בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבחירות בביתר עילית נהפכו למלחמה כלל-חרדית

בעוד שבוע וחצי ייערכו הבחירות לראשות העיר החרדית; התוצאות עשויות להשפיע גם על הבחירות בירושלים

תגובות

אחרי 23:00 בבית המדרש של חסידי צאנז בביתר עילית, צלחות הבורקס כבר ריקות למחצה והקהל התחיל לאבד סבלנות, כשמישהו הכריז בחגיגיות על בואם של "הרב החשוב מאיר פרוש" ושל "ראש העיר הבא, הרב מאיר רובינשטיין". מחיאות כפיים. ח"כ פרוש ניגש ראשון למיקרופון. בקולו המחוספס הוא הביע, ביידיש, "שאט נפש, סלידה וזעם" מהניסיון האחרון של היריב המר, שאת שמו לא הזכירו באסיפה שנערכה בשבוע שעבר, להביא לפסילת הרשימה על ידי פנייה לוועדת הבחירות. מחיאות כפיים.

הקהל משוכנע. האדמו"ר מצאנז, כמו רבנים רבים אחרים, כבר הורה לחסידיו בביתר עילית מה לשים בקלפי. למרות זאת, בכל אחת מעשרות הקהילות בהתנחלות החרדית שמדרום לירושלים נערכות אסיפות ליליות שכאלה. אחרי שהן מסתיימות, בשעות הקטנות, יוצאים פעילים לצמתים, להדביק כרזות במקום אלה מליל אמש שנתלשו או הושחתו. ביתר לילית.

ראש בראש - הליטאי נגד חסיד ברסלב

בעוד שבוע וחצי ייערכו בחירות לראשות העיר, ובביתר עילית יש מלחמה - ולא עם השכנים הפלשתינאים. כל כולה מלחמת יהודים ביהודים. ראש העיר הנוכחי, יצחק פינדרוס מדגל התורה, מתמודד מול ממלא מקומו שהיה עד לאחרונה גם שותפו הפוליטי, מאיר רובינשטיין, הנתמך חלקית בידי אגודת ישראל וש"ס. כוחותיהם שקולים, פחות או יותר.

אבל הגיבור האמיתי של הבחירות האלה הוא ח"כ פרוש, פטרונו הפוליטי של רובינשטיין. פרוש אחראי במידה רבה לקלחת מקומית מבעבעת, שפולטת גלי חום אל המרחב החרדי כולו, מעסקני בני ברק וירושלים, דרך ח"כים ועד חשובי הרבנים והאדמו"רים. לתוצאות הבחירות בעיר עוד יהיו השלכות, כך הם משערים, על הבחירות לראשות הערים ירושלים ובית שמש ב-2008, על מאבקי הכוח במפלגות החרדיות בכנסת ועוד. למאבק בביתר עילית יש תפקיד בהסלמת היריבות בין דגל התורה לש"ס סביב תקציב המדינה, לאחר שש"ס חברה לפרוש ולרובינשטיין.

חשבון ישן

הסיפור בביתר התחיל לפני כשש שנים, בהסכם שחתמו פינדרוס הליטאי ורובינשטיין, חסיד ברסלב, ערב הבחירות שבהן הצליחו לגבור בכוחות משותפים על ראש העיר הקודם. ההסכם קבע שפינדרוס - נציג המיעוט הליטאי, בעיר שכמחצית מתושביה חסידים וכרבע ספרדים - ייהנה מתמיכתו המלאה של רובינשטיין בקדנציה הראשונה, ואז, אם זה יבחר בכך, השניים יתחלפו ופינדרוס יסייע לרובינשטיין לזכות בראשות העיר בקדנציה השנייה.

כעת הגיע הזמן לפרוע את החשבון הישן, אבל פינדרוס החליט להתמודד ראש בראש מול רובינשטיין. בידיו פסק הלכה שיצא מידי מי שהוא מכנה "בית המשפט העליון" - הרב יוסף שלום אלישיב - שקבע שההסכם בטל ומבוטל. המנהיג החרדי-ליטאי שלח את פינדרוס להתמודד שוב על ראשות העיר. לדברי פינדרוס, שותפו, רובינשטיין, הוא שביטל את ההסכם כשהודיע לו ולאחרים שלא יתמודד ורק ברגע האחרון שלף את ההסכם. רובינשטיין טוען שהודעתו המאוחרת נועדה להשהות את "רצח האופי" שעושים בו אנשי פינדרוס. אבל עוד הרבה קודם לכן נכנס לתמונה פרוש, שרואה בעיר מעוז שלו ומתעקש להעמיד בה ראש עיר מטעמו.

עיר של ילדים

ביתר עילית נוסדה ב-1988, בין גוש עציון לירושלים, ושנתיים לאחר מכן נהפכה למועצה מקומית. "מי ייתן והעיר תתרחב ותגדל ותהפוך למרכז גדול שמשלב לימוד תורה, עבודה ואהבת ארץ ישראל", כתב ראש הממשלה אז, יצחק שמיר. האיחולים התגשמו לפחות בחלקם: כיום חיים בעיר יותר מ-31 אלף תושבים וקצב גידול האוכלוסייה השנתי בה הוא 7.5%; בכהונתו של פינדרוס, ראש עיר מוערך על ידי כל הצדדים, נפתחו כאן מרכזי היי-טק, לצד עשרות תלמודי תורה, ישיבות וכוללים. זו העיר הצעירה בישראל, בה נולדים מדי שנה כמעט 2,000 תינוקות ורק 37% מתושביה (כ-12 אלף) חצו את גיל 18.

כמעט חצי מתושבי ביתר עילית הם חסידים מחצרות קטנות - בויאן, ערלוי, קרלין, סדיגורא, בוסטון ועוד - שרבות מהן מיוצגות בפוליטיקה החרדית בסיעת "שלומי אמונים". את הסיעה מנהיג פרוש והיא אחד ממרכיביה של מפלגת אגודת ישראל.

ב-2001, שלומי אמונים ופרוש שלחו את רובינשטיין לברית עם פינדרוס, אבל בתחילת הקיץ האחרון, כשפרוש הבין שהאיש שלו עומד לשמוט את ההסכם, הוא נעמד על רגליו האחוריות. פרוש העתיק את כתובתו מירושלים לביתר עילית "כדי להעביר את המסר שהסכמים צריך לכבד ושאגודת ישראל תעמיד בכל מקרה מועמד לראשות העיר", כדבריו.

פרוש הוא פוליטיקאי קר רוח, עסקן של אחורי הקלעים. זאת, אף שאין לו את הפאתוס של אביו, ח"כ לשעבר מנחם פרוש, ממנו הוא למד "את כל הטריקים והמהלכים", כפי שסיפר ל"הארץ" ב-1996, אז הועמד בראש רשימת יהדות התורה לכנסת. כעת, הטריקים והמהלכים של פרוש עשויים לעלות לו ביוקר, או, כפי שהוא מקווה, להגדיל את יוקרתו בפוליטיקה החרדית.

בביתר עילית, "המהלך" המוצלח של פרוש היה גיוס תמיכתו של הרב עובדיה יוסף וש"ס (על אף שחלק מתומכי ש"ס יתמכו בפינדרוס), אבל מערכת הבחירות הזאת גבתה ממנו מחיר גבוה. המהלומה הקשה ביותר למי שבעבר כבר נאלץ לנדוד מחסידות גור, הוא הקרע מהאדמו"ר הנוכחי שלו, האדמו"ר מבויאן. פטרונו אסר עליו להריץ מועמד בביתר, ואם לא די בכך, מעטר את רשימת הרבנים התומכים בפינדרוס. אצל אנשי בויאן, שמשפחת פרוש זכתה בה למעמד של אצולה, הכעס לא יודע גבול. בעיניהם, פרוש עבר על הלאו החמור ביותר בפוליטיקה החרדית - הוא המרה את פי רבו.

מכה נוספת היתה סירובו של יו"ר אגודת ישראל, ח"כ יעקב ליצמן, להתייצב מאחורי פרוש ורובינשטיין ולאפשר להם להשתמש באות ג' המפלגתית בפתקי ההצבעה. ליצמן נימק זאת בכך שכמה מאדמו"רי אגודת ישראל תומכים בפינדרוס. "ברגע שיש ויכוח בין רבנים אני עומד בצד", אמר. לליצמן, איש חסידות גור שאין לה נוכחות בעיר, קל אולי להפגין ניטרליות, אבל אין ספק שהוא מחכך ידיים בהנאה כשהוא רואה את פרוש מפסיד נקודות ברחוב החרדי ואצל חלק מהאדמו"רים, כולל האדמו"ר שהוא מתיימר לייצג.

אז האם הבחירות בביתר כה חשובות? פרוש מעדיף לדבר על צדק. "אצלנו, ביהדות החרדית, אם אין הסכם, תמיד יהיו מריבות", הוא מסביר. "מה שמונע מאתנו להתעמת ברחובות אחת לכמה שנים כשיש בחירות, זה ההסכמים בין אגודה לדגל. אם לא מכבדים הסכמים, נביא לכך שהם יכובדו בדרך אחרת. הסכם צריך להיות דבר קדוש, שמור מכל משמר".

עמוק בכספת, פרוש מחזיק בהסכם נוסף, שעל פיו הוא, או איש מטעמו, יוכל להציג ב-2008 את מועמדותו לראשות העיר ירושלים, במקום אורי לופוליאנסקי מדגל התורה. כעת הוא מסרC ב לדבר על ירושלים. "נגמור עם ביתר", הוא אומר, "ואז נדבר על ירושלים".



ח"כ מאיר פרוש בכנס בחירות בעיר, בשבוע שעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו