אל-קאסם מחיפה, שנרצחה ליד ביתה בשכונת הדר לפני כחודשיים, לבין האיומים על חייה של אנג'לינה פארס, הדרוזית שרצתה להתמודד בתחרות מלכת היופי ונאלצה לפרוש. "הסיפור בצפון מתחיל להזכיר את מה שקורה ברמלה", היא אומרת. "אני לא מקשיבה לניתוחי המשטרה או לדיבורים של גברים. המקור היחיד בשבילי הוא הנשים עצמן. והן מספרות על טרור שלא ייאמן".

מועיין חלבי, המגדיר עצמו כ"פמיניסט ערבי", אומר שיש פחד לדבר על הנושאים האלה, בגלל החשש מההשפעה הגואה של התנועה האיסלאמית. אבל כל הדוברים מפנים אצבע מאשימה גם לעבר החברה הישראלית, שדוחקת את הערבים לשוליים וכך נותנת לאנשים המחזיקים נשק, את התחושה שהם יכולים לכפות את רצונם על הסובבים אותם. אשמים בעיניהם גם המשטרה ומוסדות הרווחה, שלא ממש אכפת להם שערבים רוצחים אחד את השני ולא נותנים עזרה לנשים שזקוקות לה.

"אל תגידו לנו שזאת החברה הערבית, שזה האיסלאם", אומרת שלהוב-קבורקיאן, "אל תהפכו את זה לעניין תרבותי. הסיבות למה שקרה ברמלה הן היסטוריות-פוליטיות, לא תרבותיות". ועם זאת, יש לה ביקורת קשה על מה שקורה בתוך החברה הערבית. "חייבים לעצור את הרציחות האלה, גם אם צריך להתערב מבחוץ. המדינה צריכה לקחת את עצמה בידיים ולא לחזור כל פעם לאותם אנשים. המדינה נותנת לפאלוקרטים האלה נשק. האם זה מקרה שהרבה בנות של משת"פים נרצחות? ברגע שאתה מעלים עין, אתה נותן כוח לאנשים האלה".

"המצב ברמלה הוא קרקע פוריה לצמיחת בעיות חברתיות קשות", אומרת מנהלת עמותת "נשים נגד אלימות", עיאדה תומא-סלימאן, "הניתוק ממרכזי החברה הערבית בצפון, הניכור מהחברה היהודית, החיים בגטו, האבטלה, הסמים. וכל זה בנוסף לדעות הקדומות של גברים שחושבים שהם אחראים על הנשים ועל כבוד המשפחה. הכל סביבם מתפורר, ואין להם על מה לשלוט. האשה היא הדבר האחרון שהם יכולים לשלוט עליו".

"המפלגות הערביות חרתו על דגלן את שוויון האשה", אומרת תומא-סולימן, "אפילו התנועה האיסלאמית מגנה מעשי רצח של נשים, גם אם היא מוסיפה אחר כך את המשפט שהנשים צריכות לנהוג בצניעות. אבל הנושא הזה לא נמצא בראש סדר העדיפויות".

היא סבורה, שמה שקורה ברמלה לא עונה על ההגדרות הקלאסיות של רצח על רקע של כבוד המשפחה. לדבריה, "היו שם גם מקרים של רעולי פנים שלא מתוך המשפחה שירו בבנות המשפחה. אפשר להגיד שרציחות שם הן על 'כבוד הקהילה'. מרימים טלפון למשפחה ואומרים לה שאם הם לא יטפלו בבת שלומדת מחוץ לרמלה, הם 'יטפלו' בבחורה הזאת".

תומא-סולימן מודעת לקושי של המשטרה להשיג ראיות נגד הרוצחים, אבל מרגישה שהמשטרה לא מתייחסת ברצינות לנושא. לדבריה, היא התריעה לפני כמה שנים שיש "רשימה שחורה" של נשים המיועדות להירצח ובמשטרה צחקו עליה. עכשיו המשטרה מתגאה בחשיפת הרשימה. "מדברים עכשיו על 25 נשים שנתנו עדות - מישהו חשב ברצינות איך הן יחזרו הביתה?"

חוסר הרצינות של המשטרה, לפי תומא, מתבטא גם ביחס כלפי החשודים באיומים ברצח על אנג'לינה פארס. כמה חשודים נעצרו, "ובאופן מוזר האחרון שבהם שוחרר ביום שבו פארס הודיעה שהיא מוותרת על ההתמודדות על מלכות היופי. אם לא יוגש כתב אישום בפרשה הזאת, זה יעיד על כך שהמשטרה רואה את העניינים האלה כ'בעיות פנימיות' שהערבים צריכים לפתור בעצמם". ממשטרת כרמיאל נמסר, כי חומר החקירה בפרשת האיומים על פארס "נמצא בבדיקה בפרקליטות מחוז חיפה ועדיין לא הוחלט אם להגיש כתב אישום.

היועץ האסטרטגי מועיין חלבי הוא אחד הגברים היחידים בארגון "כיאן", ששם לו למטרה להעלות את המודעות הפמיניסטית בקרב נשים ערביות. אחרי רצח רים אל-קאסם בחיפה, הוא כתב באתר האינטרנט "ynet", ש"מי שמסוגל לרצוח את אחותו, יכול לעשות כל דבר". הוא מסביר ש"יש חזרה לדת ולכן יש חשש שדברים כאלה לא יתקבלו יפה. גם להיות עבריין זה מכובד היום. היום יש כבוד לעבריינים. תראה איזה כבוד נותנים לרוזנשטיין. תאר לעצמך מה קורה עם עבריינים בחברה כמו החברה הערבית, שלא יודעת מה הזהות שלה".

משיחות עם אנשים שנכלאו למד חלבי, שרוצחים בשל "כבוד המשפחה" זוכים למעמד גבוה בסולם הכבוד הפנימי של הכלא: לפני שודדים בשוד מזוין, והרבה לפני אנסים. "אני מבין שלמשטרה לא קל, אבל היא צריכה להתייחס לרצח כזה כמו לכל רצח", אומר חלבי, "אם היו רוצחים שמונה יהודים ממשפחה אחת, המשטרה היתה עוברת על זה לסדר היום? ברור שהבעיה קודם כל אצלנו, אבל אם לא יפתרו את הדבר הזה, הוא יגלוש הלאה. זו בעיה לכל החברה, לא רק לערבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו