בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוד גליקסברג: החברה השמרנית בישראל אשמה בכישלון הרפורמה במס

תגובות

אחד החברים הבולטים בוועדת בן-בסט היה פרופ' דוד גליקסברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוועדה נעזרה בידע המקיף של גליקסברג, מומחה למס, בשורה ארוכה של סוגיות סבוכות.

"ועדת בן-בסט נכשלה בראש ובראשונה מכיוון שהחברה הישראלית שמרנית ואנטי-רפורמיסטית", אומר כיום גליקסברג. "ישראל לא עברה בשנים האחרונות רפורמה משמעותית כלשהי, בניגוד למדינות רבות אחרות. הרפורמה היחידה שעברה - שינוי שיטת הבחירות לראשות הממשלה - בוטלה. החברה הישראלית מעדיפה את הסטטוס-קוו מכיוון שגורמים כלכליים, פוליטיים וחברתיים שונים נהנים ממנו".

גליקסברג מציין כי כל בדיקה תעלה כי מספר הפרויקטים ארוכי הטווח בישראל הולך ופוחת עם השנים.

לדבריו, הציבור ומנהיגיו אינם מוכנים להשקיע בפרויקטים ארוכים. "לא מדובר איפוא בכישלון של הרפורמה או של מי שהובילו את המהלך - אלא בכישלון של החברה הישראלית", הוא קובע.

גליקסברג: "הרפורמה לא מומשה מכיוון שהיתה מקיפה ומורכבת. גם אם החברה היתה מעוניינת בה, היו נדרשים כוחות רבים ומאמצים לא פשוטים כדי להעביר אותה.

"מעבר לכך, גורמים שונים בחברה שלא רצו בה בשל סעיף זה או אחר - התלכדו נגדה. כולם היו מוכנים לקבל את ההטבות שהרפורמה נתנה להם, אבל לא היו מוכנים לתת את מה שהיא דרשה מהם.

"למעשה, הציבור ציפה לרפורמה דה לוקס, כזו שנותנת ולא לוקחת. האיזונים לטווח הארוך לא עניינו את רוב הציבור. והיתה גם סיבה פוליטית - לממשלה לא היתה יכולת לממש את הרפורמה".

בשלב זה, אומר גליקסברג, יש להזדרז ולבצע רפורמה חלקית במיסוי ההיי-טק. "זהו הקטר של הכלכלה ואסור לתת לו לברוח מכאן", הוא מזהיר. "נציב מס הכנסה, יוני קפלן, אמנם עושה מאמץ אמיתי באמצעות הכלים הסטטוטוריים העומדים לרשותו, אבל הפתרונות לבעיית ההיי-טק חלקיים ביותר, ואף יוצרים עיוותים חדשים".

גליקסברג סבור כי ההפסדים שנגרמו למשק מדחיית הרפורמה מתרכזים בתחום ההיי-טק: "אם הרפורמה היתה עוברת, המס על רווחי הון היה יורד מ-50% ל-25%, והדבר היה מסייע לענפי ההיי-טק. היות שהרפורמה לא עברה, חברות היי-טק רבות הרימו רגליים ועזבו לחו"ל. היום התופעה הזו ירדה מראש סדר היום הציבורי בגלל המשבר בשוק ההון האמריקאי, אבל מדובר בבעיה קשה שמוכרחים לפתור".

בהתייחסו לסוגיית המיסוי הבינלאומי, אומר גליקסברג כי דחיית המעבר ממיסוי טריטוריאלי לפרסונלי לא גרמה נזק לקופת המדינה, וכי לדעתו המעבר לא היה מעשיר את אוצר המדינה.

לדבריו, הניסיון הבינלאומי מלמד כי חלקו של המס הפרסונלי מכלל המס הנגבה הולך ופוחת. "הפער במס במעבר מחקיקה טריטוריאלית לפרסונלית הולך וקטן בכל המדינות. מדינות נוטות כיום לאמץ עמדות מקילות בתחום המיסוי הבינלאומי בהקשר הפרסונלי".

לדברי גליקסברג, קיימים קשיים מהותיים בגביית מס בהיי-טק כתוצאה ממשטר המס הבינלאומי - כולל האמנות למניעת כפל מס. "הרפורמה, אם היתה יוצאת אל הפועל, היתה מתקשה להתמודד עם עניין זה, ובמיוחד עם מקלטי המס הקיימים.

גליקסברג מבקש להזכיר כי גם משטרי המיסוי הקפדניים ביותר בעולם המערבי לא מצליחים להתמודד עם מקלטי המס, בשל גורמים שונים הקשורים למשטר המיסוי הבינלאומי, ובגלל בעיות האכיפה.

"הרחבת התחולה הבינלאומית לפרסונלית לא יצרה מקורות למימון הרפורמה, מכיוון שקשיי המיסוי והגבייה בישראל הם מהותיים", אומר גליקסברג.

בניגוד לדעה המקובלת, אומר גליקסברג כי הרפורמה חלקית בלבד מכיוון שבוועדת בן-בסט לא נדונו באופן מקיף שלוש סוגיות מרכזיות - מיסוי תאגידים, מיסוי נדל"ן ומיסוי ביטחון סוציאלי.

ואולם לדבריו, בסופו של דבר לא תהיה לחברה הישראלית ברירה אלא לבצע את הרפורמה בכל התחומים שבהם טיפלה. "אם החברה לא יכולה לקבל את הרפורמה המקיפה שהצענו, היא תצטרך לבצע אותה בשלבים. אבל במהותה זו תהיה אותה רפורמה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו