בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרדינל זה לא מקצוע ליהודי

ז'אן-מארי לוסטיז'ה, ניצול שואה שהתנצר, היה מועמד לתפקיד האפיפיור. היהודים לא אהבו את זה

תגובות

האקס המיתולוגי. בדרך כלל אנחנו די גאים בישראלים לשעבר שהגיעו רחוק, למשל זכו בפרס נובל. יהודים לשעבר זה כבר עניין אחר. אפילו פרופ' ישעיהו ליבוביץ אמר על מרדכי ואנונו שמשום שהוא משומד, הוא בבחינת "חלאת המין האנושי". הקרדינל ז'אן מארי לוסטיז'ה היה לא רק משומד, אלא גם ראש הכנסייה הקתולית בצרפת. מיכאל ששר, מחבר הספר "מדוע פוחדים מישעיהו ליבוביץ'", סבור שאם היה ליבוביץ' פוגש את לוסטיז'ה, הוא "לא היה אומר לו שום דבר מחוץ לכך שהוא משומד".

הפתרון הסופי. לוסטיז'ה התנצר ב-1940 כשהיה בן 14. אמו גיזלה נספתה באושוויץ. לקראת יום השואה ב-1995 פרצה סביבו מחלוקת קשה בישראל, לאחר שאוניברסיטת תל אביב הזמינה אותו לכינוס בנושא "שתיקת האלוהים" בשואה. הרב הראשי האשכנזי אז, ישראל לאו, שאף הוא היה ילד בשואה, נחשב לאיש מתון במיוחד במלותיו, אבל במקרה של לוסטיז'ה, לא ברר מלים. "דרך השמד הרוחני שמייצג לוסטיז'ה, מובילה, כמו ההשמדה הפיסית, לפתרון הסופי של בעיית היהודים", אמר. יו"ר אגודת ישראל אז, הרב משה זאב פלדמן, האשים את האוניברסיטה כי היא "רוחצת ידיה בדם קורבנות השואה".

עבר את הגבול. מאבק חריף התעורר אז אם להזמין את לוסטיז'ה להשתתף בטקס יום השואה ביד ושם. לא לשאת דברים, אלא פשוט לשבת בקהל. יו"ר המועצה הלאומית של יד ושם אז, יוסף בורג, הכריז כי "מי שהתנצר עבר את הגבול, ולא שייך לעם היהודי". ביטאון אגודת ישראל "המודיע" טען שהזמנת לוסטיז'ה לטקס היא "טירוף הדעת שאין גדול ממנו". שר החינוך, אמנון רובינשטיין, שנכנע ללחץ, הסביר שאין לפגוע באחדות העם ביום השואה.

קולות החיים והמתים. באותו יום השואה ביקר לוסטיז'ה ביד ושם שלא במסגרת הטקס. הוא כתב בספר האורחים: "שיישמעו על פני האדמה כמו בשמיים קולות החיים והמתים, ושהחיים ישמרו על הזיכרון למען התקווה". לחתימתו הוסיף את שמו העברי, אהרן. עשר שנים אחר כך הוזמן לוסטיז'ה, כמו שועי עולם אחרים, להשתתף בטקס חנוכת מוזיאון השואה החדש ביד ושם. הוא ישב במרחק של שני כיסאות מהרב הראשי האשכנזי, יונה מצגר. באותה שנה ייצג לוסטיז'ה את הוותיקן בטקס לציון 60 שנה לשחרור אושוויץ. הוא סיפר שלא רצה להשתתף באירוע. "אלך לשם רק משום שהאפיפיור ביקש זאת ממני", אמר.

איך אתה יכול? ארנו לוסטיגר, בן דודו של הקרדינל ומנהיג הקהילה היהודית בפרנקפורט, נהג לשאול אותו במפגשים משפחתיים: "איך אתה, אחרי השואה, יכול להיות נוצרי, כשיודעים מה הכנסייה לא עשתה כדי להציל יהודים?" לוסטיז'ה נהג להקניט בחזרה: "איך אתה אחרי השואה יכולת לחיות בגרמניה?"

אחת הטענות נגד הגעת לוסטיז'ה לכנס באוניברסיטת תל אביב היתה שלא את שתיקת האלוהים הוא צריך להסביר, אלא את שתיקת האפיפיור פיוס ה-12. לוסטיז'ה דווקא היה שותף בכיר למשא ומתן בין הכנסייה למנהיגות העולם היהודי. בין היתר הוליך את הכנסייה הצרפתית להכיר בתמיכתה בחוקים האנטישמיים של ממשלת וישי. למרות זאת, כשייצג את הוותיקן ב-2005 בטקס יהודי-נוצרי חשוב, הגדירו במשרד החוץ הישראלי את החלטת הוותיקן לשלוח דווקא אותו כחוסר רגישות.

הסכנה חלפה. עם כינוס אסיפת הקרדינלים האחרונה באפריל 2005 כדי לבחור את יורשו של יוחנן פאולוס השני, היה לוסטיז'ה בין המוליכים בטבלאות ההימורים. באירלנד היה יחס ההימורים 4:1. אבל גם אז לא הוצף העולם היהודי בגאווה. בעיתונות היהודית הובע חשש שמינויו יעודד התנצרות ויגביר את נישואי התערובת. לוסטיז'ה נהג לומר "נולדתי יהודי ואשאר יהודי" ולדבר בלשון "אנו היהודים", וזה רק הגדיל את החשש. בסוף נבחר הקרדינל הגרמני יוזף רנציגר (בנדיקטוס ה-16), וסכנת האפיפיור היהודי חלפה.



תצלום: רויטרס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו