בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין כמו הבית

היה שווה לחכות שבע שנים לאלבום החדש של ג'ירפות

תגובות

שבע שנים נדרשו לחברי להקת "ג'ירפות" כדי להקליט את "גג", האלבום החדש שלהם. הם לא התכוונו שזה יקרה אחרי כל כך הרבה זמן, אבל כך הכתיבה המציאות. הסולן גלעד כהנא התגרש, המתופף אסי ששון התייאש ממוסיקה ועבר לגדל פרחים, חברת התקליטים הפנתה את גבה, והלהקה אפילו התפרקה באופן זמני. עכשיו, כש"גג" יוצא סוף סוף, מתברר שההשתהות הממושכת היתה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות ל"ג'ירפות". האלבום החדש הוא יצירה כנה, חכמה ולפעמים אפילו מרגשת, שאמנם לא מדברת באופן ישיר על התלאות והמשברים שחוו חברי הלהקה בתקופת השתיקה הארוכה, אבל שואבת מהם את יופיה ואת האמת הפנימית שלה.

"גג" שונה מאוד ברוחו מ"משוחח עם כיסא", אלבום הבכורה של "ג'ירפות", וטוב ממנו בהרבה. "ג'ירפות" הופיעו על במת המוסיקה המקומית ב?1999 ומיד סומנו כאחת ההבטחות הגדולות של הרוק הישראלי הצעיר. הם היו רעננים ושנונים, הם לא נשמעו כמו אף אחד ?(אם מתעלמים מהשפעה מסוימת של "נושאי המגבעת"?), אבל היה בהם גם משהו מרוחק וצונן והמוסיקה שלהם היתה מהוססת ופונקציונלית מדי, כאילו חששו שמא תגנוב את ההצגה לטקסטים המבריקים והחידתיים של כהנא, שדווקא שיוועו לפלטפורמה מוסיקלית אנרגטית ויצירתית.

כהנא נותר גם כיום כותב לא מפוענח. הוא לא מעוניין לכתוב אחרת. "למה להבין זה דבר כל כך חשוב?" הוא תהה בראיון לקראת צאת האלבום החדש. "אני חושב שלכתוב שיר סתום זה מצוין, כי זה מגרה אנשים להשלים את החסר בעצמם". הפיתוי להשלים את החסר אכן מתעורר בהאזנות הראשונות לשירים באלבום החדש, והוא יותר מתסכל ממתגמל: התחושה היא שאי אפשר לחבר את הנקודות לכדי סיפור ברור. אבל בהאזנות הבאות, כשמוותרים על הכמיהה לקוהרנטיות, מתברר שאסתטיקת השיר החסר עובדת. לטקסטים הקטועים והטלגרפיים של כהנא, שנהנה להשאיר משפטים תלויים באוויר ועובר בקלילות מטרידה מדיבור במין זכר לדיבור בנקבה ומלשון הומה של סערת נפש לשפה מתוכנתת של קיפאון רגשי, יש כוח לא מבוטל, ואין מתאימים מהם לבטא זרות, בדידות ומחשבות אובדניות ?(אם זה אכן הנושא של השירים "גג" ו"מרפסת"; אצל כהנא אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות?).

השיר הכובש ביותר באלבום הוא דווקא זה שבו כהנא נוטש את הטון האניגמטי. "כנרת" משתמש באובססיה הישראלית הקולקטיווית של גובה מפלס הכנרת כדי לדבר על מצבו הנפשי של אדם אחד, שכביכול חוזה באגם עולה על גדותיו וחש שאושר פתאומי מציף אותו: "מביט איך השלגים גולשים/ הדולפינים מקפצים/ רוח מזרחית חמה/ את הכי יפה". התמונה הנפלאה והמופרכת הזאת היא כמובן פנטסיה פרועה של אדם שאיבד קשר עם המציאות, אבל היא מצליחה לגעת בנימי הנפש, וגם אחרי האזנות חוזרות ונשנות לשיר היא עדיין מרגשת.

מבחינה מוסיקלית, "כנרת" הוא מעין שיר קאנטרי מודרני, שמזכיר במידה רבה את השירים שמופיעים ב"Sea Change" הנהדר של בק. הוא לא משקף את רוחו של האלבום כולו, שקשה מאוד להכניס אותו למגירה סגנונית אחת, אבל הלחן היפה והמאופק, הנגינה המגובשת והעיבוד הרגיש מייצגים היטב את הרמה המוסיקלית הגבוהה של "גג".

בניגוד גמור לאלבום הראשון שלהם, שהיה אקוסטי ברובו ובעל צליל רזה מאוד, חברי ה"ג'ירפות" נהנים הפעם לעטוף את הטקסטים בלבוש צלילי רב שכבתי. חטיבה של כלי נשיפה טוענת בתנופה את "קשה לי" ו"מרפסת", כלי מיתר עושים את אותו דבר ב"מהר מדי", "לכת" ממריא על כנפי דיסטורשן אגרסיווי, "מחצבים" נהנה מתכנותי תופים מדויקים ומעודכנים שנשמעים כמו עבודה של מפיק אלקטרוני מהשורה הראשונה, ב"משה" יש תוספת מקורית של תופים ערביים ומזרחיים, ו"שירה" הסוגר הוא קטע פסיכדלי סוחף. "ג'ירפות" רשאים להגביר מעתה את קצב העבודה שלהם, אבל היה שווה לחכות שבע שנים לאלבום מוצלח כל כך. ג'ירפות "גג" שפני הפקות

לביקורות נוספות של דיסקים ישראליים



ג'ירפות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו