בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי יציל את הספרות האנגלית

"פרשת ג'יין אייר"

תגובות

לפעמים כתיבת רומן היא הגשמת משאלה של מחברו. ב"פרשת ג'יין אייר", למשל, משתעשע הסופר הוולשי בפנטסיה על אודות חשיבותה האפשרית של הספרות. ספרו של ג'ספר פורד איננו עיבוד חדש לרומן מאת אמילי ברונטה, גם לא פארודיה עליו. "פרשת ג'יין אייר" הוא רומן כלאיים בין מותחן לרומן מדע בדיוני. הוא מתרחש במאה ה-21 באנגליה המתוארת כמדינה עתידנית וירטואלית, שבה גיבורי ספרות הם חלק מהמציאות, העולם הבדוי יכול להיות ממשי, ולרגעים הספרות אפילו מאיימת איום ממשי על חייהם של בני אדם (שיכולים, למשל, להיבלע לנצח בתוך שיר של וורדסוורת או להימחק לעולם מתוך רומן של דיקנס).

בגלל מעמדה של הספרות ומה שכרוך בכך הקימה אנגליה - בספר זה היא מדינת משטרה מפותחת - "רשת למבצעים מיוחדים". בין המחלקות הקיימות בה יש גם מחלקה לבילוש ספרותי (בצד מחלקה לפשעי אמנות ומחלקה האחראית ל"משמר הזמן" ועוד ועוד). אמנם בממשלה ובמשטרה מתייחסים למחלקה הזאת בזלזול יחסי, אבל היא בכל זאת קיימת ופועלים בתוכה, לפי הספר הזה, מיטב האנשים.

אלמלא הטיפול השכלתני, השנון והמקורי של ג'ספר פורד בעולם האמנות ובמעמדן של יצירות מקוריות - כתבי יד, ציורים וכיוצא באלה - היה "פרשת ג'יין אייר" רומן שעניינו מאבק בנאלי וטוטאלי בין כוחות הטוב לבין איתני הרוע בכל החזיתות. במרכזו של הספר עומד מעין מאבק בין אשה אחת (מהטובים) לגבר אחד (מהרעים מאוד); אבל המאבק הזה מתרחש סביב יצירות מקוריות ויש בו עשרות רמיזות לרומנים גדולים ונודעים, לכתבי סמואל ג'ונסון ולביוגרף שלו בוזוול, למחזות של שייקספיר ולשירת וורדסוורת (בעיקר לשירו הנודע "נרקיסים"). הוא מתנהל על רקע מלחמה מתמשכת בין אנגליה לרוסיה, המכונה כאן "מלחמת קרים".

כדי להבין את פרטי העלילה שטווה הסופר נדרשת בקיאות מסוימת בספרות אנגלית וגם היכרות עם טיעוניו העיקריים של ולטר בנימין ב"יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני". במסה הזהיר הפילוסוף היהודי, שהתאבד על גבול ספרד בראשית מלחמת העולם השנייה, מפני עידן שבו ייעלם המקור הראשוני של היצירה ואת מקומו יתפוס שכפול (שיעתוק), אשר ימחק את קיומו ההכרחי של האמן ויעקר יצירת אמנות ממקוריותה.

ג'ספר פורד השתמש בטיעונו של בנימין בריאליזם קיצוני: בעולם שצייר ב"פרשת ג'יין אייר" מאיים כיליונו של כתב יד מקורי על קיומה הפיסי של יצירה; שום יצירה אינה יכולה לשרוד אם אין לה כתב יד מקורי, וכוחות הטוב בעולם שבדה הסופר נרתמים לשמר את מה שעומד בסכנת כליה (גם חיות המחמד משובטות כדי שלא ייכחדו).

גיבורת "פרשת ג'יין אייר" היא צעירה אינטנסיווית, נבונה, בעלת תושייה לא מצויה, אוהבת ספרות בכל מאודה ואמיצה במיוחד. תרזדיי נקסט - בתרגום מילולי "יום חמישי הבא" (שמה הוא רמיזה קומית למשרתו של אביה, קצין בכיר ב"משמר הזמן") - היא הלוחמת ללא חת ברע המוחלט המאיים על העולם בדמותו של יצור ששמו אכרון הדס.

בפתיחת הרומן המיוחד והשנון הזה מתברר כי בשנת 1968 היה הדס אחד המרצים של נקסט לספרות אנגלית, אבל בגלל הסתבכות ("הוא הכניס את אחת הסטודנטיות שלו להריון") סולק ממשרתו ונהפך לפושע בעל אידיאולוגיה מנוסחת כדבעי - קטעים ממנה מצוטטים בפתיחות הפרקים. אכרון הדס ניחן בכוחות על-טבעיים ואסור להגות את שמו בקול - אם הוגים אותו הוא מופיע במקום ומשמיד את כל העומד בדרכו; במשך שנים הוא גם התחזה למת.

בפתיחת "פרשת ג'יין אייר" מתברר שאכרון הדס (שמו ואלמנטים נוספים באישיותו רומזים למיתולוגיה היוונית) חדל להעמיד פני מת והוא שב לעולם המעשים במשנה כוח, מאיים על הספרות האנגלית ועל השמדתם של כתבי יד מקוריים, ביניהם "צ'אזלוויט" מאת דיקנס וגם "ג'יין אייר", האהוב במיוחד על תרזדיי נקסט. בגלל שורה של אירועים ובשל יחסים מיוחדים בינה לבין אכרון הדס נרתמת הגיבורה למרדף מסוכן אחרי הנבל השטני; מרדף המאיים על חייה ועל רבים אחרים, שבו היא גם חודרת בפועל לעולם המתואר ברומן "ג'יין אייר" ומצליחה לשנות את סופו.

קשה לומר ש"פרשת ג'יין אייר" הוא יצירה מושלמת - לא פעם מעוררים פרטי הפרטים של העולמות המתוארים בו מבוכה בשל טרחנות יתר. אבל זהו ספר מיוחד במינו של אדם הבקיא בספרות ואוהב אותה באמת, ולרגעים, במיוחד בשליש האחרון שלו, הוא מעורר השתאות לנוכח ההמצאות הפנטסטיות של מחברו.

"פרשת ג'יין אייר" מאת ג'ספר פורד. תירגמה מאנגלית: חנה ידור-אבני. הוצאת מודן, 336 עמ'




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו