בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בטוח יותר חזק יותר שמח יותר

ערב פסח, קצת יותר משנתיים לאחר שנכנס לתפקיד, משדר אהוד אולמרט ביטחון עצמי שלא היה לו בעבר. בראש סדר היום: מניעת נשק גרעיני מאיראן. וחוץ מזה, הוא מתכוון להתמודד בבחירות הבאות, וביבי בכלל לא מדאיג אותו. להיפך. ראיון עם ראש ממשלה שקם לתחייה

תגובות

"אני רוצה שיהיה ברור". אהוד אולמרט נדרך, רוכן קדימה, מישיר מבט והולם באגרופו על השולחן. מהלומות קצובות אך נחושות. "אני מתכוון לרוץ גם בבחירות הבאות, אני אוביל את קדימה בבחירות הבאות, ואני גם אנצח בבחירות הבאות. שלא יהיה ספק בעניין הזה. חד וחלק".

זו היתה הפעם היחידה במהלך ראיון החג, שעה וחצי אורכו, שאולמרט נפרד ממשענת כיסא המנהלים שלו. הוא בוודאי לא הופתע מהשאלה. הוא ארב לה. בדבריו היה מסר בהיר כבדולח, בעיקר ליריביו מבית, בקדימה, אבל גם למתמודדים ממפלגות אחרות: "אם מישהו רוצה להתמודד, שישים את מה שיש לו על השולחן. נשמע מה הוא רוצה לעשות במשא ומתן. האם הוא רוצה להשקיע בחינוך, או להרוס אותו. האם הוא רוצה להשקיע בשיפור המצב החברתי, או להמשיך ולהתעלם מהמצוקות. הרקורד שלי יעמוד מול הרקורד של אלה שאולי יש להם כל מיני חלומות. אני מוכן להתמודדות. עם ישראל הוא עם חכם ואחראי, הוא יידע במי לבחור".

אולמרט חוגג סוג של ניצחון, בעיקר על המראיינים. ראיון החג הקודם אתו נערך בדיוק לפני שנה, ערב פסח, כחודש לפני דו"ח וינוגרד החלקי. נודה, היינו סקפטים. אולמרט נראה כבר-מינן פוליטי. איש כמעט לא האמין ששנה אחרי הדו"ח החלקי הקטלני ושלושה חודשים אחרי הדו"ח המלא שהתאייד במהירות, הוא יישב על כיסאו, משוחרר מאיומים פוליטיים מיידיים, בעיצומו של מו"מ מדיני, המלחמה מאחוריו, פרשת בנק לאומי מאחוריו, מנהיגי מדינות ובראשם נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש יבואו לחגוג אתו את יום העצמאות ה-60 של המדינה, ופרסומים זרים מייחסים לו שתי החלטות מבצעיות מוצלחות: פיצוץ מתקן גרעיני בסוריה וחיסולו של רב-המחבלים עימאד מורנייה.

אולמרט משחק בתבונה בקלפים שבידיו: משמן את ש"ס, נועל את מפלגת העבודה, מצ'פר את הגמלאים ושומר על ערוצים לאופוזיציה מימין ומשמאל. בינתיים הוא רואה ברכה בעמלו, אם כי ההיסטוריה לימדה אותנו: מנהיגינו הם קוסמים עד לרגע שהם נופלים, ואז בדיעבד נוח לנו לנתח את שורת המשגים שהובילה לנפילה.

נכון, הוא עדיין לא נחלץ מחקירות בעניינים אחרים - מרכז ההשקעות, המינויים הפוליטיים, קניית הבית ברחוב כרמיה. אבל סביר להניח שהוא בדרכו להשלים שנת כהונה שלישית. ובעוד שיריביו הפוליטיים, בנימין נתניהו ואהוד ברק, התבוססו בביצות עכורות משלהם - נתניהו ומסעו בלונדון, ברק והצרות במפלגתו - אולמרט מצטייר, מי היה מאמין, כאי של יציבות פוליטית. כך הוא רוצה שיראו אותו. סמל של אחריות, מתינות ושיקול דעת.

ויש עוד עניין אחד, שכבר כמעט נשכח בציבור, אבל אהוד אולמרט ומשפחתו עדיין חיים אותו יום יום. סרטן הערמונית שהתגלה בגופו לא טופל עדיין ולא הוסר בניתוח או בדרך אחרת. אולמרט נמצא במעקב מתמיד. בזמן הקרוב יחליטו הוא ורופאיו על סוג הטיפול הרצוי ועל מועד קבלתו. למכריו הוא אומר כי המחלה המקננת בגופו לא השפיעה על תפקודו. הוא ממשיך לקיים אימוני כושר ומתפקד תפקוד מלא, מבוקר עד לילה. לבני שיחו הוא מבטיח כי בכל מקרה, כל טיפול שעליו יוחלט יתקיים בארץ, לא בחו"ל.

איראן בראש סדר היום

פחות מחודש לפני ביקורו השני של בוש בישראל, שאלנו את אולמרט על הגרעין האיראני. איזה מסר ברצונו לשגר לאזרחי ישראל המודאגים. הוא הפתיע באמירה נחרצת: "אני רוצה להגיד לאזרחי ישראל: לאיראן לא תהיה יכולת גרעינית. הקהיליה הבינלאומית עושה מאמץ אדיר, שגם אנחנו חלק ממנו, אך היא מובילה אותו, כדי שאיראן לא תהיה בעלת יכולת לא קונוונציונלית, ואני מאמין ויודע שהמאמץ הזה יצלח, ושהשורה התחתונה שלו היא זו: איראן לא תהיה גרעינית".

הנושא האיראני, אמר אולמרט, מעסיק אותו יותר מכל נושא: בחלוקת זמן, בחשיבה, בדיונים, במגעים בינלאומיים ובדברים שהשתיקה יפה להם. מי שקיווה, או חשש, שראש הממשלה ינצל את ראיון החג כדי לעשות הון פוליטי מפרשת התקיפה בסוריה, התבדה: "יש דברים שהאחריות והתבונה מחייבים שלא לדבר עליהם", הוא אמר. אבל, בדרכו המתוחכמת, הוא ידע לשרבב בהמשך הראיון אמירה מרומזת על הניסיון שרכש לגבי "דברים שהציבור יודע ושלא מדברים עליהם". כנראה שהוא לא התכוון לנפלאות פארק עדולם, באזור בית שמש, שאותו חנך בצהרי יום שלישי, זמן קצר לפני הראיון.

כמובן שהוא עוסק גם במשא ומתן עם הפלשתינאים ובמגעים שנועדו להחזיר את שלושת השבויים; הוא לא יכול לבשר על התקדמות בעניינם של גלעד שליט, אלדד רגב ואהוד גולדווסר. השבוע הוא פגש את נועם ואביבה שליט. "אחריכם", הוא אמר להם, "אני האדם שהכי רוצה בהחזרתו של גלעד הביתה". הפגישות האלה, הוא אומר, "זה הדבר הכי קורע לב שיכול להיות. אין צעקות ואין בכי, אבל אלה פגישות מאוד לא קלות".

האם תשקול להשאיר כיסא ריק לשבויים בארוחת ליל הסדר שתערוך בבית ראש הממשלה?

"איני עוסק במחוות הפגנתיות. אני מבטיח לכם שגם ביום הזה, כמו היום, אני אפעל כדי שהם יחזרו הביתה, ואני בוודאי גם אתפלל למען זה".

לגבי התהליך המדיני, הוא יותר מעודד. הסיכוי לגבש נייר שיהווה בסיס לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, גדל, הוא אמר, מאז ועידת אנפוליס. כן, הוא מכיר את השמועה על מסמך חשאי שכביכול כבר הושג, ושיישלף, אולי לכבוד ביקור בוש בישראל ב-14 במאי. אולמרט מצנן את הרוחות: "לא צריך ליצור ציפיות שבשבועות הקרובים זה יקרה. אני מקווה, עם זאת, שב-2008 נצליח להגיע להבנות".

האופטימיות הזהירה שלו נובעת מכך שמלכתחילה, התברר לו שבכל הסוגיות המהותיות הפערים בינו לבין אבו מאזן לא גדולים, "למעט נושא ירושלים, שמראש ובהסכמה נדחה לשלב מאוחר יותר".

דבריך שונים מדברי שרת החוץ ציפי לבני, שמקפידה לחזור ולומר ש"הכל על השולחן".

"אני לא אומר שהכל לא על השולחן, השאלה במה עוסקים עכשיו. מוסכם באופן חד-משמעי בינינו לבין הפלשתינאים שהנושא האחרון שיידון הוא ירושלים".

הנושא הזה לא נדון בימים אלה, גם לא בערוץ של לבני-אבו עלא?

"לא".

המערכת הפוליטית רוחשת שמועות, שלפיהן אתה מתכוון להפתיע את לבני ואת אהוד ברק לשלוף בקיץ מסמך, ולהכריז על בחירות מוקדמות שבהן אתה תתמודד כראש מחנה המרכז-שמאל ותדחוק את ברק מהמשבצת הטבעית של יו"ר מפלגת העבודה.

אולמרט גיחך: "שלום לא עושים במחטפים. זה תהליך מורכב שמחייב מעורבות של לא מעט אנשים. אין לי כוונה לבצע מעקפים שהם בלתי אפשריים באופן אמיתי בחיים המדיניים. זו לא סוגייה שולית של בניית כביש עוקף שסוללים בלילה".

חוץ מזה, הוסיף אולמרט, ברק ולבני מעודכנים במלוא הפרטים של המשא ומתן עם אבו מאזן. "אני מדווח לשרת החוץ על כל פרט מהותי, וגם ברק מדווח על ידי, באופן מלא. שלושתנו מקיימים פגישות סדירות, מחליפים דעות, בודקים את הסוגיות ומקדמים את המגעים".

אתה מקבל מברק גיבוי?

"בהחלט".

את מרואן ברגותי אין לו כוונה לשחרר, למרות זעקותיו החוזרות ונשנות של בנימין בן-אליעזר. "שמעתי זאת משר אחד או שניים", הוא אומר, "דעתי שונה. ברגותי נשפט לחמישה מאסרי עולם על חמישה מעשי רצח, ואין כל הצדקה או סיבה לשחרר אותו".

למרות שאולי רק הוא יוכל לספק לך את הסחורה המדינית, לא אבו מאזן החלש.

"איני רוצה לעסוק בספקולציות על מישהו שאיני מכיר, שאיני מנהל אתו מו"מ, ושאינו מייצג את העם הפלשתיני. מי שמייצג את העם הפלשתיני, שנבחר ברוב של יותר מ-60% הוא מחמוד עבאס, אבו מאזן".

שמענו שיש מגעים בגזרה הסורית.

"אני רוצה לעשות שלום עם סוריה. אני פועל לשם כך, אני יודע בדיוק מה הסורים רוצים ואני חושב שהסורים יודעים בדיוק מה מדינת ישראל מצפה מתהליך של שלום. יותר מזה איני רוצה להגיד".

אם בעתיד מישהו יכתוב ספרים על התקופה הזו ויגיד, "אולמרט שיחרר הצהרות לגבי סוריה כדי להשפיע על המו"מ שהוא ניהל עם הפלשתינאים", זו תהיה הנחה קולעת?

"לא. זה יהיה לא נכון".

עוול מיותר

קולו של אולמרט לא נשמע בזמן האחרון במהומות שמעורר שר המשפטים שלו, דניאל פרידמן. היו מי שפירשו את שתיקת ראש הממשלה כניסיון להתרחק משר המשפטים, והיו מי שראו בכך דווקא מתן גיבוי שקט. איש אינו יודע מה אומר אולמרט לפרידמן מאחורי דלתיים סגורות, כשעשן הסיגר מתאבך בחלל החדר. אך בראיון הזה אולמרט מתייצב, חד-משמעית, לצד פרידמן. מצד שני, הוא נמנע מלומר שהוא תומך בכל הרפורמות והצעות החוק של פרידמן.

אינך חושש שבעתיד, אם נניח לא תנחל הצלחה בזירה המדינית, יאמרו עליך שכל מה שהשארת מאחוריך זה בית משפט עליון הרוס ומערכת משפטית מנופצת?

בעבר, השיב אולמרט, "כשאמרתי דברים חמים מאין כמותם על בית המשפט, אמרו: אולמרט מנסה למצוא חן בעיני בית המשפט (בגלל החקירות, ד"ל וי"ו). איזה שטויות. עכשיו אומרים שאני רוצה להרוס אותו בגלל זה. הכל דברי הבל".

שופטי בית המשפט העליון אומרים שבית המשפט נהרס לנגד עיניהם בגלל פרידמן ויוזמותיו.

"יש דברים שמוטב שלא היו נאמרים".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, האשים אותך שלא עלית אליו לרגל כשנבחרת.

"לא ידעתי שיש פרקטיקה כזאת", אמר אולמרט, בלעג. הוא גילה כי הציע לברק, לפני כמה חודשים, על דעתו של שר המשפטים, לעמוד בראש ועדה שתגבש הצעת חוק להבטחת עצמאותו של בית המשפט העליון. "ברק הסכים, אחר כך נסוג. ואני מצטער שהוא נסוג, מסיבה שאיני יודע להסביר אותה".

אתה עומד מאחורי כל הצעות החוק וכל הרפורמות של פרידמן, שנועדו לפגוע במעמד העליון?

"אני לא רוצה להיכנס לדיון מפורט על כל הצעה. אני לא חייב להתייחס לכל הצעה שמייחסים לו. אני מכבד מאוד את המערכת השיפוטית, מכיר בחשיבות העצומה שלה לשלטון החוק וליציבות החיים הדמוקרטים, ומשוכנע שגם דני פרידמן חושב כך. אני מאוד מצטער שבגלל ויכוח על עניינים לגיטימיים, הם מנסים להפוך את אחד האקדמאים המזהירים ביותר שצמחו בישראל, אדם בעל שם עולמי, לאויב של שלטון החוק. דני פרידמן הוא נאמן שלטון החוק, בכך אין לי ספק. הוא נאמן שלטון החוק".

לא מטריד אותך שבכל ראיון שלו הוא יוצא נגד בית המשפט, נגד נשיאת בית המשפט?

"אני לא עושה חשבון מי יוצא יותר נגד מי. במאזן הזה אני לא בטוח מי ייצא במקום הראשון".

"אני לא דובדבן"

ביקשנו מאולמרט התייחסות להתחזקות האטית שלו בסקרי דעת קהל, כולל בסקרי "הארץ" שמלמדים על ירידה שיטתית בשיעור ה"לא-מרוצים" מתפקודו, אבל במקביל, שיעורם של ה"מרוצים" עולה באטיות רבה יותר. "אני שואב עידוד מהעובדה הזאת", אמר אולמרט.

אתה מרגיש פחות לא פופולרי?

"תנו קרדיט לציבור. הציבור הישראלי חכם. הוא לא שופט פוליטיקאים לפי הצהרות. הוא בסוף שופט אותם לפי מעשיהם ותוצאות מעשיהם".

אתה מצפה לסוג של תופעת "פריחת הדובדבן", שברגע המתאים אנשים יבינו ויפנימו ויצביעו בהתאם, עבורך?

"אני חושב על עצמי הרבה דברים, אבל אני לא חושב שאני דובדבן".

למדנו בסקר האחרון שתחושת הביטחון של הציבור השתפרה, ולמרות זאת, התחושה הזאת אינה מיתרגמת למנדטים, לא לטובתך ולא לטובת שר הביטחון. מה עוד צריך לקרות?

"בסוף הכל יתבהר. לא אני דובדבן, ואני מקווה שזה לא ייחשב כפגיעה, גם אהוד ברק הוא לא דובדבן. שנינו אנשים שלוקחים את השליחות שלהם ברצינות רבה. ובסוף ההכרה הזאת תהיה רחבה ומקובלת על חלק ניכר מהציבור. בסוף זה ישתקף. הציבור חכם".

גיבשתם איזושהי הבנה מה יקרה אחרי הבחירות, מי יהיה תחת מי, ובאיזה תפקיד?

"אנחנו יושבים הרבה שעות כאן על הכורסאות בחדר, ומדברים פה ושם גם על פוליטיקה, אבל לרמת פירוט כזאת טרם הגענו".

איך יחסי העבודה ביניכם, איך היחסים האישיים?

"יחסים טובים. לפעמים יש חילוקי דעות, וזה טבעי. אבל אנחנו מדברים על הכל".

אחרי פרסום דו"ח וינוגרד המלא, נתניהו אמר שאינך כשיר להיות ראש ממשלה.

"נו, מה אתה מצפה מראש אופוזיציה?"

נתניהו כשיר להיות ראש ממשלה?

"הוא בוודאי כשיר, אבל הוא לא מתאים. בגלל דעותיו. הוא אדם אינטליגנטי ובעל יכולות, אבל ראינו מה היה כאן כשהוא היה ראש ממשלה. אני חושש מאוד שעמדותיו המדיניות של נתניהו, עמדותיו בנושאים הגורליים ביותר למדינה, הופכות אותו ללא מתאים לראש ממשלה".

אתה מתכוון גם להתנהלותו האישית?

"אני לא רוצה להתייחס אליו באופן אישי. אני מכבד אותו. אני משתף אותו בנושאים הרגישים ביותר של מדינת ישראל. כך ראוי לנהוג. איני פוסל אותו באופן אישי, בשום צורה שהיא".

מדברים בזמן האחרון על אפשרות לאיחוד בין העבודה לקדימה לפני הבחירות. מה דעתך?

אולמרט אינו שולל את האפשרות הזאת. להפך, הוא חושב שיש בה היגיון מהטעם הפשוט: הרי קדימה כבר מורכבת משילוב של יוצאי הליכוד, יוצאי העבודה ודמויות מבחוץ. "העניין של קשר בין קדימה לעבודה נמצא בבסיס של קדימה, כך שעצם השאלה לא מפתיעה, וגם לא מבהילה. אם זה יקרה או לא, אני לא עוסק בזה כרגע, אבל לא מפתיע שמדברים על זה, הרי לא מדובר כאן על חיבור בין האיחוד הלאומי למרצ".

עוד יהיה כאן כיף

ביום שבו נערך הראיון בחדר העבודה של ראש הממשלה במעון הרשמי ברחוב בלפור בירושלים, החליט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שלא לערער על החלטת בית המשפט לאפשר מכירת חמץ. ברור שהעניין יגיע לכנסת - כהצעת חוק של ש"ס - ובהכירנו את תלותו המוחלטת של אולמרט בש"ס, את כל הפינוקים שהוא מעטיר עליה כדי שתישאר בקואליציה, תהינו איך הוא יצביע.

"מי שלא יהודי, רשאי לאכול חמץ, ואיש לא יכול להגביל אותו", אמר לנו אולמרט, "השאלה היא איך מסדירים את העניין הזה, שיהיה נכון ומאוזן. צריך למצוא את האיזון הנכון, כדי מצד אחד, לשמור על איזשהו ציביון יהודי, ועם זאת, לשמור על זכויות אזרח אלמנטריות. נמצא את הדרך".

האם תשקול לתמוך במועמדותו של ארקדי גאידמק לראשות עיריית ירושלים?

אולמרט, אולי במפתיע, לא דחה זאת על הסף. "איני עוסק היום בבחירות לראשות עיריית ירושלים. אני חושב שבינתיים גאידמק עסוק מאוד בנושאים שקשורים להתנהגות הפרועה של אוהדי בית"ר ירושלים, שאני מצטער עליה, כועס עליה ונעלב ממנה, כאוהד בית"ר".

הזכרנו לאולמרט שהוא ושלושה מקודמיו נחקרו במשטרה וכמעט הועמדו לדין, שלא לדבר על אין ספור ראשי ערים ושרים, שרבים מהם זוכו או תיקם נסגר.

"זו באמת סטטיסטיקה מפחידה", הוא אמר. "אין ספק שיש משהו מטריד בעובדה שציינתם, בוודאי לגבי ראשי הממשלה. במקרה שלי קוימה לגבי חקירה בטענה שידעתי שהיא כוזבת. נדמה לי שהיום כבר הציבור כולו מבין שזה היה חסר שחר (החשד שאולמרט כשר אוצר ניסה לתפור את המכרז למכירת בנק לאומי כך שיתאים למקורביו, ד"ל וי"ו). אני מניח שכך יהיה גם עם הדברים האחרים. בכל מקרה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שנעשה כאן מאמץ מאוד מקיף ואינטנסיווי, ולא מקרי, על ידי גורמים שונים, כדי להפיל אותי. במקרה שלי, מהדורת החדשות הפופולרית ביותר בארץ (בערוץ 2, ד"ל וי"ו) נפתחה בידיעה שלפיה נעשים מאמצים, שממומנים במיליוני דולרים, כדי לחפש כל דבר עלי כדי לנסות להפליל אותי. זו עובדה".

ואתה חושב שהעניינים שעדיין נחקרים במשטרה הם חלק מאותה מזימה?

"אינני יודע, אמרתי ששום דבר אינו מקרי. בכל אופן אני מאוד רגוע ושקט".

דו"ח וינוגרד המלא, שהוגש לך בסוף ינואר, זיכה אותך מהאשמה שהורית על המבצע הקרקעי בסוף המלחמה רק כדי להשיג "תמונת ניצחון" ולשפר את מעמדך הפוליטי. אבל הוא גם מתח ביקורת קשה על התנהלותך והתנהלות הממשלה כולה. אתה לא קיבלת אחריות ולא התפטרת.

"היו טעויות בלחימה בלבנון, ומי שנושא באחריות לטעויות האלה זה בראש ובראשונה אני. אני זה שאחראי לכל הכישלונות. לגבי ההצלחות, יש להן אבות רבים. אני הוא זה שאחראי לכל הכישלונות. יש טעויות שצורבות את לבי מאז ולא מפסיקות גם היום. לא אכנס לפרטים אבל אני מכיר באחריות, מבין את משמעותה לכל עומקה וכואב את כאב הטעויות שנעשו. בשנה ותשעה חודשים האחרונים, מאז שהופסקה הלחימה, נעשו דברים שהוכיחו שיש לי גם את הכוח, גם את הנחישות, וגם את היכולת לשפר ולקדם דברים בכל התחומים, הן הביטחוני והן הלאומי".

אתה יכול להבטיח שאם ניקלע שוב למצב של מצוקה לאומית, לא תחזור על טעויות העבר?

"אני יכול לומר שאם נצטרך להתמודד שוב עם קשיים מהסוג הזה, באופן טבעי אני יודע היום יותר ממה שידעתי בעבר, אני מנוסה היום יותר מכפי שהייתי מנוסה בעבר".

האם אנו מתקרבים ליעד שעליו הכרזת בראיון ל"הארץ" עם תחילת כהונתך: שבתום הקדנציה שלך, ישראל תהיה מקום שכיף לחיות בו?

"אני עדיין מאוד רוצה בכך, לא פחות מאשר פעם. אני חושב שאנו עושים צעדים חשובים מאוד בכיוון הזה. מדינה שאני מקווה שתחתום על הסכמי שלום, תהיה מדינה שיותר כיף לחיות בה; מדינה שיהיו בה פחות עניים, ואנו מתקדמים לקראת זה, תהיה מדינה שיהיה יותר כיף לחיות בה. מדינה שמשקיעה בחינוך את מה שאנחנו משקיעים בחינוך, תהיה מדינה שיותר כיף לחיות בה. מדינה שיודעת לקלוט 600 פליטים מדארפור ולקבל אותם כחלק ממנה, היא מדינה שיותר כיף לחיות בה".

הגעת לאמצע הקדנציה, חרף כל התחזיות. כשאתה מסתכל שנתיים לאחור, יש משהו שאתה מתחרט עליו?

"יש הרבה מכאובים בלהיות ראש ממשלה בישראל. יש לא מעט רגעים של סיפוק, והיו כאלה בשנה האחרונה, ויש הרבה מאוד רגעים כואבים, מאוד כואבים. אני לא מחפש מישהו שיבוא ללטף אותי על זה. אני מתמודד עם זה, שום דבר לא קל. דברים לא נשלפים מהשרוול. צריך לקבל החלטות קשות ויש רגעים ארוכים של בדידות מייסרת. להגיד שזה מלא שמחה? לא. יש לא מעט רגעים של כאב ושל צער, צריך לדעת להתמודד אתם. אני לא נמצא פה בשביל שום דבר זולת דבר אחד: לעשות את עם ישראל בטוח יותר, חזק יותר, עצמאי יותר, וגם שמח יותר".

"ההשוואה לשמיר מחמיאה לי"

אולמרט ושמיר, 1989. האם ראה בו יורש?
תצלום: לע"מ
עיתונאי אחד סיפר לאהוד אולמרט על שיחה שהיתה לו ב-1991 עם יצחק שמיר, כשזה עוד היה ראש ממשלה. באותה שיחה, סיפר העיתונאי, ניתן היה להתרשם ששמיר רואה באולמרט - לא בנתניהו, לא בדן מרידור ולא ברוני מילוא - את המועמד המתאים להיכנס בעתיד לנעליו.

"אני חושב", אמר אולמרט השבוע כשנשאל על כך, "שכשהוא עזב את תפקידו כראש ממשלה, לא היתה לו דעה מוצקה. אבל מתישהו, אחרי שהוא התאכזב מנתניהו, בלבו הוא קיווה שאני אהיה ראש ממשלה. הדבר היחיד שאני יכול להסתמך עליו זה שכאשר הוא חגג את יום הולדתו ה-85, לפני שמונה שנים, הוא אישית קבע מי יוזמן, והוא ביקש שיהיה רק נואם אחד באירוע, ושזה יהיה אני.

"אני חושב שזה לא היה מקרי", אמר אולמרט, "אבל אם תשאלו אותי אם שמיר אי פעם אמר לי שהוא מייעד אותי, זה לא שמיר. מי שמכיר את שמיר, יודע שהוא מיעט לדבר בכלל, ובוודאי לא היה אומר דברים כאלה". "אני יודע", הוסיף אולמרט לאחר הפסקה קצרה, "שהוא גם מאוד אהב והעריך את דן מרידור".

גורמים פוליטיים מסוימים מאשימים כיום את אולמרט במעין "שמיריזציה": לטענתם, התהליך המדיני שהוא מנהל הוא למראית עין בלבד, משום שהוא יודע שתהליך אמיתי, נועז ופורץ דרך יביא לנפילת ממשלתו. "לא שמעתי שחולקים לי שבח כזה", אמר אולמרט, "אבל אני שמח לשמוע מכם שאומרים זאת עלי. הייתי קשור אליו מאוד, זה איש שאני מאוד אוהב. הוא היה אחד האנשים החכמים שפגשתי בחיי, איש עם נחישות אדירה, עם כושר עמידה אדיר. אל תשכחו שהוא הלך לוועידת מדריד, שהיתה נדבך מאוד חשוב מבחינה היסטורית בתהליך של יצירת בסיס אחר להידברות בינינו לבין הערבים.

"מאז קרו דברים. ההנחה ששמיר יכול היה לעשות אז את מה שאני אולי עושה היום מתעלמת לחלוטין ממה שקרה בינתיים אצל הפלשתינאים. גם אצלם השתנו דברים. גם אצלם יש מנהיגות שמדברת אחרת מכפי שדיברה המנהיגות שלהם לפני 15 או 20 שנה".



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו