בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא בתולות אלא צימוקים

חוקרים מוסלמים ואחרים טוענים במחקרים חדשים, כי הספר הקדוש ביותר למוסלמים פורש במשך מאות שנים באופן מוטעה. על פי המחקרים, מקורם של חלקים מסוימים מהקוראן הוא טקסטים נוצריים מוקדמים בארמית, שהובנו שלא כהלכה. דוגמה בולטת במיוחד לפרשנות המוטעית: הבתולות הממתינות כביכול לשאהידים בגן העדן הן למעשה "צימוקים צחורים" של צלילות

תגובות

בעיני מוסלמים, הקוראן הוא דברי אלוהים חיים, שנמסרו לנביא מוחמד מפי המלאך גבריאל: "הספר הזה אין ספק בו", כך מצהיר הקוראן בפתחו בלשון חד-משמעית. חוקרים וסופרים בארצות איסלאמיות שהתעלמו מאזהרה זו היו יעד לאלימות ואיומי רצח, שהעבירו צמרמורת בחוקרים באוניברסיטאות ברחבי העולם. אך למרות החששות, כמה מומחים זוקפים לזכותם התקדמות בחקר מקורות הקוראן, וכעת הם מציעים תיאוריות חדשות על משמעות הטקסט ועליית האיסלאם.

כריסטוף לוקסנברג, חוקר גרמני של שפות שמיות עתיקות, טוען כי במשך מאות שנים פורש ותורגם הקוראן באופן מוטעה. מחקרו, המתבסס על הגרסאות המוקדמות ביותר של הקוראן, קובע כי חלקים מסוימים מהספר מקורם בטקסטים נוצריים בשפה הארמית שהיו קיימים עוד קודם לכן, ופורשו באופן מוטעה על ידי חוקרים מוסלמים שהכינו את מהדורות הקוראן הנפוצות היום. כך, למשל, הבתולות הממתינות כביכול לשאהידים מוסלמים בגן העדן הן למעשה "צימוקים צחורים" של צלילות, ולא עלמות חן.

אך "כריסטוף לוקסנברג" הוא שם בדוי, והחוקר התקשה למצוא מו"ל שיסכים להוציא את ספרו "קריאה סורית-ארמית של הקוראן", אף על פי שהספר נחשב בעיני חוקרים מובילים לעבודה חשובה וחדשנית. בסופו של דבר הספר ראה אור בהוצאת Verlag Das Arabische Buch.

זהירות המו"לים אינה מפתיעה. בעקבות הוצאתו לאור של "פסוקי השטן" של סלמאן רושדי הוצאה על המחבר פתווה - גזר דין מוות - משום שלחכמי הדת האיסלאמים נדמה היה שהספר שם ללעג את הנביא מוחמד. הסופר המצרי נגיב מחפוז נדקר משום שאחד מספריו נחשב לאפיקורסי. וכאשר החוקר הפלשתינאי סולימאן באשיר טען שהאיסלאם כדת התפתח בהדרגה, ולא הגיח בצורתו הסופית ישירות מפי הנביא, הוא הושלך מחלון הקומה השנייה בידי תלמידיו באוניברסיטת א-נג'אח בשכם.

האי שקט מורגש גם בקרב חוקרים לא-מוסלמים במדינות מערביות. "בין פטיש הפחד מצד אחד לסדן התקינות הפוליטית מהצד האחר, אי אפשר להגיד שום דבר על האיסלאם, למעט איזשהו קשקוש מתקתק", אמר חוקר באוניברסיטה אמריקאית שהתראיין בעילום שם, בהתייחסו לאיומים באלימות וכן לנטייתן של אוניברסיטאות אמריקאיות להימנע מביקורת על תרבויות אחרות.

פירוש כתבי הקודש נראה אולי כפעילות אזוטרית ובלתי מזיקה, אך המחקר הטקסטואלי המדוקדק של כתבי קודש יהודיים ונוצריים שיחק תפקיד נכבד בהתרת רסן הכנסייה מעל חיי התרבות והמחקר באירופה וסלילת הדרך למחשבה חילונית חופשית. "המוסלמים יכולים ללמוד מהניסיון האירופי, והם יודעים היטב שברגע שמתחילים לפקפק באמיתות כתבי הקודש, לעולם אין לדעת היכן זה ייגמר", הסביר החוקר.

הרגישות ביחס לחקר הקוראן אינה חדשה. ג'ון ונסברו מבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה של אוניברסיטת לונדון כתב כבר ב-1977 כי ניתוח הקוראן "בכלים ובשיטות של ביקורת כתבי הקודש כמעט לא קיים". ונסברו טען שהטקסט של הקוראן נראה כמו פסיפס של קולות שונים או של טקסטים שלוקטו במשך עשרות שנים, אם לא מאות. יש אמנם הסכמה בין החוקרים על כך שאין עדויות לקיומו של הספר עד שנת 59 - 691 שנים אחרי מותו של מוחמד. זו השנה שבה נבנה מסגד כיפת הסלע בירושלים, שקושט בכתובות עם פסוקים מהקוראן. פסוקים אלה שונים במידת מה מגרסת הקוראן שהונחלה מדור לדור במשך המאות. עובדה זו מעידה, לדברי חוקרים, שהקוראן היה עדיין בשלבי התפתחות בעשור האחרון של המאה השביעית. יתר על כן, חלק גדול ממה שמכונה "איסלאם" - חייו ודבריו של הנביא מוחמד - מבוסס על טקסטים שחוברו בין 130 ל-300 שנה אחרי מותו.

ב-1977, שני חוקרים אחרים שבאו גם הם מבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה באוניברסיטת לונדון - פטרישיה קרון, פרופסורית להיסטוריה במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, ומייקל קוק, פרופסור לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטת פרינסטון - הציעו גישה מהפכנית בספרם "הגריזם: היווצרות העולם האיסלאמי". מכיוון שלא קיים תיעוד בערבית על המאה הראשונה לקיומו של האיסלאם, בדקו השניים כמה דיווחים מהמאה השביעית, שחוברו בידי לא-מוסלמים, מהם עלה לכאורה שמוחמד לא נתפש באותה תקופה כמייסדה של דת חדשה, אלא כמטיף דתי ברוח הברית הישנה, שבישר על בואו של המשיח. ברבים מהמסמכים המוקדמים מכונים חסידיו של מוחמד "הגריים" השייכים ל"שבט ישמעאל", כלומר צאצאי הגר, שפחת אברהם שילדה לו את ישמעאל.

קרון וקוק טענו שייתכן שמאמיניו של מוחמד ראו עצמם כמי שמחדשים את ימיהם כקדם בארץ הקודש, לצד בני הדודים היהודים (ונראה כי יהודים רבים קיבלו את פני הערבים כמשחררים, כאשר אלה כבשו את ירושלים ב-638).

הרעיון שמשיחיות יהודית אחזה בתודעתם של מאמיני מוחמד הראשונים לא זכה לתהודה רחבה, אבל לדעת רבים "הגריזם" פתח את האופק בלימודי האיסלאם. "קרון וקוק העלו כמה רעיונות מקוריים ומעניינים מאוד, הבוחנים את האיסלאם מזווית חדשה", אמר פרד דונר מאוניברסיטת שיקגו, מחבר הספר "נרטיווים על מקורות האיסלאם: ההתחלות של כתיבה היסטורית איסלאמית", שראה אור באחרונה. "אני חושב שבניסיון לשחזר את העבר הם הפליגו למחוזות הדמיון, אבל הם שאלו את השאלות הנכונות".

הגישה הרוויזיוניסטית בחקר מקורות האיסלאם צברה תנופה בשנים האחרונות, כאשר היסטוריונים החלו לבדוק את תקפות החומרים באמות מידה אקדמיות. קרון טוענת בעקשנות שבקוראן ובמסורת האיסלאמית טמון פרדוקס מהותי. הקוראן הוא טקסט רווי חשיבה מונותיאיסטית, אבל ההיסטוריה הרשמית גורסת כי מוחמד - סוחר גמלים חסר השכלה - קיבל את הבשורה במכה, אזור נידח ומיושב בדלילות בחצי האי ערב. אלא אם כן מקבלים כפשוטו את הסיפור על המלאך גבריאל, טוענת קרון, על ההיסטוריונים להסביר כיצד עשו הסיפורים והרעיונות המונותיאיסטיים את דרכם לדפי הקוראן.

לפי התיאוריה הרדיקלית של לוקסנברג, אפשר ליישב קושיות רבות בקוראן כאשר בוחנים את קרבת הטקסט לארמית - השפה שהיתה נחלתם של מרבית היהודים והנוצרים שחיו במזרח התיכון בעת חיבורו. כך למשל הקטע המפורסם על הבתולות בגן העדן מתבסס על המלה "חור" - שם תואר שמשמעותו "לבנות". המסורת האיסלאמית טוענת כי "חור" גזור מהמלה "חורייה" - כלומר, "עלמת חן" או "בתולה". אך לדברי לוקסנברג, זהו פירוש מוטעה שנכפה על הטקסט. בארמית עתיקה, ובמילון מוכר אחד לפחות של ערבית מוקדמת, משמעות המילה "חור" היא "צימוק לבן".



ספר הקוראן. הפסוקים המעטרים את מסגד כיפת הסלע בירושלים שונים במידת מה מגרסת הקוראן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו