בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עימות חזיתי

יוסי אורן הוא חבר מועצת הקולנוע וגם יושב בקרן המבקשת תמיכה מאותה מועצה. החשש לניגוד עניינים במקרה שלו מצביע על מורכבות מערך התמיכה בקולנוע הישראלי

תגובות

לפני כשבועיים הגיעו כ-50 יוצרי קולנוע תיעודי לסינמטק תל אביב, לפגישה שאליה זימנו אותם אנשי פרויקט "קולנוע" של קרן יהושע רבינוביץ'. כל אחד מהיוצרים נכנס לפגישה עם מנהל הקרן ויועצי הפרויקט: עו"ד גיורא עיני, מנהל קרן רבינוביץ'; אלון גרבוז, מנהל סינמטק תל אביב; יוסי אורן, חבר מועצת הקולנוע; ומבקר הקולנוע נחמן אינגבר, יו"ר הוועדה המקצועית של הפרויקט. פגישות אישיות אלו היו השלב השני בהליך הבחירה בסרטים התיעודיים שבהפקתם בחרה הקרן לתמוך.

אלא שפגישה זו מעוררת שתי תמיהות. השאלה המטרידה ביותר נוגעת לאורן: האין ניגוד עניינים בין תפקידו כלקטור בפרויקט ובין חברותו במועצת הקולנוע, שתהיה אחראית להעברת כספי התמיכה לקרן. בשבועות הקרובים אמורה קרן רבינוביץ' להגיש למועצה את בקשתה לתקציב תמיכה בסרטים, ובהקשר זה עולה גם התמיהה השנייה: הייתכן שהקרן הזמינה לפגישה מספר רב כל כך של יוצרים כדי להעצים את פעילותה ולקבל תקציב גדול בהתאם?

קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל אביב, שהוקמה ב-1970, מפעילה מאז 1988 את פרויקט "קולנוע", המשותף לה, לקרן רקנאטי, לקרן התרבות אמריקה-ישראל ולסינמטק תל אביב. הפרויקט נתמך על ידי משרד התרבות, ובשנים 2001-2000 תמכה בו גם קרן הקולנוע של מפעל הפיס. יו"ר דירקטוריון הקרן הוא נתן וולוך, ממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו, ויו"ר הנהלת פרויקט "קולנוע" הוא ליאון רקנאטי. תקציב הפרויקט מורכב בעיקר מהקצבת הקרן, מהקצבה שנתית קבועה של קרן תרבות אמריקה-ישראל, ומאז 1996 גם מהקצבה של משרד התרבות.

פרויקט "קולנוע" תומך בהפקת סרטים עלילתיים באורך מלא, דרמות טלוויזיה, סרטי תעודה קצרים וארוכים וסרטי גמר של סטודנטים לקולנוע (לחלקם הוא מעניק מלגות השלמת יצירה). הפרויקט מפעיל מערכת של לקטורים העובדים בהתנדבות. יו"ר הוועדה המקצועית, הבוחנת את כל התסריטים ומדרגת אותם לפי איכות, אורך וז'אנר, הוא אינגבר.

לפי הנתונים הנמסרים על ידי פרויקט "קולנוע", משנת 88' ועד היום תמכה הקרן ב-17 סרטים עלילתיים, 40 דרמות, 59 סרטי תעודה ו-35 סרטי סטודנטים. למרות הנתונים המרשימים, התמיכה הכספית של הקרן אינה גדולה. במקרה הטוב היא משקיעה 50 אלף דולר בסרט עלילתי - בקושי שכרו של תסריטאי - וכ-17 אלף דולר בסרט תיעודי. הקרן מעדיפה לחלק את משאביה הקטנים בין יוצרים רבים במקום לתמוך במספר מצומצם של פרויקטים בסכומים שבאמת יועילו להם.

למרות זאת, הקרן נהנית מיוקרה מיוחדת, לא מעט בשל המוניטין המקצועיים של אינגבר. רוב היוצרים מבקשים קודם כל תמיכה מקרן זו, מכיוון שהדבר עוזר להם לקבל תמיכה מקרנות אחרות, הסומכות על שיקול דעתו של אינגבר. סרטים רבים שהקרן תמכה בהם השתתפו בפסטיבלים חשובים וזכו בפרסים.

תקציב פרויקט "קולנוע" ל-1999 היה 785 אלף שקל (385 אלף שקל הון עצמי, 350 אלף שקל ממשרד התרבות, ו-50 אלף שקל מקרן תרבות אמריקה-ישראל). באותה שנה זכו שלושה סרטים עלילתיים בתמיכה של 100 אלף שקל כל אחד: "אחות זרה" של דן וולמן, שזכה בפרס וולגין 2000; "בסמה מוצ'ו" של יוסף פיצ'חדזה, שחלק את פרס וולגין עם סרטו של וולמן; ו"משהו טוטאלי" של גור בנטוויץ', שהיה אחד הסרטים הישראליים המצליחים ביותר בקופות בשנה שעברה. כמו כן נתמכו, בין השאר, 10 סרטי תעודה, בהם "הקומדיאנטים" של ארנון גולדפינגר ואושרה שוורץ, "1948" של מוחמד בכרי, ו"חיים, נקודה" של ורד טנצלר.

בשנת 2000 היה תקציב הקרן כמיליון שקל (350 אלף שקל ממשרד התרבות, 50 אלף מקרן תרבות אמריקה-ישראל, 200 אלף ממפעל הפיס ו-475 אלף הון עצמי). בשנה זו תמכה הקרן בשני סרטים עלילתיים, שלוש דרמות, תשעה סרטי תעודה וארבעה סרטי סטודנטים.

מקור הכספים שמעביר משרד התרבות לקרן הוא בחוק הקולנוע, שקובע כי חצי מהתמלוגים שמשלמות זכייניות ערוץ 2 למדינה יועברו לתמיכה בתעשיית הקולנוע הישראלית. את הכסף הזה (השנה הסכום אמור להיות כ-100 מיליון שקל) מקבל משרד התרבות. מועצת הקולנוע ממליצה לו איך לחלק את התקציב לקרנות הפועלות בתחום - ארבע הגדולות שבהן הן קרן הקולנוע הישראלי, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, הקרן לעידוד הפקות מקור בכבלים וקרן רבינוביץ'.

ההמלצות מתייחסות, בין השאר, להיקף פעילותה של כל קרן. בהקשר זה אומרים אנשי פרויקט "קולנוע" כי 50 היוצרים שזומנו לפגישה לפני שבועיים הגישו בקשות לתמיכה, וזאת היתה הסיבה היחידה לזימונם. "לא ניערנו הצעות מהמדפים", נמסר מהקרן, "מתוך 150 הבקשות שהוגשו בשנת 2000, הוזמנו 50 יוצרים". לחיזוק דבריהם מצביעים בקרן על כך שהשנה היא לא תמכה במספר סרטים גדול יותר מבשנים קודמות, והיא תיבחן על פי פעילותה לאורך שנים, ולא על פי שנה זו או אחרת.

אבל הנקודה הבעייתית ביותר בתפקידו הכפול של יוסי אורן, מעבר לניגוד העניינים לכאורה, היא בכך שכחבר מועצת הקולנוע הוא יכול, למשל, לבחון את בקשותיהן של שאר הקרנות ולהדליפן לאנשי הקרן שהוא חבר בה, כדי שיוכלו להכין הצעות מתחרות.

"אני מציג עכשיו למועצת הקולנוע תוכניות עבודה לשלוש שנים", אומר מנהל באחת הקרנות האחרות, "אלה תוכניות פנימיות שאנחנו עובדים עליהן חודשים ארוכים, ועל סמך האטרקטיוויות שלהן אנו מקווים לקבל מהמועצה תקציבים מוגדלים. מי מבטיח לי שיוסי אורן לא יבחן אותן בתוקף תפקידו וירוץ למסור את הנתונים לגיורא עיני, מנהל הקרן שבה הוא משמש כלקטור?"

גם אם דבריהם של אנשי הקרנות האחרות נובעים מחשש שמקורו בתחרות על אותו תקציב, עדיין קיימת כאן בעיה אתית מהותית. בקרן הודפים את הטענה הזאת: "אורן לא מקבל כסף על עבודתו כלקטור, הוא גם לא נוגע בתקציבים. הוא רק תורם לנו מניסיונו העשיר, ולכן אין כאן ניגוד עניינים". בקרן מוסיפים כי אורן אינו משתתף בהכנת בקשת התמיכה ממועצת הקולנוע, שמכינים רק עיני ואינגבר.

ניגוד העניינים עשוי אף לגעת בשאלות תוכן והפקה. למשל, ועדת הכנסת אמורה לאשר השבוע את הקריטריונים שעל פיהם נחשב סרט "ישראלי", ומכאן ראוי לתמיכה. כל קרן תחויב לבדוק, על פי אותם קריטריונים, אם כל סרט שהוגש אליה לתמיכה עומד בהם. מועצת הקולנוע אמורה לבדוק את הבדיקות של הקרנות. האם אורן יכול לבדוק את אורן?

אורן, מצדו, אומר כי קיבל את אישורה של עדנה הראל, היועצת המשפטית של משרד התרבות, לכהן בשני התפקידים. "פניתי אליה לפני שהצטרפתי למועצת הקולנוע, ואמרתי לה שאני נמצא בשני תפקידים ציבוריים אחרים: חבר הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע ולקטור בפרויקט 'קולנוע'. אחרי שהיא בחנה את הנושא, היא ביקשה ממני להתפטר מהנהלת האקדמיה, ואכן עשיתי את זה, בכאב רב. אבל את תפקידי בפרויקט 'קולנוע' היא אישרה, מכיוון שאינני מקבל עליו תשלום ואינני מחליט על תקציבים. אם מישהו יחשוב שיש ניגוד אינטרסים בישיבתי כלקטור בפרויקט, אתפטר גם מתפקיד זה".

הראל מסבירה: "המשרד נדרש לשאלת ניגוד העניינים כבר בהליכי המינוי שלחברי מועצת הקולנוע, והנחינו אותם

בהסדרים ראשוניים. בין היתר, התחייבו חברי המועצה, לפי העניין, שלא לפעול בהנהלתם של גופים מבקשי תמיכה. למועצה נמסר כי כללים מפורטים יותר אשר לניגוד עניינים בתחום הקולנוע עתידים להיקבע בהמשך.

"אפיוני תחום הקולנוע, וגם הוראה בחוק הקולנוע, הקובעת כי 13 מבין 25 חברי המועצה יבואו מתחום היצירה, העשייה והמחקר בנושא הקולנוע, מצדיקים את קיומו של דיון מעמיק ויסודי קודם הגדרת הקווים התוחמים את ניגוד העניינים ומגבילים את מידת המעורבות של חברי המועצה בתחום, לרבות ביצירה ומחקר. בהתאם, לא נמנע בשלב זה מחברי מועצה מסוימים מילוי תפקידים שונים, לאחר בדיקה ספציפית של התפקיד או הפעולה, הגוף ואפיוניהם. במסגרת זו לא נמנעה, בשלב זה, כהונתו של אורן בתפקיד לקטור בלא שכר בוועדה אמנותית ליד קרן רבינוביץ', וזאת עד לבירור יסודי יותר של הכללים המתחייבים למניעת ניגוד עניינים בתחום הקולנוע".

גם אם מבחינה משפטית אין כרגע בעיה, וגם אם תעשיית הקולנוע הישראלית היא כה קטנה עד שאין מנוס מכך שאנשים מסוימים יכהנו בתפקידים רבים וייקלעו לניגוד עניינים לכאורה, עדיין ראוי לצפות שמועצה ציבורית תידרש לסוגיה זו. התקווה היא שכשמועצת הקולנוע תתפנה מחלוקת הכספים המסובכת בין כל גופי תעשיית הקולנוע בישראל, היא תקיים דיון ציבורי ענייני בנושא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו