בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שער הבוץ התנ"כי

שימור השער העתיק של שמורת תל דן כרוך במציאת דרך לשחזור לבנים משנת 1800 לפני הספירה. הקרן העולמית למשמורת אתרים מסייעת במלאכה

תגובות

שער עתיק מהתקופה הכנענית בשמורת תל דן שבגליל נכלל בין 100 האתרים שיזכו במימון הקרן העולמית למשמורת אתרים (World Monuments Watch). קרן זו, שהיא מיזם משותף לחברת אמריקן אקספרס ולקרן האתרים העולמית Monuments Fund) (World WMF, תרמה בימים אלה 40 אלף דולר לשימור השער המצוי בסכנת התפוררות.

השער העתיק כולל שלוש קשתות שלמות עשויות לבני בוץ משנת 1800 לפנה"ס לערך, והן נחשבות לקשתות הגדולות הקדומות ביותר בעולם. האתר מזוהה עם דן המקראית, הידועה כמקום שבו הנהיג המלך ירבעם את פולחן עגל הזהב במאה העשירית לפני הספירה. העושים במלאכת השימור מקווים כי השער יחזור לימי תפארתו, והמבקרים בתל דן יוכלו להיכנס למקום דרך השער הכנעני שלו, כמו בימי התנ"ך.

אמריקן אספרס החלה לפעול בשנת 1996 לשימור ושיקום אתרים ברחבי העולם הנמצאים בסכנת הרס, ועד כה הקצתה למטרה זו 5 מיליון דולר, מתוך 10 מיליון דולר שהיא מייעדת לכך. בנוסף נתרמו עוד כ-10 מיליון דולר על ידי קרנות וגורמים פרטיים. סגן נשיא אמריקן אקספרס העולמית, הד"ר מייקל אדוארדס, ארכיאולוג בהשכלתו, בא לישראל כדי להעניק את התרומה לנציג רשות הטבע והגנים.

מנהל אגף פיתוח ברשות הטבע והגנים, זאב מרגלית, אומר כי התל נכלל ברשימה מכובדת של אתרים יחידים במינם ברחבי העולם. האדריכל המשמר של האתר, גיורא סולר, מוסיף כי חשיבות הקשתות היא מעבר לערך התיירותי. לדבריו, "יש להן ערך מוחלט מבחינה תרבותית". הארכיאולוג פרופ' אברהם בירן מההיברו יוניון קולג' בירושלים, שחפר באתר, אומר כי עד למציאת שלוש הקשתות של תל דן נהגו לחשוב שאת הקשת המציאו הרומאים.

אתרים נוספים במזרח התיכון שיקבלו תמיכה במסגרת תקציב 2000 של "הקרן העולמית למשמורת אתרים" הם האתר הארכיאולוגי של "המסגד הלבן" ברמלה, עמק המלכים במצרים ופטרה בירדן. בעבר שופצו בארץ באמצעות הקרן מבני באוהאוס בתל אביב, המושבה הגרמנית בחיפה ועוד.

הסכום שנתרם לשער הכנעני הוא רק ראשית הדרך, שכן רשות הטבע והגנים הגישה לקרן הצעת תקציב של 180 אלף דולר, וגם סכום זה מספיק רק להגשת עזרה ראשונה. מרגלית מסביר שרוב הכסף יושקע במציאת הדרך לשימור לבנים מבוץ בנות יותר מ-3,000 שנה בעזרת חומרים טבעיים, בלי חומרים מודרניים. לדבריו, הוכשרה חלקת ניסוי לפתרונות שימור, ו"כשיימצא הפתרון - העבודה עצמה תהיה זולה".

מרגלית ציין כי המפתח להצלחתו של מיזם כמו של "הקרן העולמית למשמורת אתרים" הוא שיתוף פעולה בין ממשלות, ארגוני שימור מקומיים, גופים מהסקטור העסקי וארגונים בינלאומיים ללא מטרת רווח. לתוכנית שימור השער הכנעני בשמורת דן שותפים גם רשות העתיקות של מדינת ישראל ומכון גטי לשימור בלוס אנג'לס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו