בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצעה פקיסטאנית להודו: מוכנים לוותר על קשמיר

נשיא פקיסטאן, פרבז מושארף, אמר אתמול בראיון כי מדינתו תוותר על תביעותיה בחבל המריבה אם תקבל הודו את תוכנית השלום שלו, הכוללת הסגת כוחות וממשל עצמי בקשמיר

תגובות

פקיסטאן תוותר על תביעתה לחבל קשמיר, אם הודו תהיה מוכנה להעניק אוטונומיה לשטח המריבה בהימלאיה, אשר תנוהל בידי שתי המדינות - כך אמר שלשום שלישי נשיא פקיסטאן, פרבז מושארף.

בראיון לערוץ החדשות של הודו NDTV, חזר מושארף והציג תוכנית רבת שלבים לפתרון סכסוך הגבול בקשמיר הנמשך כבר עשרות שנים. בתשובה לשאלה אם הוא מוכן לוותר על תביעת מדינתו לחבל קשמיר אם הודו תיישם את תוכניתו, אמר מושארף: "ניאלץ להסכים... כן. אם הפתרון הזה יעלה על הפרק". הוא הוסיף כי "אני כלל לא מוותר, אבל אפשר להיות נכונים לוותר, במידה שגם הודו תיפרד מעמדתה המוצהרת".

בעמק קשמיר מתנהלת זה 17 שנה התקוממות נגד השלטון ההודי, בתמיכת פקיסטאן. על פי תוכניתו של מושארף, הודו ופקיסטאן יתמקדו תחילה באותם חלקים של נסיכות קשמיר לשעבר, השנויים במחלוקת, כפי שעולה מהתוכנית שאותה העלה בעבר. פקיסטאן עשויה, למשל, לוותר על תביעתה למחוז ג'אמו, מחוז הינדי ברובו, ולחבל לדאק, בודהיסטי בעיקרו, אם הודו תוותר על תביעתה לחבלים גיגליט ובלטיסטאן, המוסלמיים ברובם והנתונים היום למרותה של פקיסטאן.

הודו: אנו מחויבים לשלום אך לא מצדדים בתיחום מחדש של גבולות

ממשלת הודו הודיעה שלשום כי היא מחוייבת לשלום ולכינון אמון בין שתי המדינות, ואולם אין היא מצדדת בתיחום מחדש של הגבולות. "ראש ממשלת הודו מנמוהן סינג הבהיר את עמדת הודו, באמרו כי שתי המדינות צריכות להתעלם משאלת הגבולות", אמר אנאנד שארמה, שר המדינה לענייני חוץ, בתגובה לדברי מושארף בראיון בערוץ הטלוויזיה ההודי.

"אין ביכולתנו לשרטט מחדש את המפה, אך ביכולתנו לגרום לכך שהגבולות יפסיקו להיות רלוונטיים", ציטט שארמה את סינג. "הודו אינה רוצה שהאזור ימשיך להיות מסוכסך. אנו רוצים שעמי פקיסטאן, הודו וכל האזור ייהנו מפירות ההתפתחות הכלכלית שיכולה להגיע רק כשלא יהיו יותר עימותים וחוסר אמון".

בניו דלהי יש הרואים בדבריו של מושארף בראיון פנייה ישירה לעם בהודו. ניו דלהי מסתייגת מכל צעד העשוי לתת בידי פקיסטאן השפעה על האזור קשמיר ההודית, ולהעניק בכך בעצם לאיסלמבאד את ה"ניצחון" שאותו היא לא הצליחה להשיג בשדה הקרב. "זהו נושא כבד משקל שעליו אי אפשר לדון מול התקשורת", אמר שארמה. שרי החוץ של שתי המדינות אמורים לקיים סבב שיחות בחודש הבא, שבו הם עשויים לדון בהצעה.

1947

בריטניה חילקה את הודו לשתי מדינות: הודו להינדים ופקיסטאן למוסלמים. קשמיר בחרה להישאר עצמאית

1947

אנשי שבטים בתמיכת פקיסטאן פלשו לקשמיר, והודו הצניחה חיילים לבלום אותם. תחילתה של "מלחמת קשמיר הראשונה"

1949

הוכרזה הפסקת אש והאו"ם קבע כי עתיד החבל יוכרע במשאל עם. פקיסטאן סירבה ושמרה על שטחיה

1999

מלחמה על החבל פרצה ב-1965, וכן ב-1999, שבה היה מעורב מפקד צבא פקיסטאן דאז, מושארף

2004

הודו ופקיסטאן בשיחות שלום. ניו דלהי רוצה שקו הפסקת האש יהיה גבול בינלאומי, ופקיסטאן רוצה ריבונות על השטח המוסלמי



חיילים מצבא הודו בטקס זיכרון באוקטובר שעבר בסרינגר, קשמיר. הודו אינה מצדדת בשרטוט מחדש של הגבולות


קשמיר. מפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו