בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על תלאות החומר יפצה מה שברוח

"מוסד ביאליק" היא מהוצאות הספרים הוותיקות בישראל: היא נוסדה בידי ההנהלה הציונית העולמית והסוכנות היהודית בשנת תרצ"ה (1935), במלאת שנה למותו של המשורר ח.נ. ביאליק, כדי לעודד את הספרות והמחקר העבריים; בימים אלה פורש מתפקידו המנכ"ל הוותיק של ההוצאה, יצחק טאוב, לאחר 25 שנים בתפקיד

תגובות

מהו הספר שנדפס ב"מוסד ביאליק" שאתה גאה בו ביותר?

"כל כתבי אורי צבי גרינברג"; גאוות מוסד ביאליק על המהדורה הסופית של כתביו, בעריכתו של דן מירון, שעדיין אנו שוקדים על השלמתה. עד כה הוצאנו 16 כרכים. 13 כוללים את כל שירתו בעברית, אחד את איוריו, ושניים כוללים מאמרים שהמשך פרסומם נמצא על האבניים. בימים אלה נוציא אנתולוגיה של שירתו שתהיה נגישה יותר לציבור הרחב, ואני מקווה שתינשא בציקלונו של כל חייל.

עם איזה מחבר של ספר שנדפס בהוצאה נהנית במיוחד לעבוד, ומדוע?

עם פרופ' משה ברש המנוח, מראשי חוקרי האמנות בעולם, מורה באוניברסיטה העברית, מרצה מבוקש בכל רחבי תבל שספריו בחקר האמנות פורסמו בלשונות רבות. במרבית שנותי במוסד ביאליק, הוא עמד בראש הוועדה לספרות מדעית, והיה תלמיד חכם מצניע לכת. בהיותו בן-בית בתרבות המערבית כולה, דאג לפרסומן במוסד ביאליק של רבות מהיצירות הקלאסיות (כמו שירי קאטולוס), מחקרים חשובים בחקר רוח ימה"ב, וספרי יסוד בהבנת האמנות המודרנית (כמו ספרו של קנדינסקי, "על הרוחני באמנות"). מעבר למחקריו המדעיים ייחס ברש גם חשיבות רבה להשכלתו הכללית של מי שאינו חוקר ומומחה. לכן ייסד את ספרית "מבואות", שבספריה יכול הקורא הבלתי-מקצועי להתוודע אל מה שאחרת הוא נחלת המומחים בלבד. לכן גם ביקש להימנע מהוצאת מהדורות מפוארות ויקרות, העלולות להיות מחסום בפני הקורא-הקונה. אני מתברך על שזכיתי לעבוד במחיצתו הקרובה.

עם איזה מחבר היית יוצא לבלות ערב בבית קפה ולמה?

ג'ון מיינרד קיינס. בימים אלה הוציא "מוסד ביאליק" (בשיתוף עם הוצאת מאגנס וידיעות ספרים) את ספרו המהפכני וסולל הדרך "התיאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" שפורסם לראשונה ב-1936, בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול שידע הקפיטליזם מעודו, והציע הסבר חדשני להתהוות המשברים, והדרכים להתגבר עליהם באמצעות התערבות ממשלתית בתהליכים הכלכליים. לו שתיתי עמו קפה, הייתי רוצה לשמוע את דעתו על התהליכים העוברים על עולמנו עכשיו, והדומיננטי שבהם - הגלובליזציה - כאשר שום התערבות ממשלתית בודדת אינה יכולה להשפיע על "התעסוקה, הריבית והכסף" בתחום שליטתה.

מה הספר שהחלטת לא לפרסם במוסד ואתה מצטער על כך?

"זכרון דברים" של יעקב שבתאי. אמנם לא אני החלטתי שלא לפרסמו, אלא אלה שקדמו לי בהנהלת בית ההוצאה, אך מאחר שהספר נדחה סמוך לבואי, וכל זה מטעמים פורמליים שעניינם בזכויות נלוות, הוא נחקק בזיכרונה של ההוצאה כמחדל שאסור לו שיקרה שוב.

איזה ספר שיצא בהוצאה אחרת היית שמח לפרסם ב"מוסד ביאליק"?

אני מצר על כך שההמשך לסדרת התרגומים מן הקלאסיקה היוונית, מעשה ידיו של שלמה דיקמן המנוח, אשר יזם בשעתו "מוסד ביאליק", מתבצע עתה בהוצאת "שוקן" בתירגומו של אהרון שבתאי.

לו כתבת מכתב למחליפך בתפקיד, כיצד הוא היה נפתח?

"עמוס יובל היקר, ברוך בואך למוסד ביאליק. צר לי שאני נאלץ לומר לך שמבחינה חומרית לא צפויים לך חיים קלים, שכן הוצאות ספרים כשלנו, הנתמכות ציבורית, אינן באופנה יותר. אני רק בטוח שעל כל תלאות החומר יפצה מה שברוח".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו