בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאחר שנים בגולה, הקשר לזהות הישראלית מתנתק

בני הדור השני של ישראלים החיים בחו"ל נטמעים בסביבתם ומאבדים קשר עם זהותם היהודית והישראלית, כך נטען במחקר חדש שנערך בקרב קהילות של מהגרים ישראלים

תגובות

בכל שנה בפסח התכנסו בביתו של איל שפילמן ברובע הרביעי בפאריס כעשרה ישראלים שחיו בעיר לאורך זמן. "גם ישראלים חילונים רוצים להרגיש איזושהי זיקה למקורות, או לפחות לזכרונות מהילדות", אומר שפילמן, שהפעיל בפאריס עסק להשכרת דירות ושימש לדבריו ציר מרכזי של קהילת הישראלים בבירת צרפת. אלא שלתחושתו, חגיגות אלה הבליטו דווקא את התלישות והניתוק של הישראלים החיים בעיר. "זאת ממש שמחת עניים. יושבים כמה אנשים שחלק לא מכירים אחד את השני וחוגגים את החג מתוך איזו ערגה לא מוגדרת. אלה אנשים שניסו להיטמע בצרפת, חלקם חיים עם בת או בן זוג צרפתים, אבל הם בטח לא צרפתים, וכבר לא ישראלים".

במשך מאות רבות של שנים, כך לומד כל ילד במערכת החינוך הישראלית, הצליחו הקהילות היהודיות בגולה לשמר את זהותן המובחנת, אף שהתקיימו כקבוצת מיעוט בסביבה שבה חיו. על אף העלייה בשכיחותם של נישואים מעורבים, גם היום מתקיימות ברוב מדינות המערב קהילות יהודיות חזקות ומלוכדות. אלא שבעשורים האחרונים הופיעו בערי אירופה וארה"ב גם יהודים מסוג חדש: ישראלים שעזבו את הארץ. 60 שנה אחרי הקמת המדינה, אוכלוסיית ישראל צומחת, אך גם מספר הישראלים בחו"ל גדל בקצב עקבי. לפי הערכת משרד הקליטה, חיים כיום ברחבי העולם כ-700 אלף ישראלים לשעבר וילדיהם. עם זאת, יש לציין שמספר זה כולל גם כ-60 אלף עולים ששהו בארץ תקופה קצרה והיגרו.

שני מחקרים שנערכו בתקופה האחרונה ניסו לאפיין את קהילות המהגרים הישראלים באירופה ובארה"ב, ובעיקר את הדור החדש של צעירים ממוצא ישראלי שנולדו בחו"ל, או שהיגרו לשם עם משפחותיהם בגיל צעיר. בראש ובראשונה, מנסים מחקרים אלה לבדוק אם הצעירים הללו משמרים את הזהות הישראלית או היהודית, או מאמצים לעצמם את הזהות המקומית של המדינה שבה הם חיים. הממצאים מצביעים ברובם על התרחקות משמעותית של הדור הצעיר מהזהות ומהתרבות הישראלית.

הקהילה היא פיקציה

כמה שנים בחו"ל מספיקות כדי שישראלי כבר לא יהיה ישראלי? לדברי הד"ר לילך לב-ארי ממכללת אורנים, שחקרה את קהילות הישראלים בצרפת ובבריטניה, "לא בטוח שהזהות הישראלית תחזיק בחו"ל לאורך דורות". לטענתה, "בשונה מהקהילות היהודיות - הישראלים לא מאורגנים, ולכן הם מתקשים יותר לשמר את הזהות. אם יש קשרים, זה על בסיס קבוצות קטנות של חברים".

"בפאריס אין קהילה ישראלית. זאת פיקציה", אומר שפילמן, בן 38, שחזר לישראל לפני כחודש אחרי תשע שנים בפאריס. חוויית ההגירה שימשה השראה לספרו "באין שורשים", שיצא באחרונה בהוצאת גוונים. "אלה אינדיווידואלים, שכל אחד מהם מכיר ארבעה-חמישה ישראלים אחרים. אם יש להם ילדים, הם די מבודדים. הם בני מהגרים, כמו בני המהגרים האחרים בפאריס".

עבודתה של לב-ארי, שנערכה במכון רפפורט באוניברסיטת בר אילן, היא המחקר הראשון שמתמקד בקהילות הישראלים באירופה. לב-ארי השוותה בין דור ההגירה הראשון של הישראלים, שעקרו לאירופה עם משפחותיהם, לבין בני הדור השני שנולדו באירופה. בקבוצה זו היא כללה גם את בני ה"דור וחצי", כהגדרתה, שנולדו בישראל אך עזבו עם הוריהם בעודם ילדים קטנים. בסך הכל היא בדקה 126 שאלונים, וריאיינה פנים אל פנים 23 ישראלים לשעבר.

לדבריה, הישראלים שהיגרו בבגרותם שומרים במידה רבה יחסית על זהותם וקשריהם עם ישראל. "הדור הראשון של הישראלים בחו"ל חיים בקהילה ישראלית מאוד הרמטית, שמורכבת מקשרי חברות עם ישראלים באותה עיר ועם חברים ומשפחה בישראל. בגולדר'ס גרין בלונדון, למשל, מרוכזים הרבה ישראלים, ויש שם כמה בתי קפה וחנויות עם שמות ישראליים", היא אומרת. בני קבוצה זו מבקרים בישראל לעתים קרובות ומציינים את החגים הישראליים, כמו יום העצמאות. חלקם משתתפים בקבוצות, כגון חוג לקולנוע, חוגי קריאת ספרות ומועדוני עסקים. "קשה להגיד שחיי הקהילה הישראלית הם מאוד מאורגנים, וזאת לא ממש פעילות שוקקת, אבל יש לא מעט פעילות. לעומת זאת, הקשר לחברה הסובבת מאוד רופף, והזהות כאנגלים או צרפתים מאוד חלשה", אמרה לב-ארי.

לעומת זאת, אורח החיים של דור הבנים הוא שונה למדי. "הצעירים הרבה יותר אמביוולנטיים בהגדרת הזהות. המרכיב הישראלי חזק, אבל לא יותר חזק מהמרכיב המקומי. הם הרבה יותר מעורים בסביבה", היא אומרת.

בעוד בני הדור הראשון נשואים כמעט כולם לישראלים, בקרב בני הדור שגדל בחו"ל 26% חיים עם בני זוג לא יהודים, או יהודים למחצה. 30% מבני הדור הצעיר מבלים את שעות הפנאי שלהם עם חברים לא יהודים, לעומת 5% בלבד בקרב בני הדור הראשון.

"התפישה שלהם בנוגע לחברה הסובבת היא אחרת", מסבירה לב-ארי, "הם כן מעוניינים לספוג את התרבות הרחבה, והם כבר לא רואים בה משהו זר. הם גרים בהרבה מקרים בשכונות לא יהודיות, וזה לא רק בגלל שהן יותר זולות. פחות חשוב להם לגור בשכונה עם יהודים".

ריחוק מהוותיקים

ואכן, אחת התופעות הבולטות המאפיינות את קהילות הישראלים בחו"ל היא הריחוק בינן לבין הקהילות היהודיות הוותיקות. באופן פרדוקסלי, גם אצל ישראלים שבחרו לעזוב את הארץ, מתאפיין היחס כלפי "היהודים הגלותיים" בהסתייגות, ולעתים אף בזלזול. "הישראלים הצעירים מאוד נרתעים מהקהילות היהודיות", אומרת לב-ארי. "המנהגים של הקהילה נראים להם משונים. סטודנטית בת 26 אמרה לי: 'בקבוצת הגיל שלנו עושים הכל להימנע מהקבוצה הזאת. היא מפגישה אותנו עם מאפיינים יהודיים גלותיים שמאיימים עליי'. היהודים נתפשים כדתיים מדי. לבושים בצורה מיושנת, וגם היחס שלהם לישראל נתפש בעיני הצעירים הישראלים כמיושן. אנשים אמרו לי: 'הם אוהבים מוזיקה ישראלית ישנה - יהורם גאון, יפה ירקוני. אני לא חלק מזה'".

"החיבור לקהילה היהודית רחוק מלהיות מושלם", מסכים שפילמן. "אני מרגיש קרבה ליהודים, אבל השוני הוא ברור, המנטליות היא שונה, וזה גורר לפעמים יחס לא סימפטי מצד הישראלים. יש התנהגויות של יהודים שנחשבות בעיני הישראלים למגוחכות, ובינם לבין עצמם יש כאלה שקוראים להם 'יהודונים'".

מגמה דומה לזו המתוארת במחקרה של לב-ארי מתבטאת במחקר מקביל על הישראלים בארה"ב, שנערך בשנה שעברה על ידי הד"ר עוזי רבהון מהמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. "ככל שמשך השהות של הישראלים בארה"ב מתארך, הקשר שלהם לישראל נחלש. זה מתבטא בפחות היכרות עם המצב החברתי והפוליטי בישראל, ופחות קשר עם קרובים וחברים בארץ", אומר רבהון. "אצל הדור השני שנולד בארה"ב, או עבר לשם בגיל צעיר, הקשר כבר הרבה יותר חלש. השליטה שלהם בשפה הרבה יותר טובה, ולאחוז יותר גדול יש אזרחות אמריקאית".

"הזהות הישראלית מאוד מבוססת על להגדיר את עצמך מול אויב", אומרת שרית, ישראלית שחיה במשך כעשר שנים בלונדון. "יכול להיות שכשישראלים עוברים לחו"ל אין להם כבר ממש אויב לעמוד מולו, אז גם הזהות שלהם מתחילה להיעלם".

סביבה דיגיטלית ישראלית

אמצעי התקשורת בין ישראלים החיים ברחבי העולם לבין ארץ האם פשוטים הרבה יותר מבעבר. ישראלי שחי היום במדינה מערבית יכול למעשה להקיף עצמו בסביבה דיגיטלית ישראלית מקיפה למדי.

באירופה, בארה"ב ובאוסטרליה פועל "הערוץ הישראלי" שמשדר תכני טלוויזיה מישראל לישראלים החיים בחו"ל. ניתן גם לשמוע באינטרנט תחנות רדיו ישראליות, ולהתעדכן בחדשות באמצעות אתרי האינטרנט של העיתונים הישראליים. לאלה מצטרפים שלל קהילות, פורומים ובלוגים של ישראלים בחו"ל.

"יש לי פה חברה, שמבחינה מוזיקלית בכלל נמצאת בישראל", כותבת הבלוגרית "אפיסקה", הכותבת בלוג המתאר את חוויותיה של משפחה ישראלית שעברה לגור בהולנד. "המחשבים אצלה בבית מכוונים על רדיו אינטרנט מישראל, בדרך כלל גלי צה"ל. היא מסוגלת לשאול אותי בלי להתבלבל בכלל, אם שמעתי את מה ששלמה ארצי אמר ואיך מולי שפירא מרגש. יש בזה משהו מאוד מוזר, לשמוע דיווחי תנועה על איילון, או תאונה בכביש 4, כשהנוף שנשקף לי מהחלון הוא נוף הולנדי מובהק", היא כותבת.

בפורטלים השונים בעברית מפורסמים בלוגים שנכתבים על ידי ישראלים החיים במגוון רחב של מדינות - מנורווגיה ועד הודו. באמצעות כתיבת הבלוג, הם שומרים על קשר עם ישראל ועם השפה והתרבות הישראלית. בלוגים מסוג זה נכתבים גם על ידי נערים ממשפחות ישראליות שחיים בחו"ל, כמו כותב הבלוג We're all living in Canada, שמגדיר את הבלוג כ"חיים בקנדה מנקודת מבטו הפילוסופית של מתבגר קנדי-ישראלי ממוצע".

"עד עכשיו התייחסתי לשממה הגלותית הזו כאל גינת ירק ורק עכשיו פתאום אני מתחילה להבין שזה לא גינה ולא יער", כותבת מפעילת הבלוג "פסיכולוגיה בגרוש של עקירה", החיה באוסטרליה. "רק עכשיו פתאום הבנתי שמבחינת שורשיות, אנחנו (הצברים) נאחזים כאן בחול כאילו היה סלע, ובשמש השורפת כאילו היתה אור".



איל שפילמן


סניף של הרשת הישראלית לממכר פלאפל, באמסטרדם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו