בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התולעת שלא היתה

התחלה של רומן ורעיונות לתוכניות טלוויזיה הם רק כמה מהחומרים שהשאיר אחריו דודו גבע, שיוצגו בקרוב בתערוכה "פשר החיים" במוזיאון נחום גוטמן, לצד יציאת ספר וסרט תיעודי עליו. לאוצרת התערוכה, טלי תמיר, הוא מזכיר את חנוך לוין

תגובות

כמעט שנתיים חלפו מאז מותו של דודו גבע, אבל נדמה שדווקא עכשיו מתכונן הברווז להשמיע את שאגתו הגדולה, או את נפיחתו המפוארת, כפי שגבע בוודאי היה שש לכנות זאת. בימים אלה נשלמות ההכנות לשלושה פרויקטים מסקרנים, המבקשים לסקור ולסכם את יצירתו של אמן הקומיקס הפורה ביותר שפעל בישראל, ומת באופן פתאומי בפברואר 2005, בן 54: תערוכה של יצירותיו, ספר שיקבץ יצירות שלו לצד מאמרים על יצירתו, וסרט תיעודי שיסקור את פועלו של יוצר "שתיקת הברווז", "יוסף ואחיו", "האביר זיק" ועוד.

לאחר מותו של גבע פנו בני משפחתו לנציגי מוזיאון נחום גוטמן בתל אביב בהצעה לארגן את התערוכה וזכו לתגובה נלהבת. אוצרת המוזיאון, טלי תמיר, החלה לפשפש בתיקים עם עבודות שהותיר אחריו גבע ובקרטונים מלאים בסקיצות לעבודות ורעיונות לא גמורים שלו. "לא תיארתי לעצמי מה אמצא", אומרת תמיר, "הוא הותיר אחריו כמות עבודות בלתי נתפשת. בקלות יכולנו למלא כמה אולמות במוזיאון תל אביב בעבודות שמצאנו. הכרתי לפני כן את יוסף ואת הברווז, אבל בחומרים שהגיעו אלי לקראת התערוכה מצאתי יצירה מגוונת מאוד: קומיקס, אנימציה, איורים, רישום נקי בכל מיני סגנונות, קריקטורות. היה לו הספק אדיר, בכל מיני סגנונות, במגוון טכניקות ובכמה סוגי מדיה".

תמיר מספרת כי הופתעה לגלות התחלה לרומן שגבע החל לכתוב, שני ספרי קומיקס שכתב יחד עם חנוך מרמרי ולא פורסמו ("סקנדל בעירייה" ו"פיג'מה במכונית"), רעיונות רבים לתוכניות טלוויזיה ולמדורים בעיתונים, ובמיוחד רישומים שיצר בצעירותו ("היתה לו יד קלה, הוא היה רשם וירטואוז, שום סגנון לא היה זר לו והוא ידע לנוע בחופשיות מסגנון אחד לאחר", היא אומרת). כמו כן גילתה שגבע התחיל להתעייף מדמות הברווז שעמדה במרכז יצירתו בשנים האחרונות ושקל להתרענן ולהחליפה בדמות חדשה - תולעת. בעיזבונו של גבע נמצאו סקיצות של התולעת וקומיקס שכבר יצר בכיכובה.

המלנכוליה גוברת

התערוכה "פשר החיים", שתיפתח בסוף החודש במוזיאון שבשכונת נוה צדק, תאפשר לקהל היכרות עם יצירתו הרב-גונית של גבע. לצד קומיקס, איורים וקריקטורות פוליטיות יוצגו בה גם סרטוני אנימציה שלו, רישומים שרשם בצעירותו וסיפורים שכתב. רבים ממוצגי התערוכה יופיעו גם בספר שייצא לצדה, בעריכת ציפה קמפינסקי (הוצאת כתר).

את השם "פשר החיים" בחרו תמיר וקמפינסקי לאחר התלבטויות. "עד היום אני מתפוצצת מצחוק כשאני עוברת על החומר של דודו", אומרת תמיר, "אבל בסופו של דבר המסרים שלו קשים למדי. 'פשר החיים' היה שם מדור שהוא פירסם פעם בעיתון, ושתינו הסכמנו שזה בעצם הנושא שרוב יצירותיו עסקו בו. שקלנו לקרוא לתערוכה ולספר 'יומני גבע' או 'שירת הברווז', אבל החלטנו שלמרות כל הצחוקים, בסופו של דבר המלנכוליה גוברת אצלו". האקזיסטנציאליזם של גבע, המרדף של הברווז אחרי הבלונדות ומוטיב הבדידות של המשוטט בעיר הגדולה ביצירתו - מזכירים לתמיר את חנוך לוין. "אצל שניהם ישנו העולם הזה של לוזרים, שאין להם שום סיכוי לצאת מנצחים בחיים", היא אומרת.

הכמות העצומה של יצירותיו חייבה את תמיר וקמפינסקי לקבוע קריטריונים לבחירת החומרים שייכנסו לתערוכה ולספר. מאחר שרוב יצירתו התפרסמה בעיתונים ובספרים, הן החליטו להתמקד בתהליך העבודה של גבע. לשם כך ניסו לאתר סקיצות עבודה שלו ודפי הכנה ליצירותיו, שעל גבי חלק מהם נראות הערות שרשם בכתב ידו. אחת הסקיצות, למשל, מצביעה על שיטת עבודה מעניינת, של תכנון הקומיקס לפרטים לפני תחילת האיור: מופיעות בה כל המסגרות של הקומיקס, מסודרות על העמוד, אך ללא איורים, ובכל אחת מהן מופיע טקסט שמתאר לפרטי פרטים את מה שאמור להתרחש באותו פאנל.

חייל בצבא השטות

קמפינסקי מסבירה שניסתה לבחור לספר את "המיטב של דודו", באופן שייצג את כל סוגי היצירה שלו, ולאו דווקא עבודות שפורסמו. "שני רעיונות הנחו אותי בעריכת הספר", היא אומרת. "האחד, להפוך את דודו למכובד: בהנחה שזה הספר היחיד שייצא עליו, רציתי שהוא יונח על מדף ספרי האמנות ולא באגף הצחוקים. הרעיון השני היה להראות שקומיקס אינו בידור בלבד. רציתי לנסות להראות מה יש ביצירה הזאת, לתת לקורא הישראלי לראשונה ספר שדן בקומיקס ועושה זאת בצורה אקדמית אבל לא מעיקה".

לשם כך היא פנתה למבחר כותבים וביקשה מהם לכתוב מאמרים על נושאים הקשורים ביצירתו של גבע, על פי תחומי העניין שלהם. רפי לביא, בראיון קצר עמו המופיע בספר, אומר כי גבע הוא "אחד האמנים הישראלים שאני הכי מעריך. ה'קריקטורה' שלו היא באיכות אמנותית גבוהה שאין הרבה כמוה בארץ. אצלי הוא יושב עם אביבה אורי וקופפרמן". יאיר גרבוז, לעומת זאת, מצר על המרחק ששמר גבע מ"האמנות היפה": "הוא כאילו היה אומר, אני חייל בצבא השטות, אני נציגו של האדם הקטן, של המקופחים, של הפקידים, ולמי שמייצג את הפקידים אין זמן לאמנות. היתה לו עמדה אנטי אינטלקטואלית, ולא רוויתי מזה נחת. זה נראה לי הפסד. הרווחתי הומוריסטן ורשם ענק, אבל איבדתי קולגה".

עוד בספר, סיפורים שכתב גבע, ובהם תיאור חוויותיו במשך כמה ימים שבהם הסתובב וכיפה על ראשו ("קשים וסבוכים הם חייו של נביא חדש", הוא חורץ); ומאמרים, בין השאר: מאיה בקר כתבה על דמות הלוזר ביצירתו, שהרה בלאו על העיסוק שלו בשואה, עידו הררי על עיסוקו בנושאים יהודיים, מאיר שניצר על הקריקטורה הפוליטית שלו, אסף גפן על העירוניות התל-אביבית בעבודותיו. תמיר כתבה על דמות הפקיד וקמפינסקי על המוות ביצירתו של גבע. את הספר, שייצא בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, עיצבו נועה שוורץ וקובי ברחד.

חומוס בגן עדן

גם סרט תיעודי על דודו גבע מצוי כעת בהכנה ועומד להיכנס לשלב העריכה. "אנחנו מתלבטים עכשיו איזו שפה קולנועית לבחור לסרט, כך שתשרת אותו בצורה הטובה ביותר ותתחבר לשפתו של גבע כקומיקסאי", אומרת ענת זלצר, שיוצרת את הסרט עם מודי בראון וגבי בבליוביץ'.

"מסעות הברווז" (שם זמני) מיועד לשידור בשנה הבאה ביס דוקו ומבוסס על שיחות שקיימו יוצריו עם יותר מ-20 אנשים, הקשורים לתקופות בחייו היצירתיים של גבע. הסרט יתמקד בעיקר בתקופות שעבד בעיתונים "חדשות" ו"מעריב" ובתקופה שיצר אנימציה ויבחן את חייו של גבע אל מול חייהן של הדמויות שעמדו במרכז יצירתו.

ואם כל אלה לא מספיקים, יצאו בשנתיים האחרונות גם "שתיקת הברווז" (הוצאת כתר), שאיגד את מדוריו השבועיים של גבע שפורסמו בעיתון "העיר", החוברת "ספרות זולה" שאיגדה יצירות שלו ושל אחרים (בעריכת עפרה רודנר) ושני ספרי ילדים שכתב - "עצרת הינשופים" ו"הפיל מניו יורק" - שיצאו באחרונה בהוצאה מחודשת (הוצאת מודן). עם כל ההתרחשות הזאת סביב דמותו ויצירותיו שממשיכות לצוץ ולהפתיע - בהחלט ייתכן שגבע יושב לו עכשיו במרומים בראש שולחן מוקף ברווזים צחורים ופקידים מכונפים, ממתין למנת החומוס היומית שלו, חולם על בלונדינית מסתורית ומשרבט על מפית רעיונות לקומיקס אנטי ממסדי חדש.



דודו גבע ואיוריו. "אני מתפוצצת מצחוק כשאני עוברת על החומר", אומרת טלי תמיר, "אבל המסרים שלו קשים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו