בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם מותר להניף את דגל אש"ף?

משפט / עמימות לגבי מעמד הדגל הפלשתיני

תגובות

פרקליטות המדינה עדיין שומרת לעצמה את האופציה להגיש כתבי אישום נגד אנשים המניפים דגלי פלשתין, ומעניקה גיבוי משפטי לשוטרים הדורשים להסיר את הדגל. זאת, למרות שאש"ף התנער רשמית מהטרור, ולמרות שישראל הכירה בו רשמית כנציג העם הפלשתיני והיא מקיימת עמו משא ומתן. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, דבק בעמדת קודמו, יוסף חריש, שלא לפתוח בהליכים פליליים נגד המניפים את הדגל הפלשתיני, בגלל חוסר עניין לציבור. כך עולה ממכתב ששלחה מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, טליה ששון, לארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.

מכתבה של ששון הוא החוליה האחרונה בחליפת מכתבים שמקיים ארגון עדאלה עם הפרקליטות הראשית, בניסיון שווא "להכשיר" את הנפת הדגל הפלשתיני, המוכר גם כדגל אש"ף. פרקליטי עדאלה מציינים כי למרות המדיניות הנהוגה בפרקליטות, שלא להעמיד לדין את מי שמניפים את הדגל הפלשתיני, שוררת עדיין עמימות רבה בסוגיה זו. בעטיה של העמימות הזו, אומרים אנשי עדאלה, עשויים אזרחים ישראלים למצוא את עצמם עומדים לדין פלילי על שהניפו את דגל האדום-שחור-לבן-ירוק, שבשנים האחרונות נראה כמעט בכל פינה ביישובים הערביים בישראל.

העמימות בעניין זה נובעת מכמה גורמים. האחד הוא שאלת "מבחן הכוונה" של מי שמניף דגל פלשתיני. במכתבה לעדאלה, כותבת ששון כי יש רגליים לטענה האומרת שיש לבחון לגופו "מה היתה מחשבתו הפלילית של מניף הדגל". היא מסבירה כי "במידה שמניף הדגל ראה עצמו מזדהה עם אש"ף כארגון טרור, באמצעות הנפת הדגל, הרי שלכאורה עבר המניף עבירה פלילית".

באמצעות טיעון זה מנטרלת ששון את הטענה של עדאלה, שהנפת הדגל הפלשתיני אינה יכולה להיחשב כשלעצמה אקט של הזדהות עם ארגון טרור. טענת עדאלה היא שהדגל הוא דגל התנועה הלאומית הפלשתינית עוד לפני 1948 ובוודאי שלפני הקמתו של הארגון לשחרור פלשתין ב-1964. נציגת הפרקליטות טוענת בתגובה שעניין זה אינו רלוונטי, משום שמניף דגל עשוי לעשות זאת בכוונה מפורשת להביע את הזדהותו עם אש"ף. ששון אינה מפרטת כיצד תיבחן כוונתו של מניף דגל במקרה כזה.

סיבה נוספת לעמימות היא שמדיניות היועץ המשפטי לממשלה בדבר העמדה לדין על הנפת דגל פלשתיני מסתמכת על נסיבות פוליטיות, שהן בנות שינוי. עמדת היועץ נמסרה באוקטובר 1993, בעקבות פנייה לבג"ץ של ח"כ שאול יהלום (מפד"ל), שדרש מהיועץ המשפטי לממשלה וממפכ"ל המשטרה לאכוף את החוק נגד מניפי דגל אש"ף.

בחוות דעת ששלח היועץ המשפטי אז יוסף חריש לבג"ץ נאמר: "בנסיבות הקיימות של ימים אלו, ובכללן ההכרה של ממשלת ישראל בארגון אש"ף וחתימת ההסכם עמו, והמשא ומתן המתקיים עם אותו ארגון בהמשך לאותה הכרה ולהכרזות ההדדיות בינו לבין ממשלת ישראל ומדינת ישראל, אין עניין לציבור - במשמעותו המשפטית של ביטוי זה - לפתוח בהליך פלילי כלשהו נגד מי שמלינים נגדו כי הניף דגל של אותו ארגון אש"ף". קרי: הנסיבות הן שמכתיבות את המדיניות.

פרקליטי עדאלה חוששים שהחמרת העימות בין ישראל לרשות הפלשתינית תיצור נסיבות שיהיה בהן כדי לגרום לשינוי במדיניות הפרקליטות בעניין זה. חששם נובע בין היתר ממשפט במכתבה של ששון, האומר: "היות שמדובר בנושא רגיש וחשוב, אפשר שהיועץ המשפטי לממשלה ישוב ויידרש אליו, בהתאם לצורך ולפי מצוקות הזמן".

הנפת הדגל, כתבה עו"ד גדיר ניקולא מעדאלה במכתב מיוני אשתקד, היא לדידו של המיעוט הערבי בישראל "ביטוי פוליטי" של זהותם הקולקטיווית. איסור על הנפת הדגל תהווה משום כך פגיעה בחופש הביטוי. ניקולא הסבירה אתמול שלערבים בישראל, הדגל אינו סמל להשתייכות ארגונית אלא לזהות לאומית קולקטיווית.

עוד היבט של הבעייתיות הכרוכה בעניין זה נוגע למדיניות המשטרה, הנוהגת לעתים לדרוש את הסרת הדגל. בהפגנות סטודנטים באפריל אשתקד, למשל, התעמתו שוטרים עם סטודנטים ערבים בקמפוסים לאחר שהמפגינים סירבו להסיר דגלים פלשתיניים שהניפו.

ב-1993, בתשובה לעתירתו של ח"כ יהלום, כתב מפכ"ל המשטרה אז, רפי פלד, כי "בעקבות הסכם השלום, אין ארגון אש"ף מהווה ארגון טרוריסטי, ולפיכך הנפת דגל אש"ף אינה מהווה עבירה". במכתבה לעדאלה מן השבוע שעבר קובעת ששו כי למשטרה יש סמכות לדרוש הסרה של דגל כלשהו הן מתוקף הפקודה המנדטורית למניעת טרור והן מתוקף סעיף 82 לפקודת המשטרה (1971), הקובע כי "כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום".

בהקשר זה מציינת הפרקליטות שמדיניות המשטרה היא לאסור על הנפת הדגל הפלשתיני באזור ירושלים, כנראה בגלל הרגישות המיוחדת שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו