בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבירת כלים מסוכנת

אנרכיה ברשות הפלשתינית תפרוץ מתחומה ותערער את האזור כולו

תגובות

קשה לרדת לעומק כוונותיו של פרופ' אפרים ענבר ("התועלת שבאנרכיה", "הארץ", 7.3) ובעיקר מפליאות מסקנותיו, המייחלות לאנרכיה סביבנו כמוצא ותמריץ לחשיבה חופשית ולייצוב המצב.

"האמונה כי ערפאת יוכל להשתנות... היא אמונה מפוקפקת. ערפאת וכנופיותיו הם לא הפתרון, אלא חלק מהבעיה. לפיכך עלינו לחשוב על אפשרות שלישית - תוהו ובוהו". וכאן המאמר מפרט כמה ממעלותיה הטובות של האנרכיה: יד חופשית לישראל לטפל בטרוריסטים, והתמוטטות הרשות, שתחליש את התנועה הלאומית הצעירה שהיא שורש האלימות באזור. ההתמוטטות "וחוסר יכולתה של התנועה הלאומית הפלשתינית להקים מדינה כהלכה, עשויות להקטין את תיאבונם של הפלשתינאים לישות עצמאית".

בעקבות ההתפתחויות הצפויות האלה, והתבגרותו של הציבור הפלשתיני, ייתכן למשל שהפלשתינאים בעזה יבקשו מהמצרים לחזור, ואילו שלטונו של בית המלוכה ההאשמי ביהודה ובשומרון ייראה מושך יותר משלטונו של ערפאת.

מעשה המרכבה שבסיסו בקיום אנרכיה מעורר תמיהות ושאלות. ראשית, מי יכוון את האנרכיה? הרי ברור שלחלל זה של הפקרות וחוסר סדר יכולים להיכנס בעלי אינטרסים שונים מן המרחב ומחוצה לו - ומי ימנע זאת מהם?

האם מצרים וממלכת ירדן מצפות בכיליון עיניים להזמנה של הפלשתינאים לחזור ולטפל במיליוני האחים הנתונים במצב חמור, כאשר כל אחת מהן עמוסה בעיות בארצה? האם הפלשתינאים בגדה וברצועה, שעשו כברת דרך לעצמאות, ייפרדו מן הרעיון ומן התקווה, ומן המנהיג שהוביל את המאבק עד כה?

מי המנהיג הערבי שייתן יד לנסיגה ממצב של מדינה פלשתינית מוכרת על ידי שכנותיה במרחב ועל ידי מדינות בעולם וארגונים בינלאומיים?

מקומה של ישראל צריך להיות בצד המסייעים, וחלקנו הנדרש בבניית השכנות הטובה יסייע גם בבניית העצמאות הפלשתינית וגם למעמדה של ישראל - להשתלבותה כשוות מעמד במרחב ולפריצת מעגל הזרות והשנאה הבאה בעקבותיה.

המרחב במזרח התיכון הטעון סיכונים ומתחים (ואף סיכויים), ובעיקר הפוטנציאל המאיים מן המערך הצפוני שלו, מחייבים כל מאמץ, בכל התחומים, לחיזוק היציבות ומניעת זעזועים. אנרכיה שתתקיים בפינה כלשהי במרחב תפרוץ מתחומה, תסבך את היחסים בסביבתה ותסתור את מגמת היציבות הדרושה לטיפול בבעיות הקריטיות של המרחב.

את תהליך השלום הישראלי-הפלשתיני, ומשקלו הרב בבניית היציבות ותיאום הצרכים של המדינות במרחב, ואת המאמצים המרחביים והבינלאומיים המושקעים בתהליך - אסור להפסיק. לא היערכות להתמודדות דמים, אלא שולחן המשא ומתן והידברות משרתים את העמים.

ומכאן, ששבירת הכלים הכרוכה ברעיון האנרכיה והיפרדות מן השלום, כמוצע במאמר, פועלות נגד אווירת ההידברות - ראשיתם של הבנות, פיוס, התעוררות בקרב מנהיגים ואנשי רוח והגות, שהופיעו בפניות לציבור באחרונה, וגם בצד הפלשתיני.

ב"פנייה דחופה לציבור הישראלי" שפירסמו 110 אנשי אקדמיה ופעילים פלשתינאים בשטחים הם קוראים ל"פשרה היסטורית סופית שתאפשר לשני העמים שלנו לחיות בשלום, בכבוד אנושי ובשכונת טובה". פרטי הסעיפים שבפנייה מחייבים התייחסות יסודית ולא קלה כלל של שני הצדדים, אולם הם מעלים לסדר היום גורם פלשתיני בעל משקל ככתובת לחשיבה משותפת.

ועוד מן הימים האחרונים: כותב העיתונאי הפלשתינאי זכריא מוחמד ב"אל קודס": "בשום אופן אינני מסוגל לעכל את יחסם של אנשי הרוח הפלשתינאים לרצח הנתעב של שני החיילים השבויים ברמאללה". הוא מגיב בחריפות גם על רצח שני האזרחים הישראלים בטול כרם.

אין להתעלם אפילו מהמעט הזה הנובט בצד הפלשתיני, בתנאי דחק. עיתוי המאמר על התועלת שבאנרכיה, המיועדת לשנות או לחסל את המהלך לעבר השלום, מנוגד לרוח הדברים בשטח.

הכותב היה ציר כלכלי במזרח הרחוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו