בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסר שאולמרט לא ישכח

במשך שנים ליווה עו"ד אורי מסר את חברו הטוב אהוד אולמרט, הפך לעורך דינו הפרטי ושימש בהתנדבות כראש עמותה לבחירתו. אולמרט, מצדו, דחף פרויקטים ללקוחות של מסר בהיותו שר התעשייה והמסחר, זימן פגישות לקיצור הליכים בלשכתו וזירז מענק של עשרות מיליוני שקלים למרות הסתייגויות הדרג המקצועי במשרד. על כל הצלחה בקידום עסקה כזו מסר גזר קופון. לשכת אולמרט: "לא ידוע לנו על שום עניין שקידם מר מסר במשרד התמ"ת"

תגובות

"אורי מסר?" צוהל איש העסקים גבי סבג, "הוא שם דבר. הוא פירמה. בחור זהב. לא לוקח כסף עד שהוא ממציא קבלה, ביצוע בפועל. זה טוב שיש כאלה מאכערים". באותה שיחה הסביר: "פקידי מדינה, אתה הולך אליהם זה לוקח לך שנה. אתו זה לוקח לך חודש".

עו"ד אורי מסר היה בוודאי מוותר על המחמאות שמרעיף עליו סבג. מסר, שמלווה את ראש הממשלה אהוד אולמרט מאז הקימו בצעירותם משרד עורכי דין, רגיל לעבוד בצל, בשקט, בצנעה. חלק מהפרנסה שלו, ה"מאכריי" בלשונו של סבג, תלוי ברצונו הטוב של החבר הטוב אולמרט.

סבג, מבעלי חברת או-אר-אס וראש עיריית דימונה לשעבר, יחד עם משקיעים נוספים, עמד להקים מפעל לתחזוקת מטוסים, בשותפות התעשייה האווירית, סמוך לשדה התעופה בנבטים. "הבן שלי (דורון סבג), שעבד עם מסר, אמר לי: 'בוא, יש פה מומחה שדרכו אתה יכול לזרז את כל הנושא של התעשייה האווירית', כי התעשייה האווירית הלבישה עלי שאני ארוץ ואעשה את כל הריצות למשרדי ממשלה".

מסר אכן נשכר לקדם את ענייני הקבוצה שבראשה עמד סבג. באותה עת אולמרט היה שר התעשייה והמסחר וממלא מקום ראש הממשלה. סבג מלא שבחים לשני השותפים לשעבר, לאולמרט ולמסר, על הטיפול הזריז בבקשותיו.

אולמרט קידם את הפרויקט שלך? סבג: "מאוד. תמך ודאג. הוא הקים ועדת בין משרדית". הוועדה עשתה משהו? "בטח, היא התכנסה ואישרו את הפרויקט".

סבג אסיר התודה גם זוכר כיצד הזמין אותו אולמרט למפגש ביום שישי, בלשכתו. "עליתי לפגישה בירושלים לבד. אני זוכר שבאתי עם חליפה ועניבה ואולמרט אמר לי: 'תוריד את החליפה, המשרד סגור, אני רציתי להיפגש אתך כי אני מחשיב מאוד את הנושא שלך'". באותה פגישה השתתף גם מסר. בהודעת משרד התמ"ת, שיצאה עשרה ימים אחריה, נמסר שאולמרט "הנחה את הגורמים המקצועיים במשרדו ובמינהל מקרקעי ישראל לזרז את הכנת המכרז להקצאת קרקע למיזם".

סבג, שהפרויקט שהוביל נתקע בינתיים, העריך מראש שהפנייה למסר תסייע לו. "מסר הוא קבלן", הוא מסביר. "אתה רוצה מרכז ההשקעות - אתה פונה אליו, הוא עוזר לך. זה תפקידו. פקיד מדינה - אתה פונה אליו, נותן לך תשובה בעוד חודשיים. מה בוער להם?"

אומרים שהוא יכול לקדם אצל אולמרט דברים.

"טוב, הוא עבד אתו במשרד שלו. הם היו שותפים במשרד עורכי דין. יש לו גישה גם למרכז ההשקעות. הוא מתמחה. כל אחד וההתמחות שלו".

הרגשת שקל להגיע דרכו למשרד התמ"ת?

"כן. אם היתה החלטה חיובית של התעשייה האווירית, הוא היה מזיז לי את כל הנושאים: השגת קרקע, הפיכת קרקע מחקלאית לתעשייתית".

זה בזכות הקשרים?

"כישורים. למה אתה אומר קשרים? כישורים. הוא לא משיג יותר ממה שהחוק כותב, אבל הוא מזרז. זה טבעי. אתה עיתונאי ב'הארץ', דרכך אני יכול להגיע מהר לכתוב מאמר ב'הארץ'. ואני עוסק בכוח אדם - אתה יכול להשיג מהר דרכי עבודה לחברה שלך".

סבג לא היה היזם היחיד שנהנה מחברותם של מסר ואולמרט. מתחקיר מוסף "הארץ" עולה כי בזמן כהונתו כשר התמ"ת ויו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל, פעל אולמרט לקדם את ענייניו של מסר אחרי שזה סיפק לו במשך שנים שירותים שונים. אולמרט, כפי שיתואר להלן, דחף את מרכז ההשקעות וגופים אחרים תחת סמכותו להשקיע מיליונים מכספי המדינה בלקוחותיו של מסר, גם כשבדרג המקצועי במשרד היו מי שהתנגדו לכך.

מאז משפט שבס העניינים ברורים. על פי הפסיקה ועל פי כללי ועדת אשר למניעת ניגוד עניינים, לאולמרט אסור היה לטפל בעניינים העסקיים של חברו. היה עליו לדווח למבקר המדינה לפני שהוא ניגש לטפל בבקשות, שמסר ביקש לקדם דרכו (ראו מסגרת). במקרה של ספק, היה עליו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שזה ינחה אותו האם להעביר את הטיפול לשר אחר או לכל הפחות לצרף שר נוסף להחלטה שלו. אולמרט לא עשה זאת.

מסר-אולמרט-זקן ושות'

מסר ואולמרט הכירו באמצע שנות ה-70 במשרד עורכי הדין של עוזי עצמון. בשנת 1977 פרשו שניהם ממשרדו של עצמון, יחד עם עו"ד ברוך אדלר ולקחו עמם גם את המזכירה, שולה זקן. משרד "אהוד אולמרט ושות'" יצא לדרך. אולמרט פרש מהמשרד בשנת 88', אבל עד היום מסר וזקן הם שתי הדמויות המרכזיות בחייו הפוליטיים. שלושתם גם חברים בלב ובנפש.

מסר, בן 55, נולד בחיפה אך הפך עם השנים לבשר מבשרה של האליטה המשפטית הירושלמית. אשתו, דוידה לחמן-מסר, היא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. משרדו צנוע בהרבה מהמשרדים מנקרי העיניים של כמה מעמיתיו התל-אביבים. אותו לא יראו עם סיגר קוהיבה או בחליפה שעלתה אלפי דולרים.

מסר משתתף בפורומים המצומצמים של ראש הממשלה, המקבילים לפורום החווה של אריאל שרון. בשבוע שעבר הזמין אותו אולמרט לדיון שקיים בביתו עם יועציו הקרובים באשר להקמת ועדת חקירה לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה.

בד בבד הוא משמש גם כעורך דינו האישי של אולמרט בעסקאות נדל"ן פרטיות. לפני מספר חודשים העיד בפני מבקר המדינה בפרשת רכישת דירתו של אולמרט ברחוב כרמיה בירושלים. לפי העיתונאי יואב יצחק, זכה אולמרט להנחה מופלגת מהיזמים תמורת קידום הפרויקט התקוע באמצעות קשריו בעיריית ירושלים. הפרשה עדיין נחקרת.

השירותים שהעניק עו"ד מסר לאולמרט אינם מתמצים בקנייה או מכירת דירות. מאז שנת 98' עמד מסר בראש עמותה בשם "ירושלים המלוכדת", שהריצה את אולמרט לראשות עיריית ירושלים, וטיפל בהתנדבות (למעט תשלום חד פעמי של אלפי שקלים בודדים למשרדו) בענייניה המשפטיים, בריכוז התרומות שלה ובגרעונותיה הכלכליים. בהתחשב בתעריפים שעורך דין מסוגו גובה מלקוחותיו, שווים השירותים שסיפק לאולמרט במסגרת העמותה כסף רב. מסר המשיך לפעול בשם עמותה זו גם כשאולמרט כבר היה שר התמ"ת, ב-2003. הוא שלח מכתבים ודו"חות כלכליים בשמה לרשם העמותות.

"אורי ואהוד הם האנשים הכי קרובים", מספר אדם המכיר את השניים. "אורי טיפל בעניינים הפוליטיים הכי רגישים של אהוד: העמותה לבחירתו, ריכוז התרומות. הם שותפי סוד אינטימיים".

מבדיקת "הארץ" עולה כי לפני כניסתו של אולמרט לתפקיד שר התמ"ת פעילותו של עו"ד מסר מול שרי התמ"ת הקודמים היתה אפסית. עם כניסתו של אולמרט לתפקיד, החל מסר לפקוד את המשרד כשתדלנם של אנשי עסקים ותעשיינים. "לפני שלוש שנים בקושי ידעו מי זה", אומר פקיד בכיר במשרד. "ותראו מה שקרה בתקופה שבה אולמרט כיהן כשר התמ"ת".

לעתים היו השניים, אולמרט ומסר נאמנו, משתתפים באותן ישיבות, מבלי שמי מהנוכחים יוטרד מניגוד האינטרסים האפשרי. "מסר הסתובב במשרד המון פעמים", אומר בכיר בתמ"ת. "אצל הפקידים היתה תחושה מאוד לא נוחה לטפל בעניינים שלו".

איך זה עבד בפועל? "השיטה פשוטה", מסביר פקיד אחר. "ברגע שיש קושי שקשור לפקידות במשרד, פונים לאדון מסר, אומרים, זה וזה הבעיה, כנס לתיק. חוץ ממנו אף אחד לא מקבל טיפול כזה, בוודאי שלא... יש לחברה בעיה מול המשרד? מסר יושב אתם ואומר 'אל תדאג, אני אפתור לך את הבעיה'".

איזה סוג של טיפול?

"הכל, הכל. בעיות מול המינהלים, מול היחידות, בלשכת השר והמנכ"ל, מול מרכז השקעות. אם מבקר המדינה יחקור את זה, הוא ימצא כאן הרבה דברים מעניינים".

החלטה ששווה 25 מיליון דולר

במרחק קילומטרים ספורים מדימונה, בלב מדבר, הולך ומוגשם בימים אלה חלומו של היזם הבאר-שבעי אפרים (פימה) פיינבלום. מכל ענפי הייצור בעולם, חלם פיינבלום דווקא על הקמת מפעל להפקת סיליקה משוקעת, חומר המשמש בעיקר לייצור צמיגים ירוקים לרכב. החלום הזה, שמומחי משרד התמ"ת לא היו משוכנעים בהיתכנותו הכלכלית, עומד לעלות למדינה 15 מיליון דולר.

פיינבלום, בעבר יו"ר מקורות, ניהל במשך עשור מאבק משפטי נגד חברת כימיקלים לישראל (כי"ל) סביב הפקת הסיליקה. הוא טען כי כי"ל ניסתה לגנוב ממנו פטנט להפקת סיליקה מחומר בשם פורצלנית, שעד אז נחשב לפסולת כימית. בשנת 2001 הסתיימה בוררות בין הצדדים. הבורר, נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, קבע כי כי"ל תשלם לפיינבלום מיליוני דולרים (הלוואה ללא החזר, לדברי פיינבלום), אם יקבל ממשרד התמ"ת תקן של "מפעל מאושר" תוך שלוש שנים. הדד ליין נקבע לפברואר 2004.

בתחילת 2003 הגיש פיינבלום בקשה למרכז ההשקעות במשרד התמ"ת לצורך קבלת מענקים כספיים למפעל שעמד להקים בדימונה. מרכז ההשקעות הוא אחד הגופים הממשלתיים החזקים במשק. הוא דן בכוונתם של יזמים להקמת מפעלים או הרחבתם באזורי פיתוח. מעמד של מפעל מאושר מקנה ליזמים הקלות במס ומענקים של מיליונים מהמדינה.

אחד הקריטריונים המשמעותיים ביותר שמרכז ההשקעות בוחן הוא כדאיות כלכלית של המפעלים המתוכננים. המרכז אמור לוודא שכספי מדינה לא יסוכנו בהרפתקאות פרועות של יזמים כושלים או יועברו לידי נוכלים בתרגילי עוקץ. בעבר השקיעה המדינה הון עתק במפעלים שמלכתחילה לא היתה ליזמים כוונה אמיתית להקימם.

לדברי פיינבלום, לתוכניתו קמו מתנגדים מקרב הפקידות המקצועית במשרד התמ"ת. מנהל מינהל כימיה ואיכות הסביבה במשרד, אוהד אורנשטיין, סמכות מקצועית ראשית בתחום, העלה הסתייגויות רבות ממתן המענקים למפעל הסיליקה ועד היום הוא לחלוטין לא משוכנע בהיתכנותו הכלכלית. אורנשטיין, שנחשב לפקיד מקצועי וכיהן בתפקיד גם תחת שרים אחרים, טען בין השאר כי אין לתוצרת המפעל שוק מוכח. "בישיבה אחת התעצבנתי עליו כי הוא לא מבין שום דבר בכימיה", מתלונן פיינבלום, "והוא חזר ואמר שהחומר לא עובד ואי אפשר למכור אותו וכך הלאה... פעם ראשונה שהיו לי קשיים כאלה בהקמת מפעל".

למוסף "הארץ" נודע כי לעמדתו של אורנשטיין הצטרף גם מנהל מרכז ההשקעות באותה עת, שמואל מרדכי. שניהם סירבו להתראיין לכתבה זו. לדברי פיינבלום, אם הדבר היה תלוי באורנשטיין ומרדכי, הם לא היו מאשרים לו את המפעל.

כשהבין פיינבלום שמפעל חייו (והמיליונים מכי"ל) עלולים לרדת לטימיון, לא הסתיר את כעסו. בהזדמנות אחת גם הודיע לאורנשטיין כי צריך לפטר אותו מן התפקיד. פיינבלום: "הוא אמר לי 'תרוץ לשרים, תנסה לעשות משהו'. אמרתי לו אם אני אצטרך ללכת לשרים אני בכלל לא צריך את האישור שלך. אני אגיע גם ככה'". בסיור שערכנו בדימונה סיפר לנו פיינבלום כי בהזדמנות אחרת אמר למנהל מרכז ההשקעות דאז, שמואל מרדכי: "נדמה לך שאני לא יכול לפתוח דלתות אצל השר".

את המפתח לדלת השר מצא פיינבלום בדמותו של עו"ד מסר. פיינבלום: "אני מכיר את מסר הרבה זמן... הוא עזר לי להסביר את חשיבות הפרויקט, זה הכל". אחר כך הוסיף: "הוא עושה עבודה בשבילי. לזרז ישיבה, לבוא אתי לישיבה".

הוא יכול לקדם ישיבות אצל אולמרט יותר מהר ממני.

פיינבלום: "נכון, אבל זה פסול?"

מאז שכירת שירותיו של עו"ד מסר זכה פיינבלום לכבוד שעליו יכולים לחלום אנשי עסקים רבים: טיפול אישי וקרוב של השר ואנשי לשכתו בהליכי הקמת המפעל. כמה מהישיבות בלשכתו של אולמרט נערכו בהשתתפות אולמרט עצמו, עו"ד מסר, יזמים ופקידים ממשרד התמ"ת וממרכז ההשקעות.

בישיבה שהתקיימה במשרדו של אולמרט ביולי 2003 הסביר עו"ד מסר לנוכחים שעל הכף מונחים לא רק המענק ממרכז ההשקעות, אלא גם המיליונים מכימיקלים לישראל. אורנשטיין, האחראי על ענף הכימיה במשרד, פירט את ההסתייגות שלו והסביר כי מדובר בשוק עולמי שכ-90% ממנו נשלטים על ידי חמישה גופים, הפועלים כמעין קרטל, ולכן "דרשנו הוכחה ליכולת שיווקית של המוצר". מסר הסביר כי קשה להראות יכולת שיווקית מוכחת כל עוד אין אישור עקרוני לפרויקט.

אולמרט סיכם את הישיבה. הוא אמר כי בהתחשב בלוח הזמנים הצפוף לתחילת הקמת המפעל עד פברואר 2004, הוא מנחה את מרכז ההשקעות לסיים בתוך חודש וחצי את הבדיקה הנוגעת לבקשה לאישור הפרויקט. הוא גם הסביר שעו"ד מסר ודורון לוי, גם הוא מאנשיו של פיינבלום, יספקו למרדכי את כל החומר הדרוש לצורך סיום הבדיקה ויציגו בפניו את המסלול הנבחר על ידי פיינבלום לקבלת מענקים.

מאז הפגישה הזו התקיימו עוד פגישות במשרד התעשייה בעניין. סמנכ"ל חברת סיליקט, רונן פלד: "אולמרט אמר שהוא מאמין במפעל ושלפי הבנתו יש לו יכולת כלכלית וכי אין סיבה להגיד כאן לאו חד משמעי... הוא אמר שהוא רוצה שהמפעל הזה יקום".

כעבור חודש, בדצמבר 2003, אכן הודיע משרד התמ"ת לפיינבלום במכתב כי מפעל הסיליקה שלו אושר. שמואל מרדכי, מנכ"ל מרכז ההשקעות, אישר בסופו של דבר את הפרויקט במינהלת מרכז ההשקעות. משמעות ההחלטה: מענק של 15 מיליון דולר מהמדינה, שאליו יתווספו גם כעשרה מיליון דולר מכי"ל. סך הכל 25 מיליון דולר, עבור מפעל שפקידים בכירים במשרד התמ"ת הסתייגו ממנו והתנגדו להקמתו, אבל שחברו ועורך דינו הפרטי של השר נשכר כדי לקדמו.

הבייבי של אולמרט

אחרי שהשר דחף, אישר כאמור מנכ"ל מרכז ההשקעות שמואל מרדכי את המענק הנדיב למפעל הסיליקה במינהלת המרכז, אבל צירף לאישור מסמך מגביל ובו תנאים מחייבים רבים לקבלת האישור. אחד התנאים היה תוכנית שיווק כוללת חוזים עם צרכנים עתידיים על 75% מהתוצרת. מרדכי גם דרש מסיליקט לבצע פיילוט תעשייתי בסדר גודל משמעותי (למעשה הקמת מפעל קטן) כדי להוכיח שהחומר אכן עובד. אלה היו רק חלק מהמגבלות. "לא התנגדנו לסייגים כי לא היה לנו זמן", מספר הסמנכ"ל פלד. "היינו עם החבל על הצוואר". "התנאים שלו היו אבסורדיים", מתלונן גם פיינבלום. "אי אפשר לגמור חוזים עם שיווק כשלא יודעים מתי אני אגמור את המפעל".

שמואל מרדכי הוזז מתפקידו בידי אולמרט באמצע 2004. בעיתונות פורסם כי בין השניים התגלעה מחלוקת לגבי החוק לעידוד השקעות הון. לידידים קרובים סיפר מרדכי, כי הופעלו עליו לחצים פוליטיים לסייע למפעלים המקורבים לשר ולאנשי לשכתו. כעבור כמה חודשים, שבהם אוישה משרת מנהל מרכז ההשקעות על ידי מנכ"ל המשרד והיום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, נכנס לתפקיד חזי צאיג. בתקופת צאיג הוסרו בהדרגה כל המגבלות שהשית על המפעל מרדכי. חלקן הומרו בתנאים קלים יותר. "הם הורידו כמעט את כל השטויות שהיו שם", מסכם פיינבלום עצמו.

"המפעל הזה היה הבייבי של אולמרט", מספר הסמנכ"ל פלד בזמן שאנחנו נוסעים לראות את המפעל. "הצבענו לקדימה גם כדי להביע את התודה על העזרה שהגיש לנו. הוא הבטיח שיבוא לגזור את הסרט לפתיחת המפעל".

עוד לפני גזירת הסרט, בינואר 2004, התפנה אולמרט מענייניו הבוערים והפליג במכונית השרד שלו לחולות דימונה כדי להניח את אבן הפינה למפעל. לדימונה הוא הגיע יחד עם חברו ועורך דינו מסר. אולמרט אמר בטקס כי הוא רואה חשיבות רבה ביצירת מקומות עבודה חדשים בדימונה ושהקמת המפעל תסייע בפיתוח אזור הנגב. עוד הוסיף כי הוא מקווה שמפעל זה הוא הסנונית הראשונה אשר תבשר תנופה באזור הדרום. בתקשורת צוטטו הצהרות המנהלים, לפיהן המפעל יעסיק 300 עובדים ועלות פיתוחו תגיע ל-80 מיליון דולר. אולמרט הצטלם יחד עם פיינבלום וחזר לירושלים.

ארבעה ימים אחרי הנחת אבן הפינה זומן אולמרט לכנסת לדיון בוועדת הכלכלה שעסק בפעילות מרכז ההשקעות. בוועדה אמר: "רק לפני ארבעה ימים הנחתי אבן פינה למפעל בדימונה. אני נאבק להקים שם עוד מפעל - את מפעל הסיליקט של פימה פיינבלום - שאושר על ידי מרכז ההשקעות". משרד התמ"ת הודיע בסמוך לטקס כי המפעל ייפתח בעוד שנתיים. המפעל לא נפתח עד היום. פיינבלום טוען כי העיכוב נובע מסחבת במרכז ההשקעות ובמשרד התמ"ת.

ממשרד התמ"ת נמסר כי "במהותו מרכז ההשקעות הנו גוף שבסופו של דבר אמור לקחת סיכונים כפי שלוקח כל גוף שבוחר להשקיע בחברה, כגון בנקים, משקיעים פרטיים קרנות הון סיכון ועוד... ייתכן שמשנה הזהירות שבו נקט המרכז הביא לעיכובים, בין היתר, מאחר שביצע בדיקות בנוגע לזהות המשקיעים, יכולתם הכספית, וביקורת תהליך הייצור". מהמשרד נמסר עוד כי במהלך שנת 2005 נבחנו מחדש המגבלות שהוטלו על החברה, ולאחר שהתקבלו תשובות מספקות מהיזמים הוסרו המגבלות בהחלטת מינהלה ש"אושרה פה אחד, לרבות נציג אגף התקציבים".

העזרה של אולמרט ופקידיו למפעל הסיליקה לא נעצרה בהנחת אבן הפינה. אולמרט אישר למפעל השתתפות של משרד התמ"ת ב-75% מפיתוח הקרקע. כמו כן השתתף המשרד במימון כבישי הגישה למפעל. גם בפגישה שעסקה בכבישי הגישה בלשכת אולמרט נכח אורי מסר. יועצי לשכתו של אולמרט דאגו לזרז פקידים במרכז ההשקעות לקדם את התוכנית ולסייע לפיינבלום ככל האפשר. דוברת משרד התמ"ת: "היזם קיבל את הקרקע ובימים אלה הוחל בהקמת המפעל. המשרד השתתף במימון כבישי גישה למפעל. כביש גישה מערבי הסתיים, כביש גישה מזרחי נמצא בביצוע".

פיינבלום משוכנע כי הפקידים יאכלו את הכובע והמפעל יקום בסופו של דבר ויהיה הצלחה כלכלית מסחררת. המשקיעים הזרים שהוא גייס הם שלושה אנשי עסקים רוסים. הבולט בהם הוא דימיטרי בוסוב, בעבר מאנשיו של האוליגרך לב צ'רנוי, אחיו של מיכאל צ'רנוי, והיום יד ימינו של האוליגרך הגולה, בוריס ברזובסקי. "אלה לא חבר'ה שסתם זורקים כסף", מסכם פיינבלום.

טוב שם משמן טוב

התערבות נוספת בהחלטות משרד התמ"ת, שבצדה האחד אולמרט ובצדה השני מסר, נעשתה בעניין היטלי הייבוא על השמן. בנושא זה מתקיימת כבר שנים משיכת חבל עקשנית בין התעשיינים הישראלים ליבואנים הגדולים. כבר בסוף שנות ה-90 החליט משרד התמ"ת, בעקבות חוות דעת מומחים, להוריד את ההיטלים על השמנים והכוספאות (פולי סויה גולמיים, שמופק מהם שמן כשהשארית משמשת מזון לבעלי חיים) באופן הדרגתי עד לביטולם המוחלט. ב-7 ביולי 2003 החליט שר התמ"ת הטרי אהוד אולמרט לאמץ את המלצת מנכ"ל משרדו, רענן דינור, להוריד את היטל היבוא לשלושה אחוזים בלבד. משמעות ההחלטה היא הוזלה במחירי השמנים המיובאים - בשורה טובה לצרכנים וגם, אולי בעיקר, לחברות מזון מסוגן של אסם המשתמשות בכמויות שמן לייצור חלק גדול ממוצריהן.

המתנגדות הגדולות להורדת ההיטל הן חברות השמן הישראליות ובראשן החברה הגדולה בארץ, שמן תעשיות. חברת שמן נמצאת בבעלות איש העסקים חיים פינק. ביולי 2003 החליטה החברה לערער על החלטת משרד התמ"ת. עוד לפני כן, גייסה החברה 13 חברי כנסת להעברת הצעת חוק פרטית להעלאת ההיטל.

יבואני השמן ולשכות המסחר ביקשו לבטל את ההיטל כליל. מהאיגוד נמסר אז שדבר לא קרה, בשל "לחצים של בעלי העניין ובראשם, חברת שמן". מחירו הגבוה של השמן, הסבירו שם, פוגע קשות בצרכנים ובעיקר בשכבות החלשות, משום שהוא משמש חומר גלם לתהליכי ייצור של מוצרי מזון רבים.

אל זירת הקרב הזו הכניסה שמן, כשחקן חיזוק, את עו"ד מסר. בסוף יולי כונסה ישיבה בלשכת שר התמ"ת אולמרט שבה השתתפו פינק, מנכ"ל חברת שמן, בועז צפריר, גורמים מקצועיים ממשרד התעשייה והמסחר, לוביסט של שמן ועו"ד מסר. במהלך הישיבה אמר צפריר כי מגיעה לתעשיית השמן הגנה ממשלתית. הממונה על סחר פנים במשרד, צביה דורי, הזכירה מנגד את ההבטחה שנתנה שמן לממונה על ההגבלים העסקיים, שלא להתנגד להפחתת ההיטל. ב-2001 כאשר ביקשה שמן לרכוש חברה אחרת בשם מילומור, אושר המיזוג בתנאי שבשנתיים שלאחר המיזוג לא תתנגד שמן להפחתת ההיטל על שמן וכוספאות בשיעור של אחוז אחד. לפיכך אמור היה ההיטל על השמן לרדת מארבעה אחוזים לשלושה, וההיטל על הכוספאות אמור היה לרדת מ-4.5 ל-3.5. בסיום הישיבה ביקש צפריר להזדרז כיוון שתוקף ההיטל עומד לפקוע. אולמרט הבטיח להתייעץ עם הפקידים ולעדכן את הנוכחים בהחלטתו.

התוצאה לא איחרה להגיע. אחרי הישיבה יצאה מלשכתו של אולמרט הודעה מתוקנת שבה נאמר כי "מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, חתם השבוע על צו היטל על יבוא שמנים אשר יעמוד על ארבעה אחוזים". ישיבה אחת בנוכחות מסר הצליחה לשכנע את השר.

צפריר: "אולמרט לקח את הדברים לידיים ואמר שהתעשייה חשובה לו יותר מהמסחר, או לא פחות. ניסינו למנוע את ירידת ההיטלים והצלחנו להשאיר פחות או יותר את המצב הקיים". צפריר מציין כי מבחינת שמן היה משמעותי במיוחד שההיטל על הכוספאות מדרום אמריקה נותר גבוה, בשיעור של 7.5%. לטענת צפריר, עו"ד מסר ייצג את חברת שמן לא רק בעניין הזה אלא גם "בעניינים נדל"ניים". ההיטלים הגבוהים על השמן נותרו עד היום בעינם.

סמנכ"ל ארגון לשכות המסחר חיים עוז: "ההיטל היה צריך להתבטל בשנת 2000. חברת שמן הפעילה לחץ חזק מאוד על אולמרט בעניין ההיטל, הפוגע בצרכנים שמשלמים על שמן מיובא מחיר יקר מאוד".

זה יבוא לו מלמעלה

עובדי לשכתו של אולמרט טיפלו באופן אישי בעניינים נוספים שבהם היה מעורב עו"ד מסר מול משרד התמ"ת ומרכז ההשקעות. בשנת 2001 קיבלה חברת היי-טק בשם אסיקום אישור ממרכז ההשקעות לסיוע למפעל החברה בדרום הארץ. לאחר כשנתיים שבהן לא ניצלה החברה את הסיוע, ביקשו ראשיה לשנות את הסיכומים מול מרכז ההשקעות, כך שיחולו על מפעל אחר שלה. גם כאן נשכר עו"ד אורי מסר לסייע.

בכיר באסיקום מסביר שהביורוקרטיה במרכז ההשקעות גורמת לכך ש"כל הזמן צריך לרוץ דרך מאכערים, כאלו שהתמחו בכל הפינות של החוק הזה, שיודעים איך לעלות את הנייר שלך מתחתית הערימה לראש הערימה... הסכומים שהמאכערים דורשים נגזרים מהסכומים שהם אומרים שהם יחסכו, ואת רוב הסכום הם אמורים לקבל במודל של הצלחה".

הפעם, בעצת משרד רואי החשבון של החברה, פנה המנכ"ל לעו"ד מסר לצורך טיפול בבקשה וכמקדמה שולמו לו כ-80 אלף שקל. "בפגישה הוא נתן את הרושם שיש לו מהלכים כאלה ואחרים שאין לנו, ובזכות זה הוא יקדם את הנושא שלנו", אומר הבכיר. "אין עקבות בכתב לדברים האלו, אבל מהזיכרון, הוא תיאר את עצמו כמישהו שיש לו מהלכים במרכז השקעות ובזכות זה הוא קיבל את המקדמה".

מה הוא אמר לכם על הקשרים?

"בפגישה ציינו ששמואל מרדכי לא אהב את האישור שניתן לנו בשנת 2001, ועשה כל שביכולתו כדי לרוקן אותו מתוכן. ההתבטאות של מסר היתה ש'זה יבוא לו מלמעלה'. כמה אנשים יש כבר מעל מנהל מרכז השקעות?"

סוף דבר: אסיקום זכתה בהטבה המבוקשת, אבל הבכיר בחברה טוען שמסר לא היה זה שעזר ולפיכך לא הועברו לו כספים מעבר למקדמה. "התברר שזה היה סתם, ובסופו של דבר עשיתי את כל המהלך מול מרכז ההשקעות בעצמי. האישור ממרכז ההשקעות הגיע לחברה רק בשנת 2005. זה היה מאוד נאיווי לחשוב שאדם אחד עם קצת קשרים יצליח לעשות את המשימה הזאת".*



למעלה: אהוד אולמרט, למטה: אורי מסר. מעגל הסוד הקרוב ביותר


אולמרט עם אפרים (פימה) פיינבלום בטקס הנחת אבן הפינה למפעל סיליקט. לפתוח דלתות אצל השר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו