בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל הכבוד לשר

קבלת שוחד, תפירת מכרז, הפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט - שלמה בניזרי לא בחל בכמעט אף אמצעי כדי לרפד את כיסיו, להיטיב עם מקורביו ולקבל את הכבוד שהוא ומשפחתו ראויים לו, לדעתו. "הוא סחט לי את הנשמה", אמר בחקירתו חברו, שהפך לעד מדינה. "בש"ס זו נורמה מקובלת", הסביר בניזרי מינוי מקורבים, במשפטו שהסתיים השבוע. כולם עושים את זה, מעטים עומדים למשפט

תגובות

"הוא אמר לי לא פעם 'עשר בשביל שתתעשר', אתה מרוויח יותר - תיתן יותר. הוא לימד אותי שאם אני מממן תלמידי חכמים זה הכי חשוב. זו המצווה הכי גדולה. הוא היה אומר לי, 'אתה יודע, הילדים שלי ואני זה תלמידי חכמים'... אני לא אומר שלא צריך לעזור לאנשים שזקוקים, אבל פה זו היתה סחטנות לשמה, הוא סחט לי את הנשמה".

את המונולוג הנרגש הזה נשא איש העסקים משה סלע, כשנחקר בחורף 2003 ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). סלע גולל באוזני החוקרים את כל פרטיה של מערכת היחסים המושחתת שהתפתחה בינו לבין השר לשעבר, חבר הכנסת שלמה בניזרי. הוא סיפר לחוקרים על המזומנים שהעניק לבניזרי, שנחשב בזמנו ההבטחה הגדולה של ש"ס ושהיה חברו הקרוב במשך שנים.

סלע תיאר את המתנות הנוצצות שרכש בשביל בניזרי, את הבילויים המשותפים שמימן, את מאות אלפי השקלים שהעביר בהוראת השר לשעבר לפטרונו הדתי, הרב ראובן אלבז. החוקרים שמעו ממנו כיצד הורו בניזרי ואלבז לפקידי משרד העבודה והרווחה לספק לו מידע פנימי משירות התעסוקה על מכסות של עובדים זרים, איך זירזו את הטיפול בחברות שייצג, איך ניסו להטות לטובתו מכרז ענק.

סלע היה עד מדינה בפרשה המפותלת שהסתיימה השבוע בהרשעתו של בניזרי, בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעבירות של קבלת שוחד, הפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש הליכי משפט. לעדותו של סלע היתה תרומה מכרעת להרשעתו של השר לשעבר. בהכרעת הדין, קבע השופט יעקב צבן, כי בניזרי ומורו הרוחני, הרב ראובן אלבז, קיבלו מסלע עשרות אלפי דולרים שיועדו לכיסו הפרטי של השר ולמימון המוסדות התורניים שבראשם עומד אלבז. לבניזרי גם הובטחה שותפות במיזם תיירותי גרנדיוזי בים המלח. בתמורה לכל אלה סייעו בניזרי ואלבז לעסקיו של סלע במגוון דרכים: העברת מידע רגיש משירות התעסוקה, ניסיון להטות מכרז לטובתו ועוד.

בתקופה שבה הכיר את בניזרי עסק סלע בייבוא עובדים מחו"ל, בעיקר למען קבלני בניין. מהעובדים שגייס במדינות עניות כמו רומניה וסין הוא גבה אלפי דולרים, בתמורה לזכות לעבוד בישראל. שכרם של הפועלים האלה בארץ הולדתם היה 20-30 דולר בחודש. כדי לעבוד בישראל נאלצו רבים מהם ללוות כספים בשוק האפור ולמשכן את רכושם. חלקם הסתבכו עם כרישי פשע מקומיים. אחרי שהשלים עסקה טובה נהג סלע להסתובב עם שקיות ובהן חבילות של מאות אלפי דולרים במזומן. בשלל הזה, הפרי המורעל של סחר העבדים, שימן סלע את חבריו בתנועת ש"ס.

ראשיתה של ההיכרות בין בניזרי וסלע בכמעט אסון. ערב אחד, בשנת 1996, השתשכשו בנותיו הקטנות של סלע באמבטיה. דליפת גז גרמה להן לאובדן הכרה והן הובהלו במצב קשה לבית החולים. חברה של המשפחה טענה כי ביתם רדוף רוחות. היא הסבירה שאפשר לגרש את הרוחות מהבית, אם ייערך טקס חנוכת בית מחודש בחסותו של רב.

הידידה גם המליצה לבני הזוג על האדם המתאים ביותר לעריכת הטקס: ח"כ שלמה בניזרי, רב צעיר שהתבלט אז כמחזיר בתשובה פופולרי. בניזרי נעתר להזמנה וביקר בביתו רחב הידיים של סלע. זה היה אקורד הפתיחה של מערכת היחסים הקרובה שהתפתחה בין השניים. "אהבתי אותו אהבה עיוורת... הייתי מוכן להתאבד בשבילו", אמר סלע בחקירתו. "הבן אדם היה כמו אח שלי", הוסיף בניזרי.

בניזרי היה אחראי גם להיכרות בין סלע לצלע השלישית בפרשה - הרב ראובן אלבז. בין השלושה התפתחו קשרי תן וקח מובהקים. סלע העביר לבניזרי ולישיבה של הרב אלבז מאות אלפי שקלים ומתנות יקרות ערך, ובתמורה פעלו השניים למען האינטרסים העסקיים שלו.

ראובן אלה, שותפו של סלע לעסקי יבוא העובדים הזרים, אמר בחקירתו במשטרה: "משה בשיחות שונות הסביר לי שדרך קשריו עם בניזרי הוא יוכל למנף את קשריו כדי ליצור עם קבלנים נפחי עבודה גדולים יותר... כדי להוכיח את היכולת הזאת משה הביא את בניזרי למשרד שלי בגבעת שאול... אחרי זה משה הסביר לי ששלמה הוא רק השלוח של הרב אלבז... משה הסביר שכדי לקדם את עצמו הוא צריך לתת תרומות לרב אלבז, כדי שייתן לבניזרי פקודות".

אלה הצטרף ביום שישי אחד לפגישה של סלע עם הרב אלבז. שבועיים לאחר מכן הודיע סלע לאלה שהרב אלבז רוצה לפגוש אותו שנית. "היה לי ברור שהוא מצפה לתרומה", שיחזר אלה. "בעיקר הוא דיבר על חלום חייו: בית המדרש הגדול. אמרתי לו שאני אתן להם קרמיקה לשירותים והוא אמר לי 'לא, אני רוצה שיש, שכל בית המדרש יצופה שיש!' ואז הוא אמר משהו שאני זוכר עד היום. העיניים שלו ברקו והוא אמר: 'אני רוצה כסף, הרבה הרבה כסף!' ופרש את שתי הידיים לצדדים".

יחסיהם של סלע, בניזרי ואלבז החלו לעורר את עניינן של רשויות החוק בשנת 2000. מידע מודיעיני מחשיד על הקשרים בין השלושה הגיע למשטרה, אבל רק כעבור שנתיים נפתחה חקירה גלויה נגד בניזרי וסלע. בחקירותיו הראשונות הכחיש סלע את החשדות נגדו וגונן במסירות על אלבז ובניזרי. כמעט לאחר כל חקירה הוא נהג להגיע לביתו של השר ולתאם עמו גרסאות.

"היו פעמים שקבענו להיפגש אצלו בבית, ושם היינו מדברים ישירות ודנים לאן אתם רוצים להוביל את החקירה ואיך אפשר לבלום אותה", סיפר סלע לחוקרים. "הוא היה מעודד אותי לדבוק בגרסה שהכנו ולא לזוז ממנה, והיה מברך אותי".

את המפגשים מעוררי החשד תיעדה המשטרה בעזרת מכונית מעקב וציוד צילום שהותקן בכניסה לבניין המגורים של בניזרי. שנה שלמה דבק סלע בהכחשה, אבל כשהבין שבניזרי ואנשיו החליטו להפקיר אותו להיאבק לבדו בהאשמות, פתח במשא ומתן על הכרה בו כעד מדינה. בשלהי 2003 התחיל סלע לשתף פעולה עם חוקרי היחידה. הוא גולל באוזניהם את גרסתו והסביר כיצד יבוא עובדי דחק מסין איפשר לו להסתובב כשבידיו מעטפות מלאות דולרים.

"הייתי בא אליו הביתה ודפי חשבון הבנק שלו היו על השולחן", סיפר סלע בחקירה במשטרה. "ואני לא יכולתי שלא לראות את זה. אני שואל אותו 'מה זה?' והוא אומר לי, 'אתה רואה? חבר כנסת, סגן שר, תראה מה זה? הרב אלבז דואג לילדים שלו, לישיבות שלו. אני גם כן צריך לדאוג לעצמי, לילדים שלי. אין לי כלום, אין כלום. אם אתה לא עוזר לי, מי יעזור?"

"מכרז? משחק ילדים!"

ביום שלישי בבוקר ישב ח"כ בניזרי מכווץ על ספסל הנאשמים בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא חייך לצלמים, אך עיניו היה כבויות. האיש שכבר בגיל 39 היה שר הבריאות הבין כנראה שהוא עומד לפני עונש מאסר ארוך.

כל מי שביקר באולם הזעיר בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבו התנהל בשנתיים האחרונות משפט השוחד הענקי הזה, לא יכול שלא לשים לב לכך שחלק מהעדים שסיבכו את בניזרי בחקירות המשטרה ובבית המשפט הם אלו שנחשבו בעבר לחבריו הקרובים ולמעריציו המסורים.

אחד העדים האלה הוא יעקב בוכריס, ידידו של בניזרי מהעיר נשר ושכן של הוריו. כשהיה שר העבודה והרווחה, ב-2001, מינה בניזרי את בוכריס למנכ"ל שירות התעסוקה. בעדותו בבית המשפט סיפר בוכריס כיצד הורה לו בניזרי, באירוע שבו נכנס נכדו של הרב עובדיה יוסף בבריתו של אברהם אבינו, לתפור מכרז ענק לעובדים זרים לטובת סלע וחברות הקשורות אליו.

"הגעתי עם הבן שלי וישבתי ליד השר", שיחזר בוכריס את המעמד, "ואז הוא פנה אלי ואמר לי: 'שמע, יעקב, קיבלתי החלטה חד-משמעית שהקבוצה שסלע עומד מאחוריה תזכה במכרז של ניוד העובדים הזרים'. אמרתי לו, 'תשמע, זה לא בסדר מה שאתה אומר'". גם הרב אלבז הזעיק את בוכריס ללשכתו בישיבת אור החיים, הממוקמת בשכונת הבוכרים בירושלים, והזהיר אותו: "אם הקבוצה שמשה סלע עומד מאחוריה לא תזכה, יהיה חורבן לישיבה".

משסירב בוכריס להיענות לדרישה, הוא נקרא שוב ללשכתו של בניזרי ולמד ממנו פרק מאלף באתיקה של מינהל ציבורי. "הוא אמר לי, 'תשמע יעקב, אני מיניתי אותך למנכ"ל שירות התעסוקה בשביל שני דברים, אחד זה לעשות סדר בשירות הציבורי ושניים, הרב. מבחינתי הרב זה אפילו מעל ללעשות סדר. אם אתה לא יכול לעמוד בזה, תתפטר'. אמרתי לו, אני לא מתפטר. אני עובד על פי כללי מינהל תקין, יש סדר במכרזים. אז הוא אומר לי - מה זה מכרז? משחק ילדים".

קודמו של בוכריס בתפקיד, משה דימרי, אף הוא מכר של בניזרי, שיחזר בעדותו פגישה שנערכה ב-1998 ביוזמתו של בניזרי עם סלע ועם מי שהיה אז שר העבודה והרווחה, אלי ישי. באותה פגישה התבקש דימרי לאשר לסלע הטבה כלכלית משמעותית שעמדה בסתירה לכללים הנהוגים בשירות התעסוקה.

דימרי סירב לאשר את ההטבה וזכה בשיחת טלפון עם בניזרי בשעת בוקר מוקדמת. "הוא נזף בי בטענה שפעלתי באופן מגמתי להכשיל את הנושא. הוא הציג אותי בתור אחד שלא עוזר, אמר שהוא ידבר עם הרב עובדיה יוסף שאני מכשיל ואני לא מסייע, ובכלל ידאגו להעיף אותי משם, קרי, מתפקידי כמנכ"ל שירות התעסוקה, כי אני לא משלהם", אמר דימרי בעדותו. הוא הוסיף שבאותה שיחה בניזרי כינה אותו "מנוול".

גם עדותו של יו"ר ש"ס ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, אלי ישי, שהיה בן בריתו הפוליטי של בניזרי ושותפו לחזית נגד יו"ר המפלגה לשעבר, אריה דרעי, לא סייעה לבניזרי. ישי אמר כי אינו זוכר שקיים פגישות עם בניזרי וסלע בניסיון לסייע לעסקיו של האחרון.

בניזרי, בחקירתו הנגדית, הגיב על הדברים בזעם כבוש: "יש לי הרבה מה להגיד על העדות של אלי ישי, שהוא לא זכר שהיו פגישות אפילו... אני לא רוצה להתווכח אתו ברמה כזאת".

יצחק אבידני הוא עוזר פוליטי מסור של בניזרי, המלווה אותו עד היום. שנתיים גונן אבידני על מעסיקו בחקירות המשטרה. באביב 2004, לאחר שבילה במעצר ואף הבין שסלע הפך לעד מדינה, החל אבידני לשתף פעולה עם החוקרים.

הוא הודה, כי תיכנן עם סלע ובניזרי להקים בית מלון גדול לאוכלוסייה החרדית על שפת ים המלח. בניזרי היה אמור לסייע בקידום הקמת המלון ולקבל נתח שמן מהרווחים הצפויים. "היתה כוונה שלא לתעד את חלקו של בניזרי באופן פורמלי", סיפר אבידני בחקירתו. "סלע הציע שאשתו של בניזרי, יפה, תהיה רשומה רשמית... זה היה ברור ששלמה כשר לא יכול להיות חלק ממיזם עסקי כזה. דובר על זה מפורשות בשיחות עם משה ושלמה".

שותף נוסף במיזם, איש העסקים יעקב שני, גילה לבית המשפט כי בניזרי היה שותף סמוי בפעילות להקמת המלון: "היו פעמים שסלע זרק לי, 'מה אתה חושב, שלשלמה לא ייצא מזה כלום?' או שאל אם אני לא מתכוון לתת לו משהו".

בניזרי זימן כעד הגנה גם את עורך הדין יעקב ויינרוט, שייצג אותו בחקירת המשטרה. בעדותו סיפר בניזרי על עצה שקיבל בתחילת החקירה מפרקליט הצמרת: "כשהתחלתי להיחקר שאלתי את ויינרוט אם מותר לי לדבר עם סלע, להיפגש. הוא אמר לי כל הזמן, כל עוד אתה לא מדבר אתו בענייני החקירה אין בזה שום איסור. זה מה שוויינרוט אמר לי".

בעדותו הכחיש ויינרוט את הדברים: "אף פעם לא שמעתי על דבר כזה. אם הייתי שומע על דבר כזה הייתי רץ למשטרת ישראל לפני כן, לטובתו. לא כדי להפליל אותו, לטובתו. הייתי שואל אותו מה קרה? איך קרה? יש לך הסבר? כי אלה הדברים שמפילים בסופו של דבר אנשים בתוך בור שחת".

"הוא פגע באבא שלי"

ציטוטים אלה הם חרוזים בודדים מתוך שרשרת העדויות המפלילות שהצטברו נגד בניזרי, שהקשו עליו לבנות קו הגנה יציב ואמין. בקיץ האחרון העיד בניזרי ימים ארוכים לפני השופט צבן. הוא הציג לראשונה את גרסתו המלאה לאירועים, לאחר שבחלק מחקירותיו במשטרה שמר על זכות השתיקה.

עדותו של בניזרי בבית המשפט העמיקה את הסתבכותו. הוא מסר גרסת טלאים, שהיתה רצופה רגעים של אובדן זיכרון ולא מעט קטעים קומיים ממש. כשהתובעים, עורכת הדין נורית ליטמן ועורך הדין דניאל ויטמן, שאלו מדוע פיטר את בוכריס מתפקיד מנכ"ל שירות התעסוקה, טען בניזרי שגילה כי לחברו יש, בין השאר, בעיה קשה של יחסי אנוש. כשביקש להדגים למה הוא מתכוון השיב בניזרי, כי השבר העמוק ביחסיו עם בוכריס התחולל לאחר שנודע לו שהפקיד הבכיר לא החזיר טלפונים לאביו ולא נענה באופן מלא לדרישותיו לסדר עבודות למקורביו של האב.

"השיא זה הפגיעה באבא שלי, כלומר הוא פוגע באבא שלי", אמר בניזרי. "אמרתי לו תשמע, למה אתה פוגע באבא שלי, זה בשביל אבא שלי? פונים אליו אנשים, בסך הכל הוא מעביר אליך את הפניות. למה אתה לא עונה לו? כלומר, זה מאוד קומם אותי שהוא פוגע במשפחה. נתתי לך תפקיד, נתתי לך הכל, אני לא מבקש ממך איזה משהו לא חוקי שתעשה. סך הכל אנשים פונים אליך, אבא שלי במקרה הוא צינור, תעזור לאנשים".

כשנשאל מדוע מינה את מיכל מלכה, בתו של הרב אלבז, למנהלת הלשכה שלו, השיב בניזרי: "אין בזה שום פסול לעניות דעתי. יפה, בתו של הרב עובדיה יוסף, היתה מסוגלת לנהל את לשכתו של אריה דרעי, וכלתו, יהודית יוסף, ניהלה את אלי ישי, בש"ס זה נורמה מקובלת שלוקחים קרובי משפחה, בנים, בנות של רבנים... מה יש בזה? אנשים ממרכז הליכוד, אני רואה את זה גם בכנסת במפלגות אחרות, כל אחד מביא את הבת שלו, את האחיינית שלו, את הדודה שלו".

כשהתבקש להשיב מדוע נלווה לסלע לסיור בפרויקט הבנייה במגדלי עזריאלי, בו היו לסלע באותה עת אינטרסים כלכליים, השיב בניזרי: "אני מתחכך עם האנשים למטה, לחיצות יד, תצלומים, הביאו אפילו איזה עיתונאי, הכל היה בסדר גמור. מבחינתי זה מה שפוליטיקאי עושה, עשית ולא פירסמת, לא עשית, ואצלנו עיקר העבודה זה השואו. מה הבעיה?"

תשובותיו של בניזרי מלמדות משהו על קו הגבול הנעלם בפוליטיקה הישראלית בין המותר לאסור, החוקי והפסול. פרשת בניזרי הגיעה לסיומה. בניגוד להרשעתו של דרעי, הפעם אין לצפות לעצרות מחאה או לזעקות קורעות לב על קיפוח עדתי. גם ישיבה מול כלא מעשיהו לא תקום. אבל הסיפור התת-קרקעי שמגוללת הכרעת הדין בפרשת סלע-בניזרי ימשיך לרדוף את החברה הישראלית.



בניזרי אחרי הכרעת הדין השבוע. "אצלנו עיקר העבודה זה השואו"


מלמעלה למטה: עד המדינה משה סלע, הרב ראובן אלבז והתובעים עו"ד נורית ליטמן ודניאל ויטמן | תצלומי ארכיון: דניאל בר-און, פייר תורג'מן / באובאו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו