בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

100 אותיות ולוח

שבץ-נא חוגג 60 שנה להולדתו, ומספר המשחקים בו רק הולך וגדל - בבית ובתחרויות בינלאומיות רבות משתתפים, הכוללות מאות ישראלים. מה סוד קסמו של המשחק ומדוע אין צורך לדעת אנגלית כדי לזכות באליפות העולם

תגובות

קצת פחות מ-24 שעות אחרי שכבו הזרקורים באיצטדיון ארנסט האפל בווינה והסתיימה אליפות אירופה בכדורגל, הדליק ד"ר אוון כהן כמה מנורות פלורסצנט ישנות בקומה השנייה של מרכז השחמט ברחוב טאגור ברמת אביב. בחוץ היה ערב תל אביבי לח במיוחד, כזה שדורש מינימום מאמץ ומקסימום אבטיח, אבל בשביל אוון זה היה עוד יום שני בשבוע - היום שבו הוא מנהל את טורניר השבץ-נא (scrabble) במועדון התל אביבי שהקים לפני כמעט עשר שנים.

אצל אוון במועדון לא מפצחים גרעינים, גם לא מזיעים, אבל זה לא אומר שאי אפשר לחתוך את האוויר בסכין. עשרים חברי המועדון, שבאים לכאן בכל שבוע, מתוחים לעתים לא פחות מאוהדי נבחרת ספרד, דקה לפני הזכייה בגביע. הם כוססים ציפורניים בעצבנות, מחליקים קמטים ישנים במצח ויוצרים חדשים, צובטים את סנטרם כאילו משם תבוא הישועה, משמיעים מדי פעם צחקוק או אנחת רווחה עמוקה.

מרביתם הופתעו לגלות שהמשחק הממכר חוגג השבוע רק 60 שנה להמצאתו. מבחינתם הוא היה שם תמיד, אבל ההצלחה המסחרית ששמה "שבץ-נא" נולדה רק באמצע המאה ה-20. מדובר ללא ספק באחת ההצלחות הגדולות בתחום משחקי הלוח: לפי נתונים של חברת "מאטל", בעלת הזכויות, נמכרו עד כה ברחבי העולם יותר מ-150 מיליון ערכות משחק. בשליש ממשקי הבית בארה"ב יש משחק שבץ-נא. המשחק תורגם עד כה ל-29 שפות, ולהערכת אנשי מאטל כ-30 אלף משחקים מתנהלים מדי שעה איפשהו בעולם. האפשרות לשחק באינטרנט, למשל ברשת החברתית "פייסבוק", הכפילה את הפופולריות שלו פי כמה.

לא בשפת קודש

החוקים די פשוטים: כל אחד משני השחקנים מקבל בתחילת המשחק שבע אבני משחק. על כל אבן רשומה אות. כל שחקן בתורו צריך להרכיב באמצעות האותיות שברשותו מלה, ולהניח אותה על לוח המשחק, שגודלו 15X15 אותיות. לכל אות יש "ערך" (בין 1 ל-10, ביחס הפוך למידת שכיחותה בשפה), והניקוד בכל תור מתקבל באמצעות סכום הנקודות שמופיע על האותיות.

הניקוד גדל כאשר אחת האותיות מונחת על משבצות מסוימות בלוח. כך לדוגמה, המשבצת האמצעית מכפילה את ערך המלה שהונחה עליה פי שניים. בסוף כל תור משלים השחקן את מספר אבני המשחק שלו בחזרה לשבע, מתוך 100 האבנים שמוקצות לכל המשחק, עד שמסתיימות כל האבנים. המנצח הוא מי שזכה בניקוד הגבוה יותר.

אצל אוון במועדון משחקים את הגרסה באנגלית, לא בגלל סלידה חס וחלילה משפת הקודש, אלא פשוט, לדבריו, משום ש"העברית לא מתאימה לשבץ-נא. באנגלית יש אותיות טובות ורעות, כבדות וקלות, ובעברית אין את זה. למשל V היא אות רעה, כי היא מופיעה רק במעט מאוד מלים. q היא אות כבדה, כי היא נותנת הרבה נקודות. בעברית כמעט כל שתי אותיות יוצרות מלה, וזה הופך את המשחק לפשוט הרבה יותר. בעברית יש גם בעיה קשה של כתיב מלא וחסר, ואין שום קביעה מוסמכת איך כותבים מלה מסוימת. באנגלית יש מילון מיוחד לשבץ-נא, עם כל המלים שאפשר להשתמש בהן (נכון להיום, 267,751), ובעברית אין".

אוון וכ-200 שחקני השבץ-נא התחרותיים בישראל (כולם משחקים בגרסה האנגלית) חייבים את התחביב שלהם דווקא למשבר הכלכלי הגדול בארה"ב בסוף שנות ה-20. אלפרד באטס, ארכיטקט ניו יורקי שפוטר מעבודתו, החל לחשוב אז על עיסוקים אחרים. בינתיים התמכר למשחקי לוח ולתשבצים. ב-1934 כבר היתה לו גרסה ראשונה למשחק, אבל חברת פארקר בראדרס, שאליה שיגר הצעה למשחק חדש, דחתה אותו. מי יכול היה לשער שכמה עשורים לאחר מכן יקדישו אנשים במיטב שנותיהם שעות ארוכות מדי יום לשינון מלים באנגלית, ושתחרויות בינלאומיות יתקיימו בכל רחבי העולם?

גם חברת ההוצאה לאור "סיימון ושוסטר" דחתה את הצעתו של באטס, שנאלץ בינתיים למכור לבדו את המשחק בדולר וחצי לאחד. רק ב-1948 קנה ממנו היזם ג'יימס ברונו את הזכויות על המשחק. הוא שינה אותו מעט, רשם אותו כפטנט, והוליד למעשה את המשחק המוכר כיום.

שינון והסתברות

הפריצה הגדולה באמת לשוק האמריקאי התרחשה לאחר שג'ק שטראוס, נשיא רשת הכלבו "מייסיס", שיחק עם בן משפחה במהלך חופשה שבץ-נא, ונדהם לגלות שהרשת שלו לא מוכרת את המשחק. מ-5,000 משחקים שנמכרו בכל שנת 1951 גדל המספר ל-6,000 בכל שבוע בשנת 1952. מכל הסיפור, אגב, קיבל באטס כ-260 אלף דולר.

הרבה מאוד השתנה מאז, אומרת חיה אמיר, בת 81, המבוגרת מבין חברי המועדון של אוון. היא משוכנעת שראתה את המשחק בניו יורק, משם עלתה לישראל, כבר בזמן מלחמת העולם השנייה. אבל עידן האינטרנט והגלובליזציה שינו אותו מאוד. מי שחושב שהצטיינות במשחק דורשת ידע בשפה או קריאת ספרים - טועה. אלוף העולם בשבץ-נא לשנת 2003 לדוגמה, היה תאילנדי שלא ידע לדבר אנגלית.

"השחקנים הטובים בעולם", אומר אוון, בעצמו יליד דרום אפריקה, "לומדים בעל פה מלים. פשוט משננים שעות על גבי שעות מלים שלא תמיד הם יודעים את משמעותן. שיחקתי פעם בתחרות בינלאומית נגד ילד בן 19 מתאילנד. הוא שיחק נהדר, וניצחתי אותו רק במזל. כשרציתי בסוף המשחק לנתח יחד אתו את המהלכים, גיליתי שהוא לא מסוגל אפילו לנהל שיחה פשוטה ביותר".

חוץ מהמון המון מלים (אוון מקדיש חצי שעה מדי בוקר לשינון מלים, יחד עם הקפה), נדרש גם ידע במתמטיקה ובחישוב הסתברות. הרעיון הוא לבדוק אילו מ-100 האותיות כבר נמצאות על הלוח, ואילו עשויות להיות בידי היריב. המטרה היא למעשה לא רק להניח על הלוח את המלים עם הניקוד הגבוה ביותר, אלא לגרום ליריב להניח את המלים עם הניקוד הנמוך ביותר.

נעמי, עורכת ומתרגמת שהתחנכה באנגליה ונמנית גם כן עם חברי המועדון הרמת אביבי של אוון, אומרת שהשילוב המנצח במשחק הוא מזל וכישורים. "לא משנה כמה מלים אתה יודע", היא אומרת, "אם אתה מקבל רק אותיות גרועות, אין לך שום סיכוי". בתחרות בינלאומית במלטה גילתה דווקא את היתרון שבידע שלה ביידיש.

"שמתי את המלה 'דרעק' על הלוח", היא אומרת. "במילון הרשמי של שבץ-נא מופיעות הרבה מאוד מלים שהן לא בדיוק אנגלית, ויש אפילו כאלה שבאות מעברית. היריבה שלי, גברת בריטית קשישה ואדיבה, הסתכלה עלי במבט מלא רחמים ואמרה לי, 'הו, יקירתי, אני חושבת שטעית'. רק בקושי הצלחתי להתאפק ולא להתפוצץ מצחוק. לא היתה לה ברירה, והיא הלכה לבדוק במילון" (על פי כללי המשחק, שחקן הפונה למילון מפסיד תור, דבר המקרב את יריבו לניצחון).

על דבר אחד כולם מסכימים: המשחק ממכר. יש מי שלוקחים אותו ברצינות ויש כאלה שבאים להעביר את הזמן בכיף. גברים, אומרת נעמי, נוטים לקחת הפסדים מאוד ברצינות, כמעט כמו הפסדים בכדורגל. יש ילידי הארץ, ויש עולים ממדינות דוברות אנגלית, אבל כולם מאשרים שמרגע שנכנסת לזה, קשה מאוד לצאת. נעמי מספרת שלפעמים לפני שהיא נרדמת, משתלטות סדרות ארוכות של אותיות על המחשבות. היא מנסה לעשות סדר ולמצוא את זו עם הניקוד הגבוה ביותר. עמרי, בן זוגו לחיים של אוון ויליד הארץ, לומד בעל פה מלים עם האות j. סתם, מין תחביב שכזה.

בסך הכל, זה כנראה משחק לאנשים שכן יש להם ראש למלים ארוכות.



אלפרד באטס (בתמונה למעלה), ממציא שבץ-נא, במסע פרסום למשחק מאמצע שנות השמונים, שהחזיר את באטס לתודעה והזניק את מכירות המשחק. בתמונות למטה: שחקנים במועדון בתל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו