בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"האם ליום של קיץ אמשילך?" גלגוליו העבריים של הסונט ה-18 לשייקספיר

תגובות

גם אחרי כמעט 450 שנה, מפגינים 154 הסונטים של ויליאם שייקספיר, (1616-1564), יליד סטרטפורד, וגדול הדרמטורגים המוצג מאז על כל במות התיאטרון, שירת אהבה מיוחדת במינה, היא העלילה העוברת כחוט-השני בין הסונטים. אל חטיבת השירה הזאת, שכתב בצעירותו, התייחס כנראה כאל אטיודים ותרגילים ספרותיים. הסונטים מתחלקים לשני מחזורים: האחד כולל את רוב השירים (עד מספר 126), הידועים כשירים "אל העלם הרווק" - כנראה ידידו, בן אצילים; ואילו החלק השני (154-127) ידועים כסונטים "אל הגברת השחורה" שלא נענתה לאהבתו. שייקספיר לא קבע שמות לסונטים והוא סימן אותם במספרים בלבד.

הסונט נולד באיטליה באמצע המאה השלוש-עשרה, אבל רק במאה שלאחריה היא נהפכה בידי דנטה ופטררקה לצורה פופולרית. הסונט האיטלקי, על ארבע-עשרה שורותיו, ערוך בשני מרובעים ושתי שלישיות הנחרזות בסדר קבוע (אבבא, אבבא, גדה, גדה). לאנגליה היא הגיעה רק במאה ה-16, אבל הלשון האנגלית לא קלטה את הצורה הנוקשה וסטתה ממנה. במקום ארבעה או חמישה חרוזים, היא העדיפה שבעה חרוזים, לרוב בשלושה מרובעים שאינם קשורים זה לזה באמצעות החרוז וצמד מסיים בדו-טור (אבאב, גדגד, הוהו, זז). צמד השורות המסיים כל סונט נחרז איפוא לחוד. בעצם זוהי חטיבה אחת בין שמונה השורות הראשונות לארבע האחרונות.

הסונטים גדושים ברמזים אוטוביוגרפיים בניגוד למחזותיו החפים מסממנים אלה. הם הועתקו מיד ליד, עד שנפלו לידיו של תומס תורפ, מו"ל ממולח, שהזדרז להוציאם לאור ב-1609, בלא רשותו של המחבר. ייתכן שבלי יוזמה פיראטית זו, הם לא היו מתגלים לדורות הבאים.

הסונטה שלפנינו, ה-18 במספר, היא אחת הסונטות המפורסמות ביותר של שייקספיר, שבה הוא פותח את מוטיב ההנצחה בשיריו, נצח האהבה.

אשר לתרגומים העבריים הרבים לסונטה זאת, מעניין לראות את הדמיון המדהים בין תרגומו של ש. שלום ושל ראובן אבינועם. יש גם לציין כי בין ראשוני המתרגמים של הסונטים לשייקספיר היה י"י שוורץ, שפירסם בכתב העת "התקופה" (יח) תרגומי עשרה סונטים, אך הסונט ה-18 אינו כלול בהם.

האם ליום של קיץ אמשילך?

האם ליום של קיץ אמשילך? אתה ענג יותר ורך ממנו; פרחי סיון הרוח משליכה, ותור הקיץ בא וראה איננו: יש עין רקיע רב מדי תבער, ויש אשר עמום זהב דיוקנה; כל הוד הודו יפנה, עדיו יוסר ביד מקרים וחליפות עונה: אבל קיצך הוא נצח לא יבל, ומהודך רסיס לא יזרה, ומות לא ירהב, בך ימשל, עת עם טורי בנצח תתערה; כל עד אדם רואה ופה נושם, יחיו הללו, ואתה בהם

תירגם מאנגלית אפרים ברוידא, מתוך "סונטות שייקספיר", הוצאת דביר, 1977

האם ליום של קיץ אדמה את יפיך?

האם ליום של קיץ אדמה את יפיך? יפה אתה ונלבב ממנו. רוח-סער מרעידה פרחי זהורית של מאי, וקיץ בא וכבר איננו. עתים עין רקיע חמה מדי, ולעתים יועם זהב זהרה. כל יפי מרב יפי ידל, ימוג כצל בחליפות אורה; אך לא עדן קיץ לא ימוג לעולם, ושביב מזיו חנך לא יגרע, גם מות בל ירהיב געת בך בצלליו עת בין טורי טורי-נצח תתארח. וכל עוד נושם אדם ובעיניו רואה, יחיו טורי אלה ואתה בהם.

תירגם מאנגלית בן-ציון בן-משה, מתוך "שייקספיר: סונטות", הוצאת חנות הספרים, 2000

הליום של קיץ אדמך?

הליום של קיץ אדמך? נעים אתה ממנו ועדין יותר. חמת סופות הנצנים תשיל - מחמל אביב - וקיץ חיש עובר. יש עין-שמים לזרא תלהט, וזהב מראה יש יהפך עמום. וסר חנו נוי מנאה נפרד על פי מקרה או חליפות היקום. אך תור קיצך לנצח לא ימור, אף לא יאבד נויך! בל יתהלל בך המות כי צלו תשמר - עם שיר-עולם בזמן אתה מושל! כל עוד אדם נושם, עינו תחזה - גם זה יחיה, ואתה תחיה בזה!

תירגם מאנגלית ראובן אבינועם, מתוך "מבחר שירת אנגליה", מסדה, תשט"ז

הליום של קיץ מראך אמשיל?

הליום של קיץ מראך אמשיל? נחמד אתה ומזג טוב יותר. חמת סופות הנצנים תשיל - מחמל אביב - וקיץ חיש עובר. יש עין-שמים לזרא תלהט, וזהב מראה יש יהפך עמום. וסר חנו נוי מנאה נפרד על פי מקרה או חליפות היקום. אך תור קיצך לנצח לא ימור, אף לא יאבד נויך! בל יתהלל בך המות כי צלו תשמר - עם שיר-עולם בזמן אתה מושל! כל עוד אדם נושם, עינו תחזה - גם זה יחיה, ואתה תחיה בזה!

תירגם מאנגלית ש. שלום, מתוך "תרגומים משירת העולם", הוצאת יבנה, 1967

הלימים של קיץ תשוה בחרוזי?

הלימים של קיץ תשוה בחרוזי? הלא מתון אתה מהם ומלבב. הן רוח עז יטרף נצן ענג במאי, הקיץ מועדו קצר הוא וחולף, ויש שעין חמה תלהט ביתר שאת, ולעתים עומם זהב קלסתרה הצח, והיפה נגוז, מחלצותיו פושט בחליפות הזמן או במקרה. ואך הקיץ שבך לנצח הוא יכון, ולעולם יפי דמותך לך תעמד. לא מות יתרברב כי בצלו תשכן, כי על הזמן תגבר באלו השורות. כל עוד עין איש רואה ורוח באדם חיות הן, ולך יתנו חיי עולם.

תירגם מאנגלית אריה סתיו, מתוך "סונטות שייקספיר", הוצאת דביר, 2001

האם אשוה אותך ליום של קיץ?

האם אשוה אותך ליום של קיץ? אתה ענג ומאזן ממנו. רוחות חוטפות פרחים רכים של קיץ, ותור הקיץ בא וכבר איננו. עין השמים פעם בוערה וכבר ארשת זהבה מועבת, וכל יפה נתק מן היפה, שומט עדיו ביד מקרה או טבע; אבל קיצך נצחי ולא ידעך, ויפיך קים ולא יאבד, ומות במותך לא יתברך, כי שיר נצחי יצמיחך לעד. כל עוד אדם חי ועינו פקוחה חי השיר ומחיה אותך.

תירגם מאנגלית שמעון זנדבנק, מתוך "שייקספיר, הסונטות", הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, 1992

האם ליום של קיץ אדמך

האם ליום של קיץ אדמך אתה מתון ממנו וענג. פרחים של מאי הרוח מטיחה, וקיץ אך זה בא, וכבר נמוג. ויש אשר עין שחק תלהט, ויש, אור זהבה יהיה עמום, וכל יפה מיפי ימעט בצו הטבע או מקרה סתום. אבל קיצך לעד לא יאבל ולא יאבד לו שמץ מחיך, וצל המות לא לך יצהל - כי בשורות שירי נחתם דינך. כל עוד ינשם אדם, עין תראה - תחיינה הן, ובן אתה תחיה.

האם אוכל להשוותך לאיזה יום קיצי?

האם אוכל להשוותך לאיזה יום קיצי? הרי אתה יפה יותר וגם יותר נעים: רוחות עוקרות נצן עדין שהאביב הוציא, וימי-חייו של קיץ בעולם הם כה קצרים; עין הרקיע לפעמים תבער ותלהט ולעתים קרובות יועם בה צבע הזהב; וכל דבר יפי מיפיו נופל בבוא העת, בדרך טבע או אקראי מפשט מקשוטיו, אבל הקיץ הנצחי שלך לא יתכלה ומהיפי השיך לך לא ינשל, צל-מות לא יזכה לכסותך כשתלך כיון שבין שורות ה?צח לעולם תגדל. כל עוד יוכל אדם לנשם, ועין - להבחין, ימשיך לחיות כל זה, ועוד יתן לך חיים.

תירגם מאנגלית אריאל זינדר, בתוך "משייקספיר באהבה, סונטות נבחרות" בהוצאת ד.ק. גראוברט, 2001



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו